הכרעת דין בתיק פ 1146/05

בן ביקש עזרה מפקח אחר ומשוטר קהילתי של מועצה איזורית מנשה בשם שי ורדי כדי להתמקם בצד הדרומי של הכביש.

בתצפית ראה את ששת הנשים יורדות עם השקים לכיוון הכביש הראשי. התחבאו מתחת לעץ ורק אחת התקדמה יותר.

הגיע רכב שהתברר ששייך לנאשם אשר נהג בו. הרכב האט בנקודה איפוא שהיו הנשים, צפצף ונסע קדימה, עשה פרסה וחזר ואסף את הנשים. הוא הודיע לפקח הנוסף ולשוטר ורדי שהיו בצד הדרומי של הכיוון וכשהגיע הרכב מולם עצרו את הרכב. השוטר ורדי העיד שביקש תעודה מזהה של הנהג ובעצם ביקש תעודות זיהוי מכלם. לחלק לא היה תעודת זהות.

העד ורדי הריח ריח חזק של זעתר וכאשר עבר לצד השני של הנהג ופתחו הדלת נוסעים ודלת אחורית, לאחר שבן הגיע למקום ראה הרבה זעתר.

כמות הזעתר רואים בתמונות אשר הוגשו סומנו ת/5-ת/10.

בן גבה עדות מהנאשם 1 בכתב האישום בתיק זה אשר הוגשה וסומנה ת/11.

בעקבות הארוע כפי שתואר הוגש כתב אישום אשר לפיו הואשם נאשם 1 ועוד ארבעה מששת הנשים שתצפת אותן העד בן בקטיפת זעתר המהווה פגיעה בערך טבע מוגן בניגוד לסעיפים 33 (ג) ו-57 לתיק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח-1998 ולהלן החוק ובניגוד לתקנה 3 (א) לתקנות גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים) התשמ"ד-1983 ולהלן "התקנות".

העבירה השניה בה מואשמים הנאשמים היא החזקת ערך טבע וגן בניגוד לסעיפים 33 )ד) ו-57 (א) לחוק ובניגוד לתקנות 2 (א) לתקנות.

ארבעת הנשים שהן נאשמות 2-5 הודו בעובדות כתב האישום הורשעו ונגזר דינן.

נאשם מס' 1 כפר בעובדות ושמעתי את העד בן רוזנברג והשוטר הקהילתי שי ורדי והוגשו מסמכים.

הנאשם העיד תחת אזהרה ונחקר בחקירה נגדית.

שקלתי את העדויות ואני מחליט לזכות את הנאשם 1 משתי העבירות בכתב האישום בתיק זה.

בכתב האישום נאמר על הנאשמים כי:

"עסקו הנאשמים בקטיפת אזוב מצוי".

ובהמשך נאמר:

"ברכב בו נסעו הנאשמים נמצאו 8 שקים, 2 ציפיות ו-3 שקיות שהכילו אזוב מצוי אשר נקטף ע"י הנאשמים כאמור"

הפקח בן רוזנברג אשר תצפת את עבודת הקטיפה אמר שהיו שם שש נשים. הוא לא ראה את הנאשם 1 הביא אותם , לא ראה את הנאשם 1 קוטף. הוא רק ראה שרכב הגיע למקום ואסף את ששת הנשים.