הכרעת דין בתיק פ 1070/04

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א' (א) ו-(ב) וסעיף 40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"); גרם מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") וסעיפים 64 ו- 40 לפקודה, ונהיגה ברשלנות שגרמה לנזק לאדם ולרכוש, עבירה לפי סעיפים 62(2) ו- 38(2) ו-(3) לפקודה.

2.         על פי כתב האישום, נהג הנאשם ביום 3.1.04 בסמוך לשעה 03.00 ברכב מסוג מרצדס בנץ משא מ.ר. 15-771-52 (להלן: "הרכב") בכביש 77 (להלן: "הכביש"), מכיוון טבריה לכיוון צומת גולני.

הנאשם נהג בקלות ראש, רשלנות וללא תשומת לב לנעשה בכביש, ובקילומטר ה- 74.32 של הכביש, לא הבחין בזמן בהולך רגל בשם מוניר סעד (להלן: "המנוח") אשר חצה את הכביש. הנאשם פגע עם חזית הרכב במנוח. כתוצאה מן התאונה נהרג המנוח במקום. הנאשם נפגע באורח קל והרכב ניזוק.

בזמן התאונה מזג האוויר היה נאה, הראות היתה טובה והכביש היה תקין ויבש. התאונה ומות המנוח נגרמו בעקבות רשלנותו של הנאשם אשר נהג בקלות ראש וחוסר זהירות, לא היה ער למכלול הנסיבות שבכביש ובסביבתו כאשר אופן נהיגתו לא היה מאפשר למנוע את התאונה.

אחרי התאונה, ולמרות שהנאשם  ידע או היה עליו לדעת כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, הנאשם לא עצר במקום התאונה על מנת לעמוד על תוצאותיה ולהגיש למנוח עזרה, אלא המשיך בנהיגה ונמלט מהמקום.

3.         הנאשם כפר בתחילה בכל עובדות כתב האישום. בהמשך צומצמה המחלוקת, כאשר הנאשם הודה כי רכבו פגע במנוח (פרוט' מיום 20.9.04 עמ' 25) והודיע כי איננו כופר בקשר הסיבתי בין התאונה למותו של המנוח (פרוט' מיום 20.9.04, ע' 48).

4.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת :

א.         אין מחלוקת כי ביום 3/1/04, בסמוך לשעה  03.00 נהג הנאשם ברכבו, מכיוון טבריה לכיוון צומת גולני ובסמוך לקילומטר ה - 74.32 של הכביש, ארעה תאונה בה נפגע המנוח מוניר סעד ז"ל, אשר מצא את מותו עקב התאונה.

ב.         הרכב פגע במנוח בחזיתו הימנית, נגרם נזק למכסה המנוע בצידו הימני קדמי ונופצה השימשה הקידמית של הרכב.

ג.          המהירות המותרת במקום הנסיעה היתה 80 קמ"ש.

הנאשם מודה כי נסע במהירות של לא פחות מ - 59 קמ"ש.           

אין כל ראיה כי נסע במהירות של מעל המותר.

ד.         במקום התאונה אין תאורת רחוב, ליל התאונה היה לילה חורפי מעונן, ובמקום התאונה היה חשוך מאוד (עדותו של מר עלאאלדין סעד, בנו של המנוח, בעמ' 21 לפרוטוקול ועדותו של רס"ר מרק ארליכמן בעמ' 33 לפרוטוקול).

            המנוח לבש בגדים כהים, כאשר חצה את הכביש ונפגע (עמ' 33 בעדותו של רס"ר ארליכמן).

ה.         המנוח נפגע בעת שהיה בנתיב נסיעתו של הנאשם.

רכבו של המנוח חנה בנתיב הנגדי בשולי הכביש.

ו.          הנאשם נהג באורות נמוכים (אורות מעבר).

            אין מחלוקת כי בנהיגה באורות מעבר לא יכול היה הנאשם להבחין במנוח ולבלום בזמן, באופן שימנע את התאונה.

5.         גרם מוות ברשלנות :