הכרעת דין בתיק פ 1168/02

בפתח הכרעת הדין, הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירת זיהום מים, בניגוד לסעיפים 20ב'(א) ו-(ב) יחד עם סעיפים 20 כ"א+ כ"ב לחוק המים, תשי"ט- 1959.

בכתב האישום המתוקן נטען כי הנאשמת מס' 1 הינה אגודה שיתופית המואגדת כקיבוץ; הנאשם מס' 2 הינו חבר הנהלת האגודה ומרכז המשק בקיבוץ מאז 09/10/99.

נטען כי בסמוך לקיבוץ מצוי מכון סניקה ובו משאבות השואבות אליו שפכים, ובהמשך מזרימות את השפכים לבריכות חמצון. הנאשם מספר 3 הוא האחראי מטעם הקיבוץ על תיפעול מכון השאיבה, כאשר הנאשמים הם המחזיקים והמתפעלים של המכון.

נטען בכתב האישום המתוקן כי במספר מועדים שונים כפי שמפורט בכתב האישום, גלשו שפכים, באמצעות צינור עודפים, ממכון הסניקה לואדי המתחבר לנחל צין הסמוך לקיבוץ. גלישת השפכים נגרמה בשל תחזוקה לא מספקת ואי תפעול נכון של מכון הסניקה.

נטען בכתב האישום המתוקן כי הנאשמים, בנסיבות אלו, לא נמנעו מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים במישרין או בעקיפין. הנאשמים גם הזרימו חומרים נוזליים לתוך מקור מים או בקירבתו.     

2.         הנאשמים באמצעות בא כוחם כפרו בעובדות המיוחסות להם בכתב האישום, למעט סעיף 1 לכתב האישום.

3.         מטעם התביעה העידו  7 עדים והוגשו מסמכים רבים.

4.         עד תביעה 1 מר ויטאלי ברודסקי, מרכז מים ושפכים במשרד לאיכות הסביבה במחוז דרום, נתבקש על ידי המשרד לאיכות הסביבה לחוות דעתו המקצועית בעניין הרכב איכות דגימת שפכים שנלקחה בצינור גלישה מתחנת השאיבה של מדרשת בן גוריון. בחוות דעתו מיום 06/05/01 טען כי תוצאות הדגימה מצביעים בבירור ובוודאות על כך ששפכים אלו מקורם ממערכת הביוב של שכונות המגורים (ת/1).

בחקירתו הנגדית מסר העד כי המבנה נשוא כתב האישום נהרס ובמקומו הוקם מבנה חדש. לשאלת בא כוח הנאשמים למה התכוון בסעיף 3 לחוות דעתו שם ציין כי בשל תחזוקה לקויה ותקלות רבות בבית המשאבות הייתה גלישה של שפכים לנחל צין, העד השיב כי באותם פעמים בהם הבחין בגלישה המשאבות לא עבדו. העד מאשר כי לא בדק את הסיבה לכך שהמשאבות לא עבדו. לדבריו, ישנן סיבות רבות שיגרמו לכך שהמשאבות לא יעבדו, כמו למשל הפסקת חשמל ( כאשר לא היה במקום גנרטור),

לגישת העד המבנה קיים משנת 67, ומאז הייתה תנופה של בניה והרחבות, לכן המבנה לא התאים לכמויות הביוב שהגיעה מהמדרשה.

5.         עד תביעה 2 מר יעקב קמלמן מרכז תכנון סביבתי במשרד לאיכות הסביבה במחוז הדרום, ביום 02/08/00 צילם מספר תמונות המתעדות גלישת שפכים לכיוון נחל צין. התמונות הוגשו וסומנו ת/2.

6.         עד תביעה 3 מר יוסי הראל פקח ניטור נחלים ברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים במספר הזדמנויות תיעד באמצעות המצלמה בימים 16/05/99, 18/11/99 ו- 02/04/00 גלישת שפכים לכיוון נחל צין (התמונות הוגשו וסומנו ת/3). העד ערך שני דוחות בנדון ( ת/4 ו-ת/5). כמו כן, מסר אמרה ת/6.

בחקירתו הנגדית מסר העד כי בשעת גביית אמרתו סבר כי האחריות לתחזוקת המשאבה על המדרשה, וזו הסיבה לכך ששלח מכתבי התראה (נ/1) למדרשה.

7.         עד תביעה 4 מר יוסי סיני עובד ברשות הטבע והגנים ומנהל גן לאומי עין עבדת ואחוזת קבר בן-גוריון, תיעד באמצעות המצלמה גלישה של שפכים לנחל צין בימים 17/11/99 ו-18/11/99 (הוגשו וסומנו ת/7).

בחקירתו הנגדית מסר העד כי התחנה נשוא כתב האישום הייתה ממוקמת בתוך שטחה של מדרשת שדה בוקר, וזו הסיבה לכך שסבר שמי שאחראי על המבנה היא המדרשה ולא הקיבוץ.

בחקירתו החוזרת שב העד ומדגיש כי באמרתו מסר שהאחריות היא של המדרשה כי כך הבין בזמנו. לדבריו, הוא ידע שגם המדרשה וגם הקיבוץ באו ועזרו לטפל בנושא, ואף רשם באמרתו שלמיטב הבנתו המדרשה והקיבוץ מתחזקים את המשאבות.

8.         עד תביעה 5 מר יוני שריר עובד פקח ברשות הטבע והגנים באזור שדה בוקר, ביום 20/11/99  תיעד באמצעות המצלמה גלישת ביוב לנחל צין ( ת/9). כמו כן, רשם דוח (ת/10) ומסר אמרה (ת/11).

9.         עד תביעה 6 מר עדי מטמון משמש פקח במשטרה הירוקה משנת 1998 ותחת פיקוחו נמנית מדרשת שדה בוקר.