הכרעת דין בתיק פ 1273/05

בכתב האישום נטען כי ביום 10.11.03 הגיע הנאשם למשטרת חדרה ומסר הודעה כוזבת בפני השוטר ווהבי על פיה ביום 9.11.03 סמוך לשעה 07.00 ברחוב השושנים בבית אליעזר בחדרה נפגע הנאשם בתאונת דרכים באופן שמשאית אותה נהג שכנו, חיים מונטיאנו (להלן: "חיים") פגעה בו תוך כדי שהלך ברגל לכיוון ביתו וכתוצאה מכך נחבל הנאשם בראשו ובכתף שמאל.

עוד מסר הנאשם בהודעתו במשטרה כי חיים לא הגיש לו עזרה וסירב למסור לו פרטים- כל זאת, ביודעו כי ההודעה הנ"ל כוזבת וכי הנאשם לא נפגע בתאונת דרכים כפי שמסר בהודעתו אלא כשראה את חיים נוסע במשאית סמוך לביתו, יצא מביתו רץ לכיוון המשאית וניסה באמצעות ידיו לעצור אותה ולמנוע מבעדה להמשיך בנסיעה.

בנסיבות אלה, ביום האירוע, 9.11.03 סמוך לשעה 08.30 פנה הנאשם לבית חולים הלל יפה בחדרה לצורך קבלת טיפול רפואי באמתלא כי נדחף על ידי משאית ונחבל כתוצאה מכך.

העבירה אשר יוחסה לנאשם בגין עובדות אלה הינה מסירת ידיעות כוזבות, עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 27.3.06 בפני כב' ס. הנשיא השופטת אבירם, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום והתיק הועבר לשמיעתו בפני.

בישיבת התזכורת מיום 7.5.06 פירט ב"כ הנאשם את מהות כפירת הנאשם וטען כי הנאשם נפגע תוך כדי שניסה למנוע משכנו חיים לעבור בשטח שלא נועד למעבר כלי רכב אז נדרס בזדון על ידי חיים. עוד נטען כי לנאשם עומדות הגנות שבדין המהותי.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי התביעה הוכיחה את עובדות כתב האישום מעל לספק סביר, והחלטתי להעדיף גרסתה לפיה מסר הנאשם ביום 10.11.03 ידיעות כוזבות למשטרה באשר להתרחשויות ביום האירוע על פני גרסת הנאשם.

על נסיבות האירוע ביום 9.11.03, העיד מטעם התביעה מר חיים מונטיאנו, שכנו של הנאשם אשר נהג במשאית.

העד מסר כי הניע את משאיתו ורצה לצאת לכביש דרך שטח ציבורי שמול ביתו של הנאשם וזאת הואיל ושביל הגישה לביתו שלו היו חסום במכוניות בני המשפחה שחנו שם. לפתע הגיע הנאשם מביתו, רץ לכיוון המשאית וכאשר הבחין בו העד עצר את המשאית. לדבריו, הנאשם שם את ידיו על חזית המשאית שהייתה במצב עצירה כבר באותה העת.

עד זה שלל את האפשרות כי הנאשם נפגע ביום האירוע בתאונה עם המשאית, ועמד על גרסתו כי המשאית הייתה במצב עצירה עת הגיע אליה הנאשם. (עמ' 22 ש' 15-16, ש' 27 לפרוט').

עוד טען העד כי התקשר למשטרה על מנת להתלונן על הפרעה אולם השוטרים לא הגיעו והוא נסע למשטרה כדי להגיש תלונה.

לבית המשפט לא הוגש תיעוד על הגשת התלונה ע"י חיים מונטיאנו. עם זאת, עדותו של עד זה הייתה אמינה בעיני, ומתיישבת אם יתר הראיות בתיק לרבות גרסת הנאשם כפי שמסרה בחקירתו מיום 15.6.04.

מר חדד נזיה, עד תביעה מס' 2, היה בזמנים הרלוונטיים חוקר ביחידה הארצית לחקירת הונאות ותאונות דרכים במרחב חיפה.

העד גבה את הודעת הנאשם תחת אזהרה מיום 15.6.04. העד מסר בבית המשפט כי הנאשם מסר את הודעתו מרצונו הטוב והחופשי, העד רשם את כל דבריו, הקריא לו את ההודעה והוא אישרה בחתימתו.

עד זה אף גבה את הודעתו של חיים מיום 9.6.04 במסגרת החקירה שניהל.

העד מסר בבית המשפט כי ממצאי החקירה אשר ניהל באשר לחשד למסירת ההודעה הצביעו על כך כי לא התרחשה תאונה ביום האירוע. עוד אישר את טענת ההגנה כי הנאשם לא הגיש תביעה לנזקי גוף לחברת ביטוח, כפי שעולה מאישור חברת הביטוח נ/9.

מדובר בעד אובייקטיבי נטול כל פניות והנני נותנת אמון מלא בעדותו.

הנני מעדיפה את גרסת המאשימה לאירועים שהייתה אחידה ואמינה על פני גרסת הנאשם בה נגלו סתירות רבות, חלקן מהותיות וכאשר ריבוי הגרסאות שהעלה הנאשם אינו מאפשר ליתן אמון בדבריו, כפי שיפורט.

בבית המשפט העיד כי האירוע התרחש כשהגיע לביתו מצעידת הבוקר ואילו בהודעתו במשטרה מיום 15.6.04 מסר כי יצא מביתו לכיוון המשאית, כפי שמסר אף שכנו.