הכרעת דין בתיק פ 1339/08

כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות שעניינן איומים, תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

על פי כתב האישום ביום 23.02.06 הגיע הנאשם ברכבו לתחנת דלק ודרש מהמתדלק (להלן: " המתלונן") לתדלק את מכוניתו מיד.

הנאשם התבקש להמתין ואז לקח מגב ואיים על המתלונן ועל נהג אופנוע שהיה בתחנה כי " יכניס לשניהם", המתלונן סרב לתדלק את רכבו של הנאשם ובתגובה איים עליו הנאשם ותקף אותו ביריקות. הנאשם עזב את התחנה אך שב אליה שוב, הכה את המתלונן בצלעות ובפנים, ירק עליו וניסה להפילו על הרצפה, נשך באוזנו השמאלית וגרם לו חבלה של ממש.

הנאשם כפר באשמה. הוא מודה כי בינו לבין המתלונן התפתח עימות מילולי במהלכו ירק לכיוון הרצפה, אך מי שפתח בתגרה הוא המתלונן.

המתלונן חנק אותו מאחור וכדי להשתחרר מאחיזתו הוא נאלץ לנשוך אותו באוזן.

הראיות

בתחנת הדלק מותקנת מצלמת אבטחה ובהסכמה הוגש דיסק ובו סרטון שמשכו כ-5 דקות, המתעד את חלקו הראשון של הארוע (ת/6). ואולם, החלק הנוסף, אותו חלק של הארוע אשר במהלכו, על-פי כתב האישום, תקף הנאשם את המתלונן וגרם לו לחבלה (להלן: " החלק העיקרי"), אינו זוכה לתיעוד מאחר ואינו מצוי בטווח המצלמה.

עד התביעה העיקרי הוא המתלונן.

על פי עדותו בחקירה הראשית מדובר במי שנפל קורבן למעלליו של הנאשם, ללא כל תגובה מצידו. לא כך עולה מחקירתו הנגדית וממכלול הדברים הבאים בפני בית משפט, כפי שיובהר להלן.

על פי עדות המתלונן כאשר הגיע הנאשם לתחנת הדלק, הוא היה עסוק בבדיקת שיק שמסר לו נהג אחר, הנאשם היה חסר סבלנות ודרש ממנו לעזוב את כל עיסוקיו ולתדלק את הרכב שלו.

כבר במעמד זה הנאשם קילל אותו למרות שהוא עצמו לא אמר דבר לנאשם.

בעל השיק פנה לנאשם ואמר לו שהנה הוא מסיים ואז יוכל המתלונן להתפנות ולטפל בו, אך הנאשם החזיק במגב ואיים " את המגב הזה אני יכניס לשניכם" (פרוטוקול, עמ' 7 ש' 22-23).

בתגובה הוא הציע לנאשם אשר נראה בעיניו " כל כך לחוץ... שבהמשך יש עוד תחנה ושילך לשם התוקף הבין את זה לא נכון התפתח בינינו ויכוח כשאני עונה לו במילים קצרות, רואים אותו מתקרב אליי, הוא עומד ממש לידי" (שם, עמ' 10 ש' 25-26 ועמ' 11 ש' 13-14).

הנאשם " התעצבן והתלקח שוב היו קללות ואז כבר עלו לי העצבים, אמרתי לו עד עכשיו היה בסדר, אבל מרגע זה ואילך אני לא מתדלק לך, לך לתחנה אחרת...אחרי זה ניגש ובא אליי, ירק עלי... פעמיים הוא חזר לאוטו שלו ושוב חזר וירק עליי. אחרי פעם שלישית הוא אמר שהוא יתן לי מכות... פעם שלישית שירד מהאוטו הוא כבר התקדם קצת עם הרכב שלו" (שם, עמ' 7 ש' 25-29).

והמתלונן ממשיך בתיאור הפרשה: הנאשם יוצא את התחנה וחוזר אליה "... כשהסתובבתי קיבלתי מכה בצלעות, התוקף נתן לי אגרוף. זה היה תוך שניה, והדפתי אותו." הנאשם אינו אומר נואש ותוקף אותו פעם נוספת "... אני מסביר: הוא חיבק אותי והרים אותי למעלה ודחף את הראש שלו מתחת לבית השחי שלי, באופן אוטומטי בשביל לרדת רציתי להביא לו אגרוף כדי שיעזוב אותי אך לא נתתי לו כי הוא עזב אותי, ואז הוא חיבק ונשך לי את האוזן השמאלית. אז צעקתי... בעקבות הנשיכה האוזן היתה תלושה".(שם, עמ' 8 ש' 5 -8).

לעימות המילולי שבין המתלונן לבין הנאשם שני עדים אשר הודעותיהם הוגשו בהסכמה.

על פי הודעתו של המתדלק האחר בתחנת הדלק הנאשם " התעצבן" על המתלונן שאמר לו "סע סע. כאילו הלהיב אותו... היה עימות מילולי ביניהם... מהתחלה זה היה רק מילולי... אבל ראיתי שזה הולך להיות מכות" (ת/1 ש' 7-9, ש' 15-16).

העד הנוסף לאירוע הוא מי שעבד במסעדה הנמצאת בתחנת הדלק והוא, למעשה, רואה ושומע גם את חלקו העיקרי של הארוע. הוא היה עד לויכוח בין הנאשם לבין המתלונן, לאחר שהמתלונן לא תדלק לו את הרכב, ולנאשם " לא היה סבלנות לחכות...הם התווכחו ביניהם, ניסיתי להפריד, זה ברוך השם הצליח, נכנסתי חזרה, אחרי שתיים שלוש דקות... שמעתי שהם חוזרים להתווכח... שזה החריף קצת התחילו מכות אז יצאתי שוב החוצה כדי לנסות להפריד ואז הם רבו. היינו שם עוד שניים שלושה ולא הצלחנו להפריד ביניהם. הם רבו ביניהם מכות... כל אחד הרביץ לשני, אני זוכר שלאלברט ירד דם באוזן ולבחור השני... היו לו קצת שריטות בפנים" (ת/2 ש' 3-8, ש' 10-11, ש' 13-15).

שני העדים מתארים בהודעותיהם את שארע  במספר מילים מצומצם ביותר, וכיון שאינם מעידים ואינם נחקרים על כל שראו ושמעו אין בפנינו עדות מלאה, אובייקטיבית, על חלקו העיקרי של הארוע.

בעדותו מתאר הנאשם את השתלשלות האירועים, על פי שיטתו: " נכנסתי לתחנת הדלק... היה קטנוע שעקף אותי ותדלקו לו לפניי ולי משום מה לא רצו לתדלק, שאלתי את המתדלק ... והוא ענה לי בצורה מזלזלת 'תמתין אנחנו בהחלפת משמרת', אמרתי לו שאני מאוד ממהר ואם הוא יכול לתדלק לי בבקשה כי הם כבר סיימו להחליף משמרות. ואז הוא יצר את כל האווירה של הריב, התחיל לדבר עם תנועות ידיים, אמר לי מי אתה בכלל, אם אתה רוצה תחכה ואם לא אז אל תחכה. דיבר כמו פושטק." (שם, עמ' 17, ש' 12-17).