הכרעת דין בתיק פ 11307/03

1. כתב האישום המתוקן בשנית המצוי נגד הנאשם, ושניסוחו הסופי במתכונתו המתוקנת בשנית, הוגש לבית המשפט בתאריך 13.9.04, כולל שלושה אישומים המשלבים 3 פרשיות,  והן כדלקמן:

אישום ראשון

2. על פיו נטען כי בין השנים 2002 - 1998 עסק הנאשם בניכיון שיקים ובמתן הלוואות, תמורת עמלה חודשית של 3% עד 10% בחודש, כשהוא עושה לצורך כך שימוש בחשבונות הבנק שעל שמו ועל שם אשתו, עליזה, בבנקים שונים, לרבות ניכוי שיקים אצל בני רביזדה (להלן: רביזדה) בעמלה של 5% לחודש, ארגון קבוצות לקזינו "בלינדו", ברומניה, שבו שותף היה גם בני רביזדה וזאת בשנים 2002-2001.

נטען כי בכל שנות המס, בתקופה הרלוונטית לעיל, נהג הנאשם בדרך של תחבולה ועורמה כדי להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ, וכך הפקיד הנאשם בחשבונותיו סכום כספי שלא פחת מ-11,310,769 ש"ח ולא דיווח לפקיד השומה על פתיחת עסק ועל הכנסותיו שמקורן מהעמלה שגבה הנאשם בגין עיסוקיו, בסכום שאינו פחות מ-625,638 ש"ח, וכן לא דיווח לפקיד השומה ולמנהל מע"מ על עיסוקו כמארגן קבוצות מהמרים ועל הכנסותיו מכך, בסכום של 284,865 ש"ח.

בגין כך יוחסו לנאשם 5 עבירות על פי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה), 5 עבירות על סעיף 220(4) לפקודה ו-5 עבירות על פי סעיף 117(ב)(8) לחוק המע"מ.

3. נמצא כי בסופו של דבר מייחסת המאשימה לנאשם העלמת הכנסות ואי דיווח עליהן, בסכום כולל של 910,533 ש"ח, לרבות אי הכנת פנקסי חשבונות ורשומות על הכנסותיו, שאין דיווח עליהן ואי ניהול פנקסי חשבונות עבור הכנסותיו אלו.

יש לציין כי בחלק מהודעותיו (ת/95-ת/98) הרבות (14 במספר), שנגבו בפרשה זו, הודה הנאשם בביצוע עבירות על פקודת מס הכנסה, אך כפר בתחילת משפטו בעבירות שיוחסו (ישיבת יום 29.4.04, עמ' 1).

המאשימה הביאה במהלך השמעת ראיותיה, את כל עדיה להוכחת הנטען באישום זה ובשני האישומים הנותרים, אלא שעם תחילת פרשת ההגנה הודיע הנאשם כי הינו חוזר בו מכפירתו בעבירות המס והודה בעבירות אלו (עמ' 727 לפרוטוקול, ראה גם עמ' 5 לסיכומי ההגנה), אלא שטען כי הסכומים הנקובים בכל הנוגע להעלמת ההכנסות הנטענת, אינם נכונים וכי מדובר בהתחמקות מתשלום מס בסכומים הנמוכים יותר, המסתכמים על פי חישובי ההגנה, המסתמכת בעניין זה בעיקר על עדותו של עד מומחה מטעמה, רו"ח רון מלניק ועל דו"ח שערך (ס/16), בסכום כולל של 579,068 ש"ח (ראה גם עמ' 16 לסיכומי ההגנה).

על כן, ונוכח צמצום יריעת המחלוקת, בכל הנוגע לסעיף אישום זה יבחנו ויבדקו בהמשך הדיון טענות הצדדים החלוקים ביניהם בסכומים שלעיל, אל מול הראיות שהובאו בנידון.

אישום שני

4. על פי אישום זה, החל מחודש ינואר 2001 ועד מועד בלתי ידוע, החזיק רביזדה וניהל מקום למשחקי מזל אסורים, בכפר ליפתא, בירושלים, כשהנאשם שימש איש הכספים מטעמו של רביזדה באותו קזינו, ובמסגרת זו הגיעו לרשות הנאשם או לשליטתו, סכום של 1,863,300 ש"ח, שהם הכנסות בית הקזינו (להלן: הרכוש). נטען כי הנאשם קיבל את הרכוש, החזיקו והעבירו לרביזדה, כשמדובר ברכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה של ניהול והחזקה של מקום להימורים אסורים והכל כשמדובר ברכוש המנוי בתוספת השניה לחוק איסור הלבנת הון, ובשווי שנקבע בה, כשהנאשם ביצע את הפעולה ברכוש בידיעה שמדובר בהכנסות של בית הקזינו שבבעלות רביזדה וביצע בו פעולה בידיעה כי מקור הרכוש בעקיפין או במישרין בעבירה של ניהול והחזקת מקום להימורים ומשחקים אסורים אחרים.

בגין כך יוחסה לנאשם עבירה על פי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. הנאשם מכחיש את המיוחס לו בסעיף אישום זה כשלטענתו מעולם לא קיבל לרשותו את הסכום שננקב באישום זה וכי מעולם לא שימש "איש כספים" של רביזדה ומכחיש כי ידע שהסכום שקיבל מאדם נוסף, איציק זוהר, שהיה, על פי הנטען טענת התביעה פעיל בניהול הקזינו, הוא הכנסות מהקזינו.

אישום שלישי

5. על פי הנטען באישום זה, פתח הנאשם חשבון בבנק לאומי, סניף 952, בנתניה (להלן: בנק לאומי, נתניה) שנשא את השם "דור-חן (עמרם נסריאצי)". חשבון ששימש את רביזדה לעסקיו ושהיו בו, עובר למעצרו של רביזדה, בתאריך 26.4.02, כ-20 מיליון ש"ח. עוד נטען, כי בראשית שנת 2002 הקים הנאשם חברה בשם "סילבר פיקס שיווק ומסחר בע"מ" (להלן: "סילבר פיקס"), על פי הנחיית רביזדה, ופתח בשמה חשבון בבנק הבינלאומי, סניף 43, יפו (להלן: הבנק הבינלאומי, יפו) לשימושו של רביזדה כשביום 26.4.02, עובר למעצרו של רביזדה, עמדה יתרת הזכות בחשבון זה על סכום של כ-4 מיליון ש"ח.

כן נטען כי בתאריך 28.4.02, יומיים לאחר מעצרו של רביזדה ובעת שהיה עצור, על פי הנחייתו של רביזדה ובידיעתו, סר הנאשם לשני סניפי הבנקים האמורים, וביקש למשוך במזומן את מלוא הסכומים המופקדים בהם וזאת על מנת למנוע את תפיסת הכסף על ידי המשטרה, אלא שבשני המקרים הושבו פניו של הנאשם ריקם ובכך עשו הנאשם ורביזדה דבר בכוונה למנוע או להכשיל את החקירה שהתנהלה באותה עת כנגד רביזדה. בגין כך יוחסו לנאשם 2 עבירות של שיבוש מהלכי משפט, על פי סעיף 244 לחוק העונשין.

הנאשם מכחיש את המיוחס לו באישום השלישי, וטוען כי עקב יחסי החברות שנרקמו בינו לבין רביזדה, לאורך כ-10 שנים ומתוך האמון ההדדי הרב ששרר ביניהם, העביר לרביזדה שלושה מיליון וחצי דולר ואלו הופקדו הזמן בחשבון בבנק לאומי, בנתניה והבטיחו את הפעילות השוטפת של רביזדה בסניף הבנק והוא הגיע במועד הנ"ל, על דעתו שלו, אך למשוך את כספו שלו, נוכח הידיעות שפשטו בדבר מעצרו של רביזדה, בגין פרשת הבנק למסחר, מחשש לכספו שלו, המצוי בחשבון זה וביקש למשוך 3.5 מיליון דולר, המסתכמים בשקלים 16.7 מיליון וכל זאת בהמחאות בנקאיות.

אשר לבנק הבינלאומי, טען הנאשם כי כלל לא ידע שבחשבון זה נמצאים 4 מיליון ש"ח וכי הגיע לבנק הבינלאומי, ביפו, בשעת בוקר מוקדמת, אך כדי לקבל "החזרות" שיקים של רביזדה ואז נאמר לו על ידי מנהל הבנק, יוסף צדוק, כי מצויים בחשבון "סילבר פיקס" 4 מיליון ש"ח, דבר שהפתיעו עד מאד, והוא אך התעניין באפשרות משיכת הכספים וזאת מבלי שביקש בפועל למושכם.

אישום ראשון

6. בהודעתו, ת/95, הודה הנאשם כי עסק בניכיון שיקים, מבלי שדיווח על עיסוקו זה לרשויות המס, וזאת בנימוק כי רווחיו היו מצומצמים ופעילותו בתחום ניכיון השיקים היתה זעומה. בהודעה זו, ת/95, גם הודה הנאשם כי גבה עמלה מלקוחות עד 3% בחודש, אלא שהסתבר בהמשך הדברים כי העמלה שגבה הנאשם הגיעה ל-5% וגם ל-10% בחודש (ראה ת/97, עמ' 8).

שורה ארוכה של עדים, מטעם המאשימה, מסרה עדות באשר לתחום ניכיון השיקים וההלוואות, שהיו עיסוקו של הנאשם ולצורך המחשת היקף העיסוק וטיבו, די בהבאת האמור מפי חלק מצומצם מעדים אלו. כך, ע"ת 3, שלמה ינקו, מספר בעדותו על עמלה של 6%-7% שגבה הנאשם (עמ' 9 לפרוטוקול), ע"ת 4, רינה נאמן, מסרה בדבר עמלה של 10% שגבה הנאשם, בגין שיקים שקיבלה מלקוחות ושהנאשם ניכה עבורה (עמ' 10 לפרוטוקול), ע"ת 6, הרצל זילברשטיין, מסר בעדותו על עמלה שנעה בין 2% ל-4% (עמ' 17 לפרוטוקול). ע"ת 7, עמית פלג, מסר בדבר עמלה של 5% (עמ' 19 לפרוטוקול) והוסיף כי: "לא היה שום תיעוד מצד הנאשם לגבי העמלה" (עמ' 19, שורה 17). הנאשם אישר בחקירתו גביית עמלה בסך 4%-5% מפלג (ת/96, עמ' 3, אמצע העמוד). היקף רחב של פעילות הנאשם במתן הלוואות עולה גם מעדותם של ע"ת 9, עו"ד משה זינגל ומעדותו של ע"ת 13, נתנאל ימיני (עמ' 24 ואילך, עמ' 69 ואילך). וכן ע"ת 15 רחמים כהן, ע"ת 20, אלי נידם. היקפן של ההלוואות, כמסתבר מעדותם של עדים אלו, הגיע למאות אלפי שקלים, תוך שהיו מעורבות בכך גם עסקאות נדל"ן שונות של הנאשם. ע"ת 25, שרית גוויליו, מסרה בדבר נטילת הלוואות מהנאשם בריבית, שהגיעה לכדי 10%, ללא שעסקאות אלו, בעשרות אלפי שקלים, תועדו בדרך כלשהי. גם ע"ת 12 עיסאם גיאבר, (עמ' 62 לפרוטוקול) מסר על שיקים שניכה אצל הנאשם, בעמלה שנעה בין 6% ל-10% (עמ' 64).

7. בנוסף להיותו נותן הלוואות ומנכה שיקים, עסק הנאשם אף בפריטת משנה, אצל רביזדה, לאמור, העברת השיקים לרביזדה, כפורט עיקרי, הנוטל על עצמו את הסיכון הכרוך בשיק וזאת תמורת עמלה פחותה יותר, שמקבל הנאשם, מזו שהיה מקבל לו היה נוטל את הסיכון של פריטת השיק על כתפיו בלבד. גם על הכנסה זו, כפורט משנה, עליה קיבל עמלה שנעה בין 1%- 1.5%, לא דיווח הנאשם (ת/95א', עמ' 2). בהודעותיו ת/97, ת/95 שניתנו בפני חוקר מס הכנסה עמנואל גרסטנר ואתי אייזלר, מספר הנאשם כי "נפל" בעסקי ניכיון השיקים, לאמור, נגרמו לו הפסדים ועל כן פנה לרביזדה, כדי שישמש כפורט עיקרי, כשהוא אמור לשמש כפורט משנה וכן אישר כי פנה בכתב לרביזדה וביקש הלוואה עקב כשלונו בפריטת השיקים, כמנכה עיקרי (ת/73א', וכן עמ' 727 לפרוטוקול, שורה 3 ואילך: "אני מפסיד קרוב, ברמה של 200,000 ש"ח, יש לי 630,000 ש"ח שיקים וחובות של אנשים שלא משולמים, שאחד ברח לירדן"). עניין זה של מצוקתו הכספית של הנאשם, ידון בהמשך הדברים נוכח טענתו, הנוגעת בעיקרה לאישום השלישי, כי היה אדם עתיר נכסים במובן זה, שצבר סכום של שלושה מיליון וחצי דולר, אותם מסר לרביזדה.

8. בהמשך גם נאחז הנאשם בהסבר תמוה לפיו, בהיותו פורט משנה, עדיין נשא על כתפיו את עיקר הסיכון של גביית השיק, בהגיע מועד פרעונו, הגם שמירב העמלה עברה לכיסו של רביזדה (ראה עמ' 706 והסבריו של הנאשם בעמ' 707,785).

הנאשם אף אישר כי מלבד מתן הלוואות וניכיון שיקים, עסק גם בארגון קבוצות מהמרים, שטסו לבית הקזינו "בלינדו" בבוקרשט, רומניה, כשתמורת עיסוק זה קיבל תחילה כ-500 דולר לשבוע, בגין כל קבוצה שארגן ובהמשך ניתן לו תשלום של 750 דולר ואף 1000 דולר לשבוע (ת/71, עמ' 1, שורה 27), על ידי בית הקזינו "בלינדו", ברומניה. מוסכם עם זאת כי הסכום הממוצע השבועי שקיבל הנאשם הגיע לכדי 750 דולר לשבוע, מבלי שדיווח על הכנסות אלו לשלטונות המס. כן הודה הנאשם כי בעדותו בבית המשפט הרוויח מעמלות אלו, הנוגעות לארגון קבוצות המהמרים, 150,000 ש"ח "ברוטו" (עמ' 739-738).