הכרעת דין בתיק פ 1238/06

כתב האישום מייחס לנאשמת עבירות של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה וכן איומים בניגוד לסעיפים 380 + 382(ג) וכן 192 לחוק העונשין.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בתאריך 13.12.03 תקפה הנאשמת את בעלה וקסמן שאול (להלן: "המתלונן") בכך שהכתה  באמצעות ידיה בפניו. בהמשך לכך, איימה הנאשמת על המתלונן בכך שנטלה בידה סכין מטבח ורצה לעברו, אך המתלונן הדף אותה ממנו. כמו כן,  תקפה הנאשמת את המתלונן בכך שחבטה באגרופה בפניו ושרטה אותו בפניו. כתוצאה מהתקיפה הנ"ל נגרמו למתלונן שריטות בפניו ובצווארו.

ייאמר כבר בשלב זה, כי לאחר בחינת חומר הראיות, הגעתי למסקנה כי התביעה לא הוכיחה את אשמת הנאשמת מעבר לספק סביר ולכן יש מקום לזכותה מחמת הספק.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום המתלונן והנאשמת היו בני זוג נשואים והורים לתינוק. הם התגרשו בחודש דצמבר 2006 .

אין מחלוקת, כי ביום המתואר בכתב האישום התפתחה מריבה בין הנאשם למתלוננת שאף התדרדרה לכדי עימות פיזי הדדי. המחלוקת טמונה בשאלה מי היה הצד היוזם והתוקפן  באותו אירוע, כאשר כל אחד מבני הזוג משליך את האשם על רעהו.

עדויות התביעה:

1.                  העד המרכזי מטעם התביעה היה המתלונן שהעיד ופרש בפני ביהמ"ש מערכת יחסים רווית סכסוכים בינו לבין הנאשמת. לגרסתו, ביום האירוע התגלע סכסוך בין שניהם על רקע כספי, כאשר בשלב מסוים, הנאשמת הכתה אותו בפניו ובהמשך לכך תפסה סכין שהייה מונחת על השולחן ורצה לעברו. בתגובה לכך, לטענתו,  הוא יצא מן הבית וטרק את דלת הכניסה בפני הנאשמת, מה שגרם לנפילת הנאשמת ארצה ולשבירת הזכוכית התחתונה של הדלת. לדברי המתלונן, בהמשך לאירועים אלו, משקמה המתלוננת על רגליה, הוא אחז אותה  בידיה כדי למנוע ממנה להתקיפו עם הסכין,שעדיין נותרה אחוזה בידה וכתוצאה מכך הסכין נפלה ארצה. לדבריו, בשלב זה הנאשמת קפצה לעברו הכתה אותו באגרופה בפניו ושרטה אותו, תוך שהיא גורמת לו לשריטות בפנים ובצוואר כמשתקף בלוח הצילומים ת/7. המתלונן זיהה את סכין המטבח שנתפסהבזירת האירוע (ראה ת/5) כסכין המדוברת

בחקירתו הנגדית שלל המתלונן מכל וכל  את הטענה לפיה הוא אשר תקף את הנאשמת וכי סימני החבלה שהציג נגרמו כשניסתה להגן על עצמה.

כמו כן הכחיש המתלונן את טענת הנאשמת כי באותו יום השתמש בסמים יחד עם שכנו הדר, בנה של עדת התביעה נורית גזית.

2.                  העידה שכנתם של בני הזוג, גב' נורית גזית וסיפרה, כי  מערכת היחסים בין הנאשמת למתלונן הייתה בעייתית ורצופת מריבות. לדבריה, האירוע נשוא כתב האישום לא היה אירוע חד פעמי או חריג בשגרת יומם.

לדברי העדה, היא עלתה לדירת בני הזוג למשמע צעקות של המתלונן שקרא בשמה. בהגיעה לדירה, דבר ראשון היא נטלה את התינוק על מנת שלא יהיה עד למריבת הוריו. לדברי העדה, היא התרשמה כי מדובר היה בתקיפות הדדיות הגם, שלדבריה, היא לא ראתה את האירוע ממש.

העדה אישרה בעדותה, כי האירוע אינו זכור לה לפרטיו ולכן ההודעה שנגבתה ממנה במשטרה (ואשר לדבריה היא גרסת אמת) הוגשה כראיה במשפט (ראה נ/3).

אליבא הודעת העדה במשטרה, ביום האירוע, היא  שמעה צעקות מכיוון דירת של בני הזוג ואת המתלונן קורא לה להגיע למקום. משהגיעה לדירה ראתה שברי זכוכית ליד הדלת, את הנאשמת שורטת את המתלונן בפניו ואת המתלונן גורר את הנאשמת על הרצפה. לדבריה, היא פנתה לעבר בנם של בני הזוג על מנת להרחיקו מהמקום ומשהסתובבה ראתה את הנאשמת שוכבת על הרצפה במצב שנראה כאילו היא התעלפה.

העדה מסרה כי לא ראתה כל סכין בזירת האירוע.

עדויות ההגנה

מטעם ההגנה נשמעה עדותה היחידה של המתלוננת.

הנאשמת כפרה בהאשמות המיוחסות לה וטענה כי אין זו הפעם הראשונה בה המתלונן נוהג כלפיה באלימות ומזדרז להגיש כנגדה תלונה במשטרה בטרם תספיק היא לעשות כן. לדבריה, המתלונן, מתוך שהבין שהיא תלויה בו לחלוטין בהיותה זרה בארץ ונטולת מסמכים- ניצל עובדה זו והשתמש בה לטובתו.  

בנוגע לנסיבות האירוע סיפרה הנאשמת, כי  בערב האירוע המתלונן חזר הביתה כשהוא שרוי בגילופין ותחת השפעת סמים החל לצעוק עליה, תוך שניכר עליו שהוא עצבני ביותר. בתגובה לכך, מתוך חשש שהוא עלול לתקוף את התינוק במצב של עידנא דריתחא, הוליכה אותו אל עבר דלת הכניסה, תוך כדי הדיפות קלות, בניסיון להרחיקו מהבית. לדבריה, בהגיעם סמוך לדלת, טרק המתלונן את הדלת בפניה וכתוצאה מכך נשברה הזכוכית התחתונה של הדלת. בהמשך לכך, תפס המתלונן בעורפה וחבט את ראשה בקיר, מה שגרם לכך שהיא היא איבדה את הכרתה למספר דקות. כאשר התאוששה, היא קמה מהרצפה ופנתה כדי להרגיע את בנה התינוק ואז תפס אותה המתלונן, הפילה ארצה והחל גורר אותה  אל מחוץ לבית, באומרו שהוא הזמין משטרה ושתמתין להם בחוץ. בשלב זה, לדבריה, הגיעה השכנה נורית גזית ונטלה אותה ואת  התינוק לדירתה כדי להרגיעה.

העדה שללה את הטענה כי רדפה עם סכין אחר המתלונן.

הנאשמת הסבירה, כי לא מן הנמנע שהשריטות בפניו של המתלונן נגרמו בזמן שהלה גרר אותה והיא ניסתה להשתחרר מאחיזתו.

דיון ומסקנות

ככל שהדבר מתייחס אל הנסיבות שהביאו לקרות העימות בין הצדדים ולהשתלשלות האירועים אגב אותו עימות, בפנינו מצב של גרסה מול גרסה, כאשר למול טענות המתלונן עומדת הכחשתה של הנאשמת, תוך שהיא מפנה אצבע מאשימה דווקא כנגדו.