הכרעת דין בתיק פ 1271/05

כתב האישום מייחס לנאשם במסגרת שני אישומים נפרדים עבירות של תקיפה, היזק בזדון ואיומים.

עניינו של האישום הראשון במעשים שבוצעו כלפי שכניו של הנאשם, בני הזוג אברהמוב ביום 16.10.03. על פי הנטען, הנאשם תקף את טאביה אברהמוב ילידת 1928 (להלן: "המתלוננת") בכך שירק לעברה, משך בשערותיה, הכה אותה מכה חזקה בפניה ומשך בידה. בהמשך, תקף הנאשם את משה אברהמוב יליד 1921 (להלן: "המתלונן") בכך שהכהו בחלקי גופו השונים וכן גרם במזיד נזק לדירה שבבעלות המתלוננים הנמצאת בקומה השלישית של הבניין בכך ששבר ציוד בדירה. הנאשם גם איים על המתלונן באומרו שיהרוג אותו ואת אשתו.

עניינו של האישום השני באיומים כלפי אמנון ששון שאירעו, על פי הנטען, ביום 7.10.02.

ככל שהדבר מתייחס לאישום השני, הנאשם לא נדרש להשיב לאשמה לאחר שהתביעה כשלה בניסיונותיה  לזמן את אמנון ששון לעדות.

בהתייחס לאישום הראשון, מבוססות ראיות התביעה על עדויותיהם של המתלוננים שבהן תיארו את נסיבות המקרה. כמו כן מסתמכת התביעה על דו"ח הפעולה של השוטר אבי פרץ שהגיע לזירת האירוע ביום 21.10.03 ופרט לגבי הנזקים שהתגלו לעיניו בדירת בני הזוג.

דו"ח הפעולה של השוטרת חלי גבע שהגיעה למקום ביום האירוע עצמו, הוגש בהסכמה- ראה ת/4.

מטעם ההגנה נשמעה עדותו היחידה של הנאשם שבה כפר מכל וכל במיוחס לו ותלה את הגשת התלונה בסכסוך ממושך שהיה קיים בינו לבין המתלוננים על רקע נוהגם להניח גרוטאות ופסולת בכניסה לבניין המגורים.

לצורך הכרעת הדין ייסקרו גרסאות המתלוננים מזה וגרסת הנאשם, מזה.

עדות טאביה אברהמוב:

המתלוננת סיפרה, כי הנאשם נהג להתנכל לה ולבעלה מאז הגיע להתגורר בשכנות להם, לאחר ששכר דירה בבנין בו התגוררו. לדבריה, המקרה המתואר בכתב האישום, לא היה מקרה ראשון שבו הנאשם הרים עליה את ידו, והתנהגותו הייתה נושא  לתלונות קודמות.

לדברי המתלוננת, ביום האירוע, הנאשם משך בשערותיה והכה אותה. אחר כך הוא עלה לקומה שלישית וגרם נזק לדירה ששייכת לה ולבעלה, דירה, שבאותה תקופה הייתה ריקה מדיירים, בכך ששבר את דלת הדירה ועשה חורים בקירות. לדבריה, עלות תיקון הנזק  הסתכמה בסכום של  20,000 ש"ח.

לשאלות ב"כ הנאשם בחקירה נגדית מסרה המתלוננת, כי ראתה במו עיניה את הנאשם גורם את הנזק לדירה ושללה את האפשרות שהנזקים נגרמו מידיהם של השוכרים הקודמים של הדירה.

עדות משה אברהמוב:

לדברי המתלונן, מאז הגיע הנאשם להתגורר בביתם, הוא לא חדל להתעמר בהם. לדבריו, בכל עת שאשתו הייתה פותחת את דלת הדירה בה התגוררו בקומה ראשונה, הוא  היה צועק עליה ומפחיד אותה. לדברי העד, הנאשם תקף אותו על ידי שתפס בגרונו, משך בחולצתו וקרע את כפתורי החולצה וכן תקף את אשתו בכך שמשך בשערותיה.  עוד סיפר העד, כי הנאשם גרם נזק לדירה שבקומה השלישית בכך שחורר את קירות הדירה ושבר חלונות בדירה. לדברי המתלונן, הוא לא ראה במו עיניו את הנאשם מבצע את הנזקים, אך הוא שמע בלילה את הרעשים שבקעו מהדירה, בעת שהנאשם היה שם. לדבריו, לא יכול להיות אדם אחר שביצע את המעשים פרט לנאשם.

עדות הנאשם:

לדברי הנאשם, המתלוננים מצאו לעצמם לנוהג להניח בחדר המדרגות גרוטאות ושברי רהיטים באופן שהיווה סיכון לדיירי הבניין. בקשותיו כי יפנו את הגרוטאות לא הועילו.

לדברי הנאשם, בתאריך 16.10.03 הוא ביקש לעבור במסדרון שבחדר המדרגות ואז המתלונן הגיע אליו, תפס אותו בחולצה ונענע אותו בניסיון להפילו ארצה. הוא עצמו לא הגיב על המתקפה ורק ניסה להתנער מאחיזתו של המתלונן מבלי לפגוע בו. בסופו של דבר, השכנים תפסו את המתלונן ואז הוא הצליח להשתחרר מאחיזתו ולעזוב את המקום.

הנאשם כפר בכך שתקף את המתלוננת. לדבריו, המתלוננת היא שנהגה לשבת בכניסה לבית ולחסום את המעבר החופשי שלו. לא אחת אפילו השליכה לעברו נעליים.

אשר לנזק שנגרם לדירת המתלוננים, הרי שלדברי הנאשם מדובר בדירה שהמתלוננים נהגו להשכיר לעובדים זרים. לדירה לא היו דיירים קבועים והיא שימשה גם להחסנת גרוטאות. לדבריו, לא מן הנמנע שהנזק נגרם על ידי הדיירים הקודמים של הדירה.