הכרעת דין בתיק פ 1131/04

1.         אני מזכה את הנאשם מהעבירות של חטיפה לשם איומים, עבירה לפי סעיף 372 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - " חוק העונשין") (זיכוי מחמת הספק); חטיפה לשם חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין (זיכוי מחמת הספק); שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין (זיכוי מחמת הספק); הסגת גבול פלילית, עבירה לפי סעיף 447 (ב) לחוק העונשין (זיכוי מחמת הספק); הסתייע ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן - " פקודת התעבורה"); הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין (זיכוי מחמת הספק). אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1)ו-(2) לחוק העונשין (רק לגבי תקיפה בג'ק, לא לגבי דקירה בסכין); איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין; הדחה בחקירה, עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין; תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

כללי

2.         נגד הנאשם נאיל בן אחמד סבובה (להלן - " נאיל") ונאשם נוסף, חוסיין בן בהג'את לובאנה (להלן - " חוסיין") הוגש כתב אישום המייחס להם שורה של עבירות לרבות חטיפה, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה, איומים ועוד, כפי שיפורט בהמשך.

3.         לאחר שמיעת חלק מהראיות, הגיע חוסין לעסקת טעון עם המאשימה, הודה בכתב האישום ככל שהוא נוגע לו, הורשע ונגזר דינו בהתאם לעסקת הטעון. הדיון בעניינו של נאיל הופרד מהדיון בעניינו של חוסין, ונמשכה שמיעת הראיות בעניינו של נאיל.

כתב האישום

4.         בכתב האישום נטענו העובדות המפורטות להלן.

5.        טאיסיה פלבין (להלן: " טאיסיה"), מתגוררת ברח' דליה 2/38 בשכונת הר יונה בנצרת עילית (להלן: " הדירה").

6.        רושדי קב (להלן: " המתלונן") הינו חברה לחיים של טאיסיה. בעבר היתה טאיסיה חברתו של נאיל. טאיסיה הינה אימו של אמיר פלבין שהנו פעוט כבן שנתיים וחצי, שלטענת נאיל הינו בנו (להלן: " אמיר"), שאלה השנויה במחלוקת בין נאיל לבין טאיסיה והשניים אף מצויים בדיון משפטי בשאלה זו.

7.        בתאריך 28.7.04 בשעה 05:15 בבוקר, או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים אל הדירה, כשכל אחד מהם מזויין בסכין, וזאת בניגוד לצו הרחקה שהוצא כנגד נאיל ע"י בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, לפיו נאסר על נאיל להיכנס לדירה ואף נאסר עליו להטריד את טאיסיה ולאיים עליה בכל דרך שהיא.

8.        באותה עת שהו בדירה טאיסיה, בתה בת השמונה, בנה אמיר והמתלונן.

9.        הנאשמים צלצלו בפעמון הדירה, המתלונן פתח את הדלת והנאשמים נכנסו לדירה מבלי שניתנה להם רשות לשם כך ותוך כדי שהם מאיימים בסכין על המתלונן על מנת שיאפשר להם להיכנס.

10.      או אז דרש נאיל לראות את אמיר ולקחתו עימו בטענה כי המדובר בבנו. המתלונן דרש מהנאשמים שיעזבו את הדירה ואילו טאיסיה שלא היתה מוכנה לכך שנאיל יקח את אמיר, נעמדה בין נאיל לבין החדר בו היה אמיר באותה עת.

11.      נאיל דחף את טאיסיה הצידה והתכוון לגשת ולקחת את אמיר, אולם המתלונן נעמד בינו לבין החדר ומנע זאת ממנו. בשלב זה פרץ ויכוח בין נאיל למתלונן, ויכוח שבמהלכו קילל הנאשם את המתלונן והמתלונן היכהו במכה יחידה.

12.      שני הנאשמים שלפו את הסכינים שהיו ברשותם והצמידו אותם לגופו של המתלונן. נאיל הצמיד סכינו לבטנו של המתלונן ואילו חוסין הצמיד סכינו לצווארו של המתלונן.

13.      הנאשמים הכריחו את המתלונן, תחת איומי הסכינים, ותוך כדי שהם מאיימים עליו שאם הם יראו אותו עוד פעם בנצרת עלית הוא ימות, לעזוב עימם את הדירה ולהיכנס אל הרכב באמצעותו הגיעו למקום (להלן: " הרכב"), וכל זאת כשבכוונתם לסחוט את המתלונן ולחבול בו חבלה חמורה.

14.      הנאשמים הושיבו את המתלונן במושב האחורי של הרכב כשחוסין נוהג ברכב. בכל עת הנסיעה היה גופו של נאיל אשר ישב ליד חוסין, מופנה לעבר המתלונן כשהוא ממשיך בהצמדת הסכין אל בטנו של המתלונן.

15.      הנאשמים נסעו מנצרת עילית דרך כיכר ריינה לכפר משהד ואחר כך לכפר ריינה, שם, בעקבות דין ודברים בין נאיל למתלונן, במהלכם היכה המתלונן את נאיל בצווארו כתגובה לקללת שהטיחו בו נאיל, עצר חוסין את הרכב ממול לחנות "אלמוחתאר" בכפר ריינה.

16.      המתלונן ניסה לצאת מן הרכב ובמהלך יציאתו זו דקר אותו הנאשם 2 במותנו הימנית מצידה האחורי.