הכרעת דין בתיק פ 1247/07

בכתב האישום נטען כי ביום 26.8.05 סמוך לשעה 16:50 בעיר התחתית בחיפה, השליך נהג רכב מסוג מיצובישי בצבע כסף שמספרו 22-322-20 פסולת מסוג בדל סיגריה, מחלון הרכב, אל רשות הרבים. באותה העת היה הרכב בבעלות הנאשם, יליד 1947. 

העבירה אשר יוחסה לנאשם הינה השלכת פסולת ברשות הרבים, בניגוד לקביעות סעיפים 2 ו-13 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד - 1984.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי לא זרק את הפסולת. לטענתו, הוא אינו מעשן ואף לא מתיר לאחרים לנהוג ברכבו. עוד טען כי צבע רכבו הינו אפור שחור ולא כסוף.

מטעם התביעה העיד על האירוע, מר ניר יבל, שהיה בזמנים הרלוונטיים מתנדב במשרד לאיכות הסביבה.

לדבריו של העד, ביום האירוע הוא נהג ברכבו, כשלצידו אביו. במהלך הנסיעה בסמוך לקניון לב המפרץ במפרץ חיפה מכיוון דרום לצפון, כאשר רכב הנאשם לפניו, הבחין כי נהג הרכב, בחור צעיר  הוציא את ידו מחוץ לחלון של מושב הנהג והשליך בדל סיגריה לכביש.

הואיל והיה במהלך נסיעה, ביקש העד מאביו, שהיה לצידו ברכב, כי ירשום את מספר הרכב ופרטיו על פתקית ואכן אביו רשם את פרטי הרכב ומספרו על הפתקית אשר הוגשה וסומנה ת/2.

לאחר מכן ובסמוך, כאשר עצר העד את רכבו לצורך התרעננות, רשם את דו"ח העבירה ת/2.

פרטי הרכב הרשומים בפתקית ת/ 1 ובדו"ח ת/2, תואמים את פרטי רכבו של הנאשם.

במסמכים הנ"ל רשום כי צבע הרכב הינו כסוף כהה ויש בכך כדי להסביר את טענת הנאשם כי צבעו הינו אפור כהה.

עדותו של העד אמינה בעיני. מדובר בעד אובייקטיבי, אשר מסר דיווח מדויק על אשר התרחש אל מול עיניו ולא מצאתי כל מקום וטעם לקבוע כי לא העיד אמת בבית המשפט או כי טעה בדרך כלשהיא במתן עדותו.

הנאשם מאידך, טען במהלך עדותו כי אינו מעשן מזה 20 שנה ואף אינו מתיר לאחרים לעשן ברכבו. 

הנאשם אישר כי שני בניו, בני 22 ו-35 שנים הינם מעשנים והוא התיר להם לנהוג ברכבו עד לפני שנתיים. לדבריו לא קיימת אפשרות כי בניו הצעירים נהגו ברכב באותו מועד וזאת מאחר ותנאי פוליסת הביטוח של רכבו מגבילים את גילו של נהג הרכב לגיל 50 שנים ומעלה.

טענת הנאשם כי באותה העת היה לרכב ביטוח המגביל את גיל הנהג לגיל העולה על 50 שנים, לא התאשרה בכל מסמך, למרות שדיון ההוכחות נדחה על מנת לאפשר לנאשם להביא אישורים לכך.

תצלומי תעודות הביטוח שהגיש הנאשם, , נ/1 ו- נ/2, מתייחסים לביטוח בתקופה של 1.7.06-30.6.01 ואינם רלוונטיים ליום האירוע.

הנאשם לא יכול היה להסביר היכן היה רכבו ביום ובשעת האירוע ומדוע לא בירר זאת, למרות שהדוח הגיע לביתו חודשיים לאחר יום האירוע. הנאשם טען כי שאל את בנו אם נהג ברכב באותו יום ונענה בשלילה. עם זאת, לא סיפק כל הסבר למעשיו של הבן באותו מועד ולא הביא אותו לבית המשפט למתן עדות, על מנת לאשר את גרסתו.

כן נמנע הנאשם מלחקור את עד התביעה באשר לצבעו של רכב המיצובישי אותו ראה, אשר לטענת הנאשם אינו זהה לרכבו ואף לא הביא כל תמונות של רכבו, על מנת להוכיח טענותיו באשר לשוני המהותי בצבע הרכב.

טענות הנאשם בדבר העדר האפשרות לקרות האירוע לא נתמכו בכל ראיות והנני דוחה את גרסת הנאשם לאירוע לפיה טעה העד בזיהוי הרכב ומעדיפה על פניה, כאמור, את גרסת העד.

יתר על כן; מדברי הנאשם עצמו ניתן ללמוד כי אחד מבניו הצעירים, שהינם מעשנים, נהג ברכב במועד האירוע.

בנסיבות אלה, הנני קובעת כי הוכח בפני ברמת ההוכחה הקבועה בפלילים כי ביום 26.8.05 סמוך לשעה 16:50 בכביש במפרץ חיפה, השליך נהג הרכב מסוג מיצובישי שמספרו 22-322-20 אשר בבעלות הנאשם פסולת מסוג בדל סיגריה, מחלון הרכב, אל רשות הרבים.