הכרעת דין בתיק פ 1201/04

כללי:

1.         הנאשמים הם קרובי משפחה. התביעה מייחסת להם (למעט נאשם 5)  עבירות של  תקיפה ואיומים. נאשם מס' 5 מואשם באיומים בלבד.

2.         המתלוננת ח.ח. הייתה קטינה בעת התרחשות האירועים נשוא כתב אישום. נאשמת 1 הינה אמה של המתלוננת. נאשמת 2 הינה אחותה ונאשמים 3-5 הינם בני דודיה של המתלוננת.

3.         התביעה טוענת כי נאשמת מס' 1 נהגה להכות את המתלוננת כמעט מידי יום, תוך שימוש באמצעים שונים ביניהם: מגב, נעליים, מטאטא בכל חלקי גופה.

            התביעה טוענת כי למתלוננת נגרמו כאבים וחבלות של ממש, דהיינו שריטות וסימנים בגופה. התביעה גם טוענת כי נאשמת 1 ביחד עם  נאשמת 2 איימו על המתלוננת כי יחתכו אותה בסכין.

4.         לפי הנטען בכתב האישום, נאשמת 2 תקפה את המתלוננת בכך שנהגה להצטרף לתקיפותיה של האם והכתה את אחותה בחלקי גופה השונים ובעיקר בראשה.

5.         התביעה טוענת כי ביום 1/7/03 בשעות הערב, תקפה נאשמת 1 את המתלוננת בכך שחנקה אותה ואמרה לה "אני לא רוצה בת כמוך, יש לי עוד 3 ילדים". למחרת בבוקר תקפה נאשמת 1 שוב את בתה והכתה אותה בכל חלקי גופה באמצעות מגב.

6.         נאשמת 2 אשר הייתה נוכחת בעת התקיפה ביום 2/7/03, הצטרפה לאמה והכתה את אחותה בחוזקה בראשה ובחלקי גופה השונים. המתלוננת הזעיקה משטרה, אך נאשמת 2 מסרה לשוטרים כי המתלוננת מכה את אמה.

7.         באותו יום (2/7/03) הגיעו לבית המתלוננת בני דודתה, נאשמים 3 ו- 4, הם איימו עליה כי יחתכו אותה ויזרקו אותה לים. נאשם 4 תקף אותה במכה בראשה ונזף בה על כך שהזעיקה משטרה.

8.         התביעה טוענת כי נאשם 3 תקף את המתלוננת בשתי הזדמנויות בחודש בפברואר 2003 כאשר התגוררה בבני ברק, בכך שהיכה אותה מכות עזות בראשה, בעט בישבנה ונטל מתיקה כדורים שחשד בטעות שהם סמים. הנאשם תקף את המתלוננת במועד לא ידוע בביתה בבת-ים נוכח סירובה שלא לעבוד "במשמרת לילה".

9.         באישום השני המיוחס לנאשם 5 בלבד, נטען כי ביום 9/7/03 בשיחת טלפון שקיים עם רונית שהייתה בקשר עם המתלוננת, איים נאשם 5 על אותה רונית בכך שאמר לה שאם תדבר עם המתלוננת או תבוא לחפש אותה בבת-ים הוא ישבור לה את הרגליים.

10.       הנאשמים כפרו במיוחס להם בכתב האישום.

11.       בהערה מקדימה יש לציין כי נאשמות 1-2 אינן דוברות עברית וכי יתר הנאשמים אף הם אינם שולטים בצורה מלאה בשפה.

פרשת התביעה:

12.       מעדותה של חטירה חנלי  (המתלוננת) עולים הפרטים הבאים:

א.         העדה ציינה כי עלתה לארץ לפני שנתיים וחצי עם אמה ושני אחיה והתגוררה בבני-ברק בבית השייך לאביה של רונית עמוס.

            באותה תקופה אמה לחצה עליה לצאת לעבודה ולהביא כסף הביתה.

ב.         בהמשך עדותה מסרה העדה כי אמה התנגדה לקשרים בינה לבין רונית עמוס: "אמא שלי לא הסכימה לי ללכת לרונית כי היא חשבה שאנחנו לסביות, לא היה לי כלום איתה...".

ג.          בהמשך מסרה העדה: "...אמא שלי הייתה מרביצה לי ואמרה לי שהיא לא מסכימה לי ללכת לרונית והייתה גם חושבת שאני עושה משהו עם הבעל של רונית... היא הייתה נותנת לי סטירות, מכות והייתי פוחדת ומחזיקה את הרגליים שלי ואומרת לה סליחה אל תתני לי מכות זה כואב לי...".