הכרעת דין בתיק פ 1177/04

כב' השופטת י' אמסטרדם

א)     פתח דבר

1.         כנגד ולדימיר קים (להלן: " הנאשם") הוגש כתב אישום, המייחס לו שתי עבירות: רצח - לפי סעיף 300 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"); והפרת הוראה חוקית - לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

2.         הנאשם הוא בעלה של יקטרינה רשטניקוב ז"ל (להלן: " קטיה"). לשניים בן משותף - ארתור - יליד 2002, ולקטיה בן נוסף מנישואין קודמים - אלכסנדר ("סאשה") יליד 1993. קטיה התגוררה עם שני ילדיה בדירה ברח' הדס ביישוב בני עייש (להלן: " הדירה").

3.         הנאשם הינו אומן ומאמן קרטה, ובעל דיפלומה מקזחסטן בתחומי התמחות של הוראת חינוך גופני וחינוך גופני רפואי.

4.         עפ"י הנטען בכתב-האישום עובר לעלייתם של הנאשם וקטיה מקזחסטן בשנת 2003 איים הנאשם על קטיה במספר הזדמנויות, כי ייפגע בה וירצח אותה, ואף תקף אותה פיזית לפחות פעם אחת. אף לאחר עלייתם ארצה המשיך הנאשם לאיים על קטיה.

כנגד הנאשם היה תלוי ועומד צו הגנה שהוצא על-ידי בית המשפט ברחובות (להלן: " הצו"), לפיו נאסר עליו להטריד את קטיה בכל מקום, וכן נאסר עליו להיכנס לביתה או להתקרב אליה מרחק הקטן מק"מ אחד. עוד קבע הצו, כי הסדרי הראייה בין הנאשם לבין הבן ארתור ייעשו באמצעות שירותי הרווחה של המועצה המקומית בני עייש או באמצעות מר ליאוניד פרבר - קרוב משפחתה של קטיה.

5.         ביום שבת, 4.9.04, הגיע הנאשם בשעות הבוקר לדירה, תוך הפרה ביודעין של הצו. באותה עת שהתה קטיה בדירה בצוותא עם ילדיה. הנאשם לקח את הבן ארתור לטיול, ובשעות אחר הצהריים המוקדמות החזיר אותו לדירה.

בשעות הערב, בסמוך לשעה 19:30, עת שהה בנה של קטיה מנישואיה הקודמים - אלכסנדר מחוץ לדירה, התפתח ויכוח קולני בין הנאשם לבין קטיה, וזאת לאחר שהנאשם חקר אותה ביחס לקשריה עם גבר אחר.

            במהלך הויכוח  עמדו הנאשם וקטיה במסדרון הדירה.

6.         עפ"י הנטען בכתב האישום, הנאשם לפת את קטיה בכוח רב בשתי ידיו, ובעוד היא מנסה להתגונן ושורטת אותו, הוא הטיח את ראשה בחוזקה בחפץ מוגבל ומוארך יחסית, וגרם לשברים בצד ימין של גולגולתה, ולנזק חמור עם דימומים במוחה. קטיה נפגעה באורח אנוש, החלה להקיא ואיבדה את הכרתה.

            הנאשם העביר את קטיה למיטה שבחדר4, השכיב לצדה את בנם ארתור, והחל לנקות את הפרשות הקיא שפלטה. בשעה 20:00 או בסמוך לכך, כששב הבן אלכסנדר לדירה, דרש ממנו הנאשם לצאת ולשוב בשעה 21:00. כשחזר אלכסנדר בשעה שנאמרה לו דרש הנאשם ממנו ללכת לישון בחדרו.

7.         עוד על פי הנטען בכתב-האישום, חרף הכשרתו, מומחיותו והבנתו של הנאשם בעזרה ראשונה ובפיסיולוגיה של גוף האדם, הוא בחר שלא לפנות את קטיה ולקבל עבורה עזרה רפואית אלא נשאר לשבת ליד מיטתה. 

8.         בבוקר יום א' 5.9.04, בשעה 05:17, התקשר הנאשם מהדירה לחברו פיטר קרמן, תושב בני עייש, ומסר לו שקטיה נפטרה. הלה הזמין אמבולנס, ובשעה 06:12 הגיעה ניידת טיפול נמרץ לדירה, ומצאה את קטיה ללא רוח חיים.

9.         הנאשם מואשם, איפוא, כי היפר את צו ביהמ"ש שאסר עליו להכנס לדירתה של קטיה או להתקרב אליה, וכי במעשיו, כמפורט לעיל, גרם בכוונה תחילה למותה של קטיה בכך שגרם בחבלה קהה לנזק חמור למוחה.

ב)               גדר המחלוקת

10.       אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע ללוח הזמנים ומועדי האירועים השונים המתוארים בכתב-האישום.

הנאשם אישר בתגובתו לכתב האישום, בחקירותיו ובעדותו כי אכן נכנס לדירתה של קטיה ביום שבת 4.9.04 ושהה בה עת נפטרה, על אף צו ההגנה שהוצא נגדו. ברם, לדבריו, כניסתו לדירתה של קטיה היתה בהזמנתה ובהסכמתה המלאה, לאחר שסוכם ביניהם עוד ביום רביעי של אותו שבוע, כי הוא יגיע לביתה ויחזיר לה מכשיר פלאפון אותו קיבלה מאחר.

עוד לטענתו, בשעות הערב של יום הארוע (4.9.04) פרץ בינו לבין קטיה ויכוח לאחר שאמר לה כי היא מקבלת כסף מגבר אחר, היא הכתה ושרטה אותו בצוארו ובחזהו, ואף ביקשה לבעוט בו, אלא שלדברי הנאשם, היא החליקה על הרצפה הרטובה, נפלה לאחור, וספגה חבטה עזה בראשה.

הנאשם הודה כי בעת הויכוח שקדם לנפילתה, הוא לפת את קטיה בפרק ידה הימנית, אולם לדבריו, הדבר נועד להגנתו העצמית, שכן קטיה תקפה אותו.

לאחר שקטיה, כאמור, נחבלה בראשה הוא העביר אותה למיטתה, ניקה את הפרשת הקיא שפלטה, והשכיב את בנם המשותף לצדה. הוא נשאר לשבת בדירה לצידה, ורק לפנות בוקר, עת הבחין בכך שקטיה אינה נושמת, הוא התקשר לחבריו, אמר להם שקטיה נפלה ואינה נושמת, והללו הזמינו אמבולנס.