הכרעת דין בתיק פ 1180/04

רקע עובדתי ופרטי האישום

בפני שתי חברות שהתאגדו ונרשמו כדין בישראל, ומנהלן/פקיד פעיל בהן שהואשמו בכתב האישום המתוקן בשנית במ/1 מה-25.9.06 בביצוע העבירות הבאות כמפורט להלן:

באישום הראשון המתייחס לנאשמים 1 ו-3 הואשמו הנאשמים בביצוע העבירות הבאות:

1.חמש עבירות זהות  של מסירת ידיעה כוזבת ו/או דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור במטרה להתחמק ו/או להשתמט מתשלום מס. - עבירות על הוראת סע' 117 (ב)(1) לחוק מע"מ.

2. לנאשם 3 בנוסף חמש עבירות זהות על הוראת סע' 119 לחוק מע"מ.

לשיטת התביעה הייתה נאשמת 1 חייבת להגיש דו"חות תקופתיים באמצעות מנהלה/בעליה, נאשם 3, כקבוע וכמתחייב מכוח חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: " החוק " ו/או :" חוק מע"מ") ותקנותיו.

באישום הראשון מואשמים נאשמת 1 ונא' 3 בביצוע העבירות הבאות:

נאשמת 1 הגישה באמצעות נאשם 3 ארבעה דו"חות שכללו ביודעין ידיעות כוזבות באופן שהסכום לתשלום לא תאם את הסכום שהיה אמור להתקבל מהחסרת סכום מס התשומות מסכום מס העסקאות. ובדרך זו חמקו הנאשמים מתשלום מס ערך מוסף בסך 155,339 ש"ח  כמפורט בטבלה המופיעה בחלק העובדתי לכתב האישום
מ/1 בסיפא לסע' 2 באישום הראשון.

באישום השני מואשמים נאשמת 2 ונא' 3 בביצוע העבירות הבאות:

1 .שש עבירות זהות של מסרת ידיעה כוזבת ו/או דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כוזבת כאמור, כל זאת במטרה להתחמק ו/או להשתמט מתשלום מס,
על הוראת סע' 7(ב)(1) לחוק מע"מ.

2. לנאשם 3 בנוסף 6 עבירות זהות על סע' 119 לחוק מע"מ.

לשיטת התביעה נאשמת 2 הגישה באמצעות נאשם 3 שישה דו"חות תקופתיים שכללו ביודעין ידיעות כוזבות, בדרך שהסכום לתשלום לא תאם את הסכום שאמור היה להתקבל מהחסרת סכום מס התשומות מסכום מס העסקאות, ובדרך זו התחמקו הנאשמים מתשלום מע"מ בסך 64,550 ש"ח, כמפורט בטבלה בסיפה לסע' 2 לפרק העובדתי של אישום 2.

ציר המחלוקת הטעון בירור וקביעה, ועובדות מהפרק העובדתי לכתב האישום, שיקבעו בהסכמה הדדית בממצא

עם הגשת כתב האישום המתוקן בשנית ( מ/1) ב-25.9.06 (לאחר שמיעת הוכחות)  הוסכם כי כל שנטען עובדתית בכתב האישום על שני אישומיו אכן אירע.

למעט קיומו של היסוד הנפשי במעשיו של נאשם 3 (ונאשמות 1 ו-2, החברות שפעלו באמצעותו).

לשון אחרת. לשיטת התביעה מעשיו של נאשם 3 המפורטים בכתב האישום בוצעו במודע ובכוונה כדי להערים על שלטונות המס ולהפיק רווחים שלא כדין בהסתמך על מצגי שווא מהפחתת נטל המס שהיה עליו לשלם על פי דין אילו היה פועל כשורה . ואילו לשיטת ההגנה, הנאשם פעל כפי שפעל בתום לב ובהעדר כוונה פלילית.

אשר על כן ובהסתמך על שצוין זה עתה ייקבע כממצא עובדתי כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום על שני אישומיו כך אכן הווה כמפורט להלן:

1.      נאשמות 1 ו-2 היו חברות רשומות שהתאגדו כדין ופעלו באמצעות נאשם 3 ששימש כמנהלן הפעיל.