הכרעת דין בתיק פ 1081/07

1.         ביום 28.6.07 הוגש כתב אישום המייחס לנאשם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין").

2.         התמונה העולה מעובדות כתב האישום הינה כדלקמן:

ענאן זרעיני (להלן: "ענאן") ואחיו יונס זרעיני (להלן: "יונס") מתגוררים בבית בטורעאן (להלן: "הבית") יחד עם בני משפחתם, בהם אביהם אבראהים זרעיני (להלן: "אבראהים") ואילו רביע זרעיני (להלן: "רביע") הנו קרוב משפחתם המתגורר בקרבת מקום, (להלן יקראו ארבעתם יחד: "המתלוננים"). לנאשם היה סכסוך ישן עם קרוב משפחה נוסף של המתלוננים.

            ביום 12.6.07 בשעות הצהריים, נכנס ענאן למסעדת "נימר", אשר בכניסה לטורעאן, וראה שם את הנאשם, אשר עבד מחוץ למסעדה בתיקון רעפים. הנאשם, כשראה את ענאן, פנה אליו ואמר לו: "היי, תסתלק מכאן". גם כשיצא ענאן מהמסעדה המשיך הנאשם והתגרה בו, ובין השניים הוחלפו קללות הדדיות, שהסתיימו בהתערבות אנשים שונים שהפרידו ביניהם. בטרם עזב ענאן את המקום איים עליו הנאשם, כי יפגע בו.

            עוד נטען בעובדות כתב האישום, כי בלבו של הנאשם גמלה ההחלטה לפגוע בענאן ובבני משפחתו ולחבול בהם חבלה חמורה, ולשם כך הצטייד בסכין (להלן: "הסכין") ופנה, בשעות הערב, אל עבר בית המתלוננים.

            בסמוך לשעה 19:00 היו ענאן ויונס בחצר הבית ועסקו בתיקון רכב, אשר היה מורם על הגבהה. יונס שכב מתחת לרכב ועסק בתיקונו, ואילו ענאן יצא אל המחסן על מנת להביא חלק לרכב. בשעה זו נכנס הנאשם אל חצר הבית וניגש אל יונס, ששכב מתחת לרכב, ודקר אותו במפתיע בסכין ברגלו השמאלית.

            בשלב זה הגיע לחצר הבית רביע שראה את הנאשם תוקף את יונס וניסה להרחיקו, אולם הנאשם דחפו בחוזקה והפילו לרצפה שם נפגע רביע בראשו מאבן שיש שהייתה מונחת במקום ואיבד את הכרתו לזמן מה.

            גם ענאן שב אל החצר מהמחסן והנאשם מיד הסתער לעברו לתקפו. יונס קם וניסה למנוע מהנאשם לתקוף את ענאן, אולם הנאשם הדף את יונס בחוזקה, ויונס, שרגלו הייתה פצועה מדקירת הסכין, נפל וידו נשברה מחמת הנפילה. ענאן ניסה להשתלט על הנאשם וסטר לו, אולם הנאשם הכה אותו ודקרו בסכין בבטנו ובגבו.

            אבראהים, אשר היה בתוך הבית, שמע את הצעקות מהחצר ומיהר לצאת; כשראה את בניו יונס וענאן פצועים ואת הנאשם והסכין בידו, ניגש לנאשם ובנסיון להתגבר עליו תפסו בחולצתו, ואולם הנאשם דקר את אבראהים בידו השמאלית וברח מהמקום.

3.         כתוצאה ממעשי הנאשם, כך על-פי הנטען בכתב האישום, נגרמו למתלוננים הפגיעות הבאות:

ליונסנגרם פצע בגודל 7 ס"מ, עומק עד השרירים, בצד חיצוני אחורי של חלק עליון של ירך שמאל; בנוסף, נגרם ליונס שבר בסכאפויד של כף יד ימין.

לענאןנגרם חתך בבטן שמאלית עם חדירה לתוך הבטן וחתן בגב.

            לרביע נגרמה חבלה בראש וביד שמאל והוא טופל בהדבקת החתך.

            לאבראהים נגרם פצע בגודל 5 ס"מ ובעומק 2 ס"מ בידו.

4.         טענות ההגנה

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען להגנה עצמית. ב"כ הנאשם טען בישיבה מיום 5.9.07, כי אין חולק, שהנאשם תקף את יונס וענאן ודקר אותם ואכן היו פגיעות שאין מחלוקת לגביהן, אך לטענתו, הכל נבע כתוצאה מהגנה עצמית.

ברם, לאחר עיון בכלל הראיות ובסיכומי הצדדים, עולה, כי הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לנסיבות הגעתו של הנאשם אל חצר בית משפחת המתלוננים, ובנוגע לאופן פציעתם של ארבעת המתלוננים. חזית המחלוקת מתייחסת, אפוא, לגרסתו של הנאשם, לפיה, הוא לא הגיע למקום ביוזמתו, אלא הובא לחצר הבית על ידי ענאן, ברכבו של ענאן, ושם הותקף על ידי בני המשפחה, באופן אלים. לגרסתו, הוא הגן על עצמו, הדף את המתלוננים שתקפו אותו באמצעות סכין שמצא במקום, תוך הגנה עצמית, ולמטרה זו בלבד, פצע, מבלי להבחין במדויק, את ענאן ויונס. באשר למתלוננים אבראהים ורביע, כפר הנאשם, כי פצע אותם או גרם לפציעתם.

5.         ראיות הצדדים

במסגרת פרשת התביעה העידו 8 עדים; רס"ר נימר מזאוי, ענאן זרעיני, יונס זרעיני, עבד ג'בן, אבראהים זרעיני, אינאס זרעיני, רביע זרעיני ורס"ר עדנאן דיאב. בגדרה של פרשת ההגנה נשמעו 3 עדים; הנאשם בעצמו, פרדוס זרעיני ועימאד זרעיני.