הכרעת דין בתיק פ 1326/05

התביעה מייחסת לנאשם שתי עבירות: תקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") והכשלת שוטר עבירה לפי סעיף 275 לחוק.

התביעה טוענת כי ביום 31/7/04 בצומת אכדיה תקף הנאשם את השוטר אלדד זמרו, בכך שבעת בדיקת רכב יצא לפתע מתוך הרכב, נופף בידיו, דחף את השוטר, סטר לו בלחיו השמאלית, כל זאת כשהוא בגילופין.

הנאשם הכחיש את החשדות נגדו.

מעדותו של השוטר אלדד זמרו, עולה כי ביום 31/7/04 לפנות בוקר בוצעה חסימה ע"י שתי ניידות משטרה במחלף הסירה. שוטר שעמד לידו סימן לרכב לעצור אך הרכב המשיך בנסיעתו. לאור זאת השוטרים נסעו אחרי רכב זה. בצומת אכדיה, העד ציווה בכריזה לרכב לעצור בצד. הרכב עצר.

השוטרים פתחו את דלתות הרכב וביקשו תעודות זהות מהיושבים ברכב. בהמשך ציין העד: "... אחד החשודים שישב ברכב בספסל האחורי היה יוצא דופן, הוא השתולל וסירב להירגע ולענות לשאלות השוטרים... היה לו ריח של אלכוהול..." .

העד הוסיף כי שלושת יושבי הרכב ירדו מהרכב והנוסע שישב מאחורנית, תוך כדי הנפת ידו, סטר לו בפניו.

העד מסר כ התוקף נעצר תוך שימוש בכוח לכבילת ידיו. שני האחרים לא התערבו בנעשה ולא נלקחו לחקירה.

בחקירתו הנגדית מסר העד כי היה במדים בעת האירוע וכי רק אחד השוטרים, התצפיתן, לא לבש מדים. לשאלת הסנגור ציין העד כי הנאשם גם דחף אותו אך לא זכר אם זה היה לפני או אחרי הסטירה.

השוטר דניאל איפרגן שהיה חוקר תורן בתחנה ציין כי ביום 31/7/04 בשעה 05:00 שוחח עם הנאשם והתרשם כי בגלל השפעת האלכוהול עליו, הנאשם לא כשיר להיחקר ואומר דברים ללא היגיון וללא הקשר. החוקר הגיע למסקנה שהנאשם שיכור "באופן מוחלט" והחליט שלא לחקור אותו.

גם בדוח קצין ממונה שנערך בשעה 04:52 נכתב מפי הנאשם: "...אני לא אשם, אני שתיתי ובכלל ישנתי, אין לי מושג מה קרה" (ס/2).

גם בדוח הפעולה שנערך ע"י רס"ר אלדד זמרו, צוין כי מהנאשם נדף ריח חזק של אלכוהול.

בעת מעצרו מסר הנאשם כי תקף את השוטר שלא בכוונה. בהודעתו במשטרה שנמסרה בשעה 08:52, ביום 31/7/04, מסר הנאשם כי הוא יצא לבלות עם אחיו וישן בספסל האחורי של הרכב בו נסעו. בהמשך ציין הנאשם: "...פתאום בכביש בכניסה להרצליה איפה שמריהו ראיתי שתי ניידות ואחד הורה לאחי לעמוד בצד. אמרתי לו לעצור, פתאום שני אנשים ללא חולצות של שוטרים פתחו את הדלת שלי ושל אח שלי שנהג בעצבים, אמרו אמרנו לך לעצור, למה לא עצרת במחסום, אמרתי להם לא ככה מדברים לא יפה וצועקים בגלל שאני ערבי?...".

הנאשם הכחיש כי הכה את השוטר. הוא אישר כי שתה משקאות אלכוהוליים באותו לילה. העד ציין בסוף הודעתו כי התעורר מהסירנות, "...ואמרו: 'סוברו תעמוד בצד'".

בעדותו בפניי ציין הנאשם כי התעורר מהצפירות ששמע והכחיש כי דחף את השוטר. הנאשם מסר כי השוטר אלדד לא היה בין השוטרים שפתחו את דלת הרכב בו נסע, אלא הגיע מאוחר יותר למקום. הנאשם מסר כי השוטרים לא השתמשו בכוח כדי לעצור אותו.

מטעם ההגנה העיד אחיו מר שאהב חמדן שישב ליד הנהג ביום האירוע. עד זה מסר כי אחיו הנאשם התעורר כשהשוטרים דפקו על הרכב והוסיף כי אחיו אמר לשוטרים: "למה אתם מתנהגים ככה? בגלל שאני ערבי?" ואז לקחו אותו לתחנה.

העד ציין כי לא איפשר לאחיו (הנאשם) לשתות יותר משתי כוסיות במועדון. גם עד זה מסר כי השוטר אלדד הגיע מאוחר יותר והנאשם אמר לו: "למה אתם דופקים?" (הכוונה לדופקים על הדלת ד.ב.).

הסנגור המלומד הצביע על סתירות בעדויות התביעה וביקש להעדיף את גרסת עדי ההגנה ולזכות את הנאשם.

התביעה מצידה סברה כי גירסת התביעה הינה מהימנה ויש בה כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם.

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דבריו של השוטר אלדד זמרו, הינם מהימנים וניתן להשתית עליהם הרשעה בפליליים.