הכרעת דין בתיק פ 1120/04

1.         כנגד הנאשם מוחמד בן סובחי כילאני הוגש כתב אישום המייחס לו  עבירות של חבלה בכוונה מחמירה-עבירה לפי ס' 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"); פציעה בנסיבות מחמירות-עבירה לפי ס' 334+335(א)(1) לחוק העונשין; החזקת סכין שלא כדין-עבירה לפי ס' 186(א) לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום

2.         עפ"י העובדות המתוארות בכתב האישום, ביום 22.9.00, בסמוך לשעה 20:30 ראה בייגין עביד (להלן: " המתלונן") את הנאשם ובחור אחר בשם שאדי סודקי עומר (להלן: " שאדי"), מתווכחים עם אחי המתלונן (להלן: " גאוריוס") ברחוב בכפר יפיע. כאשר פנה המתלונן לברר עם הנאשם את סיבת הויכוח, שלף הנאשם סכין והניפה במטרה לפגוע במתלונן. המתלונן אחז בלהב הסכין כדי להגן על עצמו, באותה עת משך הנאשם הסכין מכף ידו של המתלונן וגרם לו חתך בכף ידו. המתלונן סב על עקבותיו במטרה לעזוב את המקום ואז דקר הנאשם את המתלונן באמצעות הסכין בגבו.

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן חתכים בידו השמאלית ובצידו השמאלי האחורי של בית החזה. חתך שחדר לבית החזה אף ניקב את ריאתו של המתלונן. המתלונן אושפז בבית החולים למשך שישה ימים.

3.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, ועל כן נשמעו ראיות בעניינו.

ראיות התביעה

4.         בישיבה שהתקיימה ביום 7.3.05, הסכים ב"כ הנאשם כי יוגשו מסמכים

            מסוימים ללא קיומן של חקירות, ובהתאם לכך הוגשו המסמכים הבאים:

(א) הודעת חשוד מיום 4.2.00 שעה 10:05, סומנה ת/1.

(ב)  תעודה רפואית מבית החולים בנצרת מיום 22.9.00, סומנה ת/2.

(ג)   עדות רופא מיום 22.9.00, סומנה ת/3.

(ד)  דו"ח פעולה אשר הוכן ע"י רס"ר עתאמנה סופיאן מיום 23.9.00, סומן ת/4.

5.         עדות המתלונן בייגן בן נאג'י עבייד-עד מס' 1

מדברי המתלונן עולה, כי בזמן הארוע ישב יחד עם חברו, בבית החבר בכפר יפיע ושתה קפה. לפתע שמע צעקות. לדבריו יצא מבית החבר וראה את הנאשם. (המתלונן הצביע על הנאשם). המתלונן טוען כי ראה את הנאשם מתווכח עם גאוריוס כאשר הנאשם צועק על גאוריוס. המתלונן ניסה לברר עם גאוריוס את סיבת הויכוח, וגאוריוס אמר כי הנאשם רוצה לדקור אותו. המתלונן פנה אל הנאשם כדי לברר העניין. הנאשם הוציא סכין מכיסו האחורי כדי לפגוע בו. המתלונן, כדי למנוע מהנאשם מלבצע את זממו, אחז בסכין בידו השמאלית והנאשם משך הסכין לכיוונו. בפעולה זו נפצע המתלונן בכף ידו השמאלית. כאשר הפנה המתלונן גבו אל הנאשם, דקר אותו הנאשם בגבו. (להלן: " הארוע"). המתלונן מאשר את דברי הנאשם כי קיימת היכרות בינו ובין הנאשם מאז היותם קטנים וכן מהיותם שכנים. מדברי המתלונן עולה כי אין בינו ובין הנאשם כל סכסוך. מדברי המתלונן עולה כי בעת הארוע, נכחו במקום: הנאשם, שאדי, גאוריוס ויוסף, שהוא אח נוסף של המתלונן ושל גאוריוס (להלן: " יוסף").

6.         עדותו של גאוריוס בן נאג'י  עבייד-עד מס' 3

כזכור, גאוריוס הינו אחיו של המתלונן. מדברי העד עולה, כי ביום הארוע ישב יחד עם אחיו יוסף ליד בנין הדואר בכפר. הנאשם קרא לעד ואמר לו שהוא רוצה לדבר איתו. העד התקרב אל הנאשם. הנאשם הניח ידו על עורפו של העד (על יסוד פרט זה בעדות, נחקר הנאשם אף בחשד לכך שחנק את גאוריוס, כפי שיפורט בהמשך) ושלח ידו לכיס האחורי של מכנסיו והוציא משהו. יוסף קרא לעברו כי יזהר מאחר ולנאשם סכין. העד דחף את הנאשם וברח יחד עם יוסף כאשר הנאשם רץ אחריהם עד ביתם. העד ויוסף נכנסו הביתה ואילו הנאשם הלך משם. (להלן: " התקרית הראשונה"). כעבור מספר דקות הלכו העד ויוסף לחברים ונעמדו במרחק של כ-10 מטרים מבית החברים. באותה העת, נכח המתלונן בבית החברים. הנאשם עמד (יחד עם שאדי) ליד בית החברים וקילל את העד ואת יוסף. המתלונן יצא מבית החברים כדי לברר העניינים עם הנאשם. המתלונן התקרב לנאשם. הנאשם הוציא סכין, אותה תפס המתלונן בידו ומשך אותה. המתלונן סובב את גופו, כאשר גבו מופנה אל הנאשם, ואז הנאשם דקר את המתלונן בגבו (להלן: " התקרית השניה"). המתלונן התיישב על הארץ. לאחר מכן נלקח המתלונן לביה"ח. העד העיד כי שאדי לא התקרב ולא ניסה להפריד כלל בין הנאשם למתלונן. בעת הארוע, העד עמד כ-3 מטרים מהמתלונן.

7.         עדותו של יוסף בן נאג'י עבייד-עד מס' 4

כזכור, עד זה הוא אחיהם של המתלונן ושל גאוריוס. העד מספר כי הזהיר את גאוריוס כאשר ראה את הנאשם מוציא סכין מכיסו. העד בחקירתו הנגדית אומר כי כאשר הנאשם ושאדי קראו לגאוריוס, עמד הנאשם כאשר גבו מופנה לעד והעד ראה את הנאשם כאשר הוא מוציא סכין מכיסו האחורי.

בחקירתו הנגדית מספר עוד העד שכאשר המתלונן הלך לקראת הנאשם, שאדי עמד בצד לבדו, ואילו הוא העד עמד בצד אחר. העד מספר כי כאשר הגיעו הוא וגאוריוס הביתה לאחר התקרית הראשונה, לא נכח המתלונן בבית אלא שהה באותו זמן בבית החבר איימן שהינו שכן מהכפר. העד מספר כי ראה את מעשה הדקירה. מדברי העד עולה כי איש לא ניסה להפריד, וכאשר ראה שהמתלונן נפגע הלך להביא רכב כדי לפנותו לביה"ח.

העד מאשר כי הוא מכיר את הנאשם ואת שאדי.

העד אומר כי הנאשם לבש מכנס שחור וחולצה לבנה עם כפתורים. לדברי העד-אין כל סכסוך בין הנאשם למשפחת המתלונן והעד.

8.         תעודה רפואית מבית החולים בנצרת מיום 22.9.00 (ת/2)