הכרעת דין בתיק פ 11264/03

בפתח הדיון מודיע בית המשפט על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

כתב האישום שהוגש לבית המשפט ב- 31.12.03 מייחס לרון יונתן (להלן: " הנאשם") איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: " החוק") והטרדה במתקן  באמצעות מתקן בזק בניגוד לסעיף 30 לחוק הבזק תשמ"ב-1982 (להלן: " חוק הבזק"). על פי כתב האישום ב- 3.11.02 אחרי השעה 23:00 התקשר הנאשם פעמיים לביתו של פנחס שיף (להלן: " המתלונן") ואיים לפגוע בו ובבני משפחתו.

בישיבת ההקראה ב- 20.04.04 כפר הנאשם בעובדות שבכתב האישום שיש בהן לבסס עבירה. משכך נקבע מועד לשמיעת הוכחות. ביום 27.01.05 בפתח ישיבת ההוכחות, הודיעה ב"כ התביעה שהיא מקבלת את טיעונו המשפטי של הסנגור עו"ד סלטון לענין עבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק וביקשה למחוק את אישום זה מכתב האישום. הבקשה נתקבלה כעולה מהחלטה בעמ' 5 לפרוטוקול.

לתביעה העידו ארבעה עדים :

1. המתלונן (עמ' 5-14 לפרוטוקול), במהלך חקירתו הראשית הוגש - דו"ח העימות שנערך  בינו לבין הנאשם ב - 8.11.02 - ת/1. במהלך חקירתו הנגדית הוגשו ההודעות שנגבו ממנו: נ/1 מיום 4.11.02 ו נ/2 מיום 8.11.02.
2. רס"ר צברי יובל (עמ' 15- 16), במהלך עדותו הוגשו הדו"ח ת/2 שכתב ב- 8.11.02, ודו"ח המעצר  שערך - ת/3.
3. פקד עופן לוטן (עמ' 17- 18), במהלך עדותו הוגש דו"ח הקצין הממונה שערך - ת/4, וזיכרונות דברים שכתב  - ת/5, ת/6, ת/7, ת/8 ו- ת/9.
4. רס"ר מרדכי עשור (עמ' 20-21), שחקר את הנאשם ב-  8.11.02, וגבה את הודעתו - ת/10.

בנוסף הגישה התביעה, בהסכמת הסנגור, פלט ובו רישום השיחות הנכנסות לטלפון הביתי של המתלונן - ת/11 ודו"ח פעולה שערך רס"ר עידו גפן - ת/12.

להגנה - הנאשם היה העד היחיד להגנה (עמ' 22- 26 לפרוטוקול). בנוסף להודעות המתלונן  הוגשה מטעם ההגנה רשימת מספריהם של מכשירי הטלפון שבחזקת המתלונן המופיעים באתר האינטרנט של חברת של בזק - נ/3.

מהחומר שבפני עולה תשתית עובדתית כדלקמן:

1.      בתקופה הרלוונטית היה המתלונן סמנכ"ל רשות שדות התעופה. באותה עת התגוררו המתלונן ובני משפחתו בשכנות לבית אימו של הנאשם. הנאשם, שהתגורר בכתובת אחרת, הרבה לבקר את אימו והיה מעורה בנעשה בשכונה.

2. בין הנאשם למתלונן לא הייתה היכרות מוקדמת. התקיימו ביניהם עימות אישי ב- 17.08.01 ועימותים טלפוניים ב-3.11.02, שהם נשוא כתב האישום.
3. בין הצדדים מחלוקת קוטבית באשר לתוכן העימותים האישי והטלפוני.
4. באשר לעימות האישי - אין מחלוקת שהתקיים מפגש, המחלוקת היא מי איים על מי.

א.     לטענת המתלונן, הנאשם ללא כל סיבה השליך לחצרו קונוס דרכים (עמ' 7 ש' 19-23). עוד טוען המתלונן שבהזדמנות זו אמר לו הנאשם  שהוא עורך אודותיו חקירה, ואיים לחסל אותו ואת הקריירה שלו. מיד לאחר העימות הזה, פנה המתלונן למשטרה, שהגיעה למקום, ערכה סריקות אך לא הצליחה לאתר את הנאשם. למחרת פנה המתלונן למשטרה והגיש תלונה נגד "פלוני".

ב.      הנאשםלא הכחיש את המפגש וטען, שלא איים, רק דרש מהמתלונן להפסיק לשריין לעצמו ולאישתו מקומות חנייה על הכביש באמצעות קונוסים ולהפסיק לשרוט כלי רכב, שחנו במקומות ה"משוריינים". לדברי הנאשם עובר לעימות, אסף קונוסים שעמדו על הכביש והניחם בצד. המתלונן שהבחין בכך, איים עליו ותקף אותו (ת/10 גיליון 1 ש' 14-15, עמ' 22 ש' 20 ואילך לפרוטוקול). הנאשם, לטענתו, הסתפק באיום בפניה לרשויות באם המתלונן לא  יפסיק מעשיו.

5. באשר לעימותים הטלפוניים -  אין מחלוקת שהנאשם טלפן פעמיים לבית המתלונן בתאריך ובזמן שבכתב האישום, והמתלונן קיבל את שתי השיחות. ופעם שלישית התקשר הנאשם לבית המתלונן כעבור יומיים.המחלוקת מתמקדת בתוכן הדברים, שאמר הנאשם באותן שיחות טלפוניות.