הכרעת דין בתיק פ 1041/04

השופטת ר. אבידע:

כתב האישום ועיקר טענות הצדדים

1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום אשר בו יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירות נשק, שוד בנסיבות מחמירות, רצח, וחבלה בכוונה מחמירה. עבירות אלו יוחסו לנאשמים משנטען כי ביום 24.11.04 בשעות הצהריים או בסמוך לכך, קשרו קשר עם עיצאם תארבין, לשדוד חנות מכולת בשגב שלום, השייכת למשפחת אבו גרארה, והנמצאת בבניין בו מתגוררת המשפחה. במהלך הקשר הנ"ל ולשם קידומו, נפגשו עיצאם ונאשם 1 באותו יום בשעות הערב, כאשר עיצאם הביא עימו תת מקלע מסוג עוזי, שלוש מחסניות, ושש שקיות אשפה. השניים במסגרת הקשר יצאו בשעות הערב במכוניתו של נאשם 1 ועשו סיור בחנות. זמן מה לאחר מכן, הצטרף אליהם נאשם 2, השלושה נסעו לחפש כפפות לצורך ביצוע השוד, והצטיידו בכפפות גומי אותן הביא נאשם 2 מביתו. הנאשמים היו חמושים באקדחים אותם נשאו שלא כדין. בשעות הערב המאוחרות, במסגרת הקשר הסתתרו הנאשמים ועיצאם באוטובוס ישן ושרוף שחנה בקרבת חנות המכולת, והמתינו לשעת כושר לביצוע שוד. בסמוך לשעה 24:30, לאחר שרכב ובו קונה עזב את החנות, כיסו הנאשמים ועיצאם את ראשיהם בכפיות, עטפו את נעליהם בשקיות ניילון, ונכנסו לחנות, כשהם חמושים באקדחים ובתת מקלע עוזי. באותה עת שהו בחנות יאסר אבו גרארה מבעלי החנות, אחיו שהוא נער, ועובד החנות מוחמד אבו עלאן. עיצעם כיוון לעבר השלושה עוזי ודרש מהם כסף. הנאשמים דחפו את השלושה שהיו בחנות, ודרשו מהם לשכב על הריצפה, והללו עשו כן. נאשם 1 איים על השלושה באקדח, ונאשם 2 ועיצאם ניגשו לקופה אך לא הצליחו להוציא כסף מהקופה שבה היה סכום של 100,000 ש"ח, והם נטלו מתוך מגירה סכום של 5,000 ש"ח. עיצאם אמר ליאסר אבו גרארה שיתקשר לאביו שיביא את כל הכסף, ולאחר מכן נעמד בפתח החנות. מוסא אבו גרארה, אשר היה בבית מעל החנות שמע רעש, יצא מהבית, וכשהבחין בעיצאם החל משליך אבנים לעברו, תוך שצעק בערבית "גנבים, גנבים". בני משפחה נוספים התעוררו, ביניהם האב מוחמד, והבנים האני ויוסרי. נאשם 2 הצטרף לעיצאם שעמד בפתח החנות, והוא ועיצאם ירו לעבר מוסא. עיצאם ונאשם 2 החלו להימלט, ומוחמד ויוסרי רדפו אחריהם. נאשם 2 ועיצאם ירו לעבר מוחמד ויוסרי תוך כדי בריחתם. נאשם 1 נותר בחנות כשהוא מאיים על השלושה באקדחו, ניגש לנער ודרש ממנו לקום, הצמיד אקדח לראשו ואילצו ללכת איתו לכיוון הדלת, כשהוא מזהיר את האחרים שאיש לא יזוז, וזאת כדי למנוע מהם לפגוע בו בעת צאתו מהחנות. נאשם 1 יצא מהחנות והחל לירות לעבר האני שהיה מחוץ לחנות. מהיריות שירו הנאשמים ועיצאם לעבר בני משפחת אבו גרארה, נפגעו האני ומוסא. האני נפגע מכדור בגבו, הקליע עבר דרך ליבו וריאתו השמאלית, וגרם לנזקים חמורים שהביאו למותו. מוסא נפגע מקליע שחדר לעכוזו והוצא מגופו, וכן נגרם לו פצע קטן בירכו והוא אושפז במשך יום בבית החולים. נטען בכתב האישום, כי הנאשמים ירו במשפחת אבו גרארה מתוך כוונה להטיל בהם נכות, וכדי להבטיח לעצמם ולעיצאם בריחה מהמקום והימלטות מעונש, וכי גרמו במזיד למותו של האני, כתוצאה מהירי האמור.

2.         לחובת הנאשמים מסתמכת המאשימה על זיהויו של נאשם 1 ע"י יאסר אבו גרארה כמי שנטל חלק בשוד, וכן על חלק מאמרותיו של עיצאם, שהורשע בעבירות המיוחסות לנאשמים, ונדון למאסר עולם ועוד חמש שנות מאסר. באותן אמרות שעליהן מסתמכת המאשימה, טען עיצאם כי הנאשמים היו שותפיו למעשים המיוחסים להם בכתב האישום. תימוכין לגרסתו של עיצאם מצאה המאשימה בעדויות שלושה מעדי התביעה, שטענו כי מסמוך לשעות הצהריים ביום 24.11.04 ואילך היו הנאשמים בחברתו של עיצאם במשך פרקי זמן שונים. תימוכין נוספים לגרסתה, מצאה המאשימה,  לגבי נאשם 2, בעובדה כי נעצר בסמוך לזירת הפשע זמן קצר לאחר ביצועו.

3.         הנאשמים כפרו במיוחס להם בכתב האישום, הנאשמים הכחישו כי היו בחברתו של עיצאם או שהם עצמם היו איש בחברתו של השני, ביום ובשעות שקדמו לביצוע השוד. אשר לזיהוי נאשם 1 ע"י יאסר אבו גרארה, טען נאשם 1, כי יאסר אבו גרארה זיהה אחד אותו כינה בשם "רול", ושם זה אינו שמו של נאשם 1, ולכן, אין לומר כי זוהה ע"י יאסר כאחד השודדים. לטענת נאשם 1, בשעת השוד, עסק כפי שעסק מידי יום, בשמירה על בית ספר בישובו.

נאשם 2 טען כי בשעת השוד עסק באימון גופני בבית קברות, וכי נעצר בסמוך לזירת הפשע בעת שהיה בדרכו מהאימון הגופני לביתו שנמצא בקרבת מקום.

תיאור העובדות הנטענות בכתב האישום כפי שעלה מהעדויות

4. ע.ת. 7 יאסר אבו גרארה (להלן: "יאסר") סיפר בעדותו כי ביום 24.11.04 עסק בהעברת סחורה מחנות אחת שבבעלות המשפחה לחנות שניה הצמודה לה. בשעה 23:00 בעת שהיה בחנות ביחד עם אחיו הנער נ., ופועל בשם מוחמד אבו עלאן, כאשר עמדו לסגור את החנות, נכנסו אליה שלושה אנשים רעולי פנים, על רגליהם היו שקיות שחורות מפלסטיק, לאחד מהם היתה כפייה אדומה לשניים האחרים כפיות בצבע שחור לבן. תחילה סבר יאסר כי מדובר במשחק כלשהו, ואולם לפתע הבחין כי לשניים יש אקדחים, ולאחד יש דבר מה עטוף, שממנו בלט צינור. רעולי הפנים הכניסו את השלושה שהיו בחנות לפנים החנות, והורו להם לשבת על הריצפה. לפתע, למספר שניות, נשמטה פינת הכפיה שהסתירה את פניו של זה שדחף את השלושה לפנים החנות, ושעטה כפייה אדומה. יאסר נוכח כי המדובר בנאשם 1, המתגורר בשכנות אליהם, ואשר בא לחנות מידי פעם כדי לקנות בה דברים. כינויו של נאשם 1, אמר יאסר, הוא רול, ובשם זה הכיר אותו. כשנוכח כי המדובר בנאשם 1, אמר לו יאסר "תקחו את כל מה שאתם צריכים, הנה הקופה פתוחה הכל פתוח, תקחו ותלכו לפני שהמשפחה תקום ותהיינה בעיות".

מעבר לזיהויו את נאשם 1, לאחר שפניו נחשפו, זיהה יאסר את עיצאם על פי קולו. לדבריו, הוא מכירו עוד מדהנייה, ואף הוא מתגורר בשכנות למשפחתו של יאסר. גם פניו של עיצאם היו מכוסות בכפייה. עיצאם החל לדפוק על הדלת שבין הבית לחנות, ניסה להיכנס לתוך הבית, ואמר ליאסר שיגיד לאביו להביא את הכסף מהבית. בשל כך שהדלת היתה נעולה, לא עלה בידי רעולי הפנים לפותחה. יצויין, כי המשפחה מתגוררת מעל החנות.

עיצאם, ורעול הפנים, שלא זוהה ע"י יאסר, עשו סיבוב בחנות. באותה עת נאשם 1 עמד עם אקדחו ליד יאסר, אחיו והפועל. עיצאם והאחר יצאו מהחנות, ותוך פחות מ- 2, 3 דקות, נשמעו צעקות ויריות מחוץ לחנות. נאשם 1 לקח את נ. תוך שהוא מכוון אקדח לראשו, ויחד איתו צעד לעבר היציאה מהחנות. נאשם 1 יצא מהחנות. יאסר סגר את הדלת, אך כאשר שמע יריות מחוץ לחנות פתח את הדלת, יצא החוצה, וראה את אחיו האני שוכב על הרצפה ללא תזוזה. בחוץ היו באותה עת אביו של יאסר מוחמד, ואחיו יוסרי ומוסא. יאסר ראה את רעולי הפנים מתרחקים תוך שהם יורים לעבר אביו ואחיו יוסרי ומוסא. לאחר מכן, לקח יאסר את אחיו האני ומוסא לבית חולים ברכבו. לטענתו  רק בבית חולים התברר למוסא שהוא נפצע מקליע, אשר הוצא מגופו. אחיו האני נפטר סמוך לבית עוד בטרם הגיעו לבית החולים.

יאסר הסביר כי תחילה חשב שרעולי הפנים לקחו מהחנות 100,000 ש"ח שהיו בה, אך בדיעבד הסתבר לו כי לא לקחו דבר מהחנות. 

5. פרט ליאסר, העידו לגבי נסיבות האירוע, אביו ע.ת. 2 מוחמד אבו גרארה, ע.ת. 1 מוחמד אבו עלאן הפועל שהיה בחנות, ואחיו של יאסר, ע.ת. 8 מוסא אבו גרארה, ע.ת. 9 יוסרי אבו גרארה, וע.ת. 11 הנער נ.

ע.ת. 1 מוחמד אבו עלאן, היה יחד עם יאסר בחנות, ומסר בעדותו דברים דומים לדברי יאסר על שאירע בחנות. לדבריו, לשלושת רעולי הפנים היה עור שחור, הם השכיבו את שלושת האנשים שהיו בחנות, היינו אותו את יאסר ואת הנער על הריצפה, איימו עליהם בנשק ואמרו להם לא לזוז.

ע.ת. 2 מוחמד אבו גרארה סיפר כי אשתו אמרה לו שיש בחוץ צעקות, הוא הסתכל מבעד לחלון וראה את בנו מוסא ברחוב. מוחמד הצרטף אליו,ומוסא אמר לו שיש גנבים בתוך החנות. מוחמד רצה לסגור את דלתה של החנות כדי לכלוא את הגנבים בפנים, אך לפתע יצא מהחנות אדם עם אקדח ירה על בנו מוסא וירה עליו. מוחמד ברח, וגם היורה ברח. בן נוסף של מוחמד יוסרי החל לרדוף אחרי היורה, ומוחמד רדף אחרי יוסרי כדי להניא אותו מלרדוף אחרי היורה, אשר ירה לעברם. מוחמד העיד כי  לא ראה את בנו האני באותו ערב, וכי לאחר שחזר מהמרדף אחרי היורה, האני כבר נלקח מהמקום לבית החולים.

ע.ת. 8 מוסא אבו גרארה, סיפר כי כאשר ישן בבית, שמע רעשים וירד לחנות. הוא ראה אדם עם כפיה אדומה עומד ליד הדלת, ואז קרא לבני משפחתו להגיע. כאשר המשפחה הגיעה אותו אדם נכנס לחנות ויצא ממנה יחד עם אדם נוסף. אחד מהשניים שיצאו ירה בו, ומוסא נפצע ונפל על הרצפה. כשאביו ואחיו הגיעו, אחד היורים ברח, ואז אחיו האני פתח את הדלת והיו יריות. מוסא טען שכאשר הוא נורה אביו היה לידו, וכי הוא נורה בשעה שניסה לברוח מהמקום.

ע.ת. 9 יוסרי אבו גרארה, אף הוא הגיע לזירת האירוע לאחר ששמע את אימו ואחיותיו צועקות כי יש גנבים. לדבריו, כאשר הגיע "ראיתי אנשים עם כפיות ונשקים הגעתי ומישהו התחיל לברוח, רדפתי אחריו, כשאני רדפתי אחריו אבא שלי צעק לי תיזהר יש לו נשק. אבא שלי רדף אחרי כי פחד שאותו אדם שרדפתי אחריו ירה בי גם" (עמ' 37 לפרוט'). עוד סיפר יוסרי, כי היה שם עוד מישהו עם כפיה בצבעי לבן אדום. לאנשים האמורים היו שקיות ניילון על הרגליים. יוסרי טען כי ראה שני אנשים במקום, תחילה רדף אחרי אחד, ואח"כ הצטרף אליו אדם נוסף. עוד סיפר יוסרי, כי כאשר ירד מהבית כבר היו במקום אביו ואימו, ואביו צעק "תיזהרו יש להם נשק". יוסרי אישר כי לאנשים עליהם דיבר היו כלי נשק.

6. נסיבות האירוע, כעולה במקובץ מעדויות בני משפחת אבו גרארה, והפועל מוחמד אבו עלאן, הינן כמתואר בכתב האישום, פרט לכך שעלה מדברי יאסר, כי בסופו של דבר לא נגנב דבר מהמכולת.

7. לטענת הסניגוריה בידי משפחת אבו גרארה היו כלי נשק, מאחר ואבי המשפחה מוחמד עבד כסייען של השב"כ. משהתברר, לאחר בדיקות ברשויות, כי למשפחת אבו גרארה לא נמסר נשק על פי אחת מרשויות המדינה, נטען ע"י ההגנה כי אין בעובדה זו כדי לשלול את האפשרות שהיה בידי המשפחה נשק בניגוד לחוק, וכי לנוכח המהומה שהתעוררה במקום, אין לשלול את האפשרות כי מוסא או האני או שניהם, נפגעו מירי מנשק שהיה בידי משפחת אבו גרארה.

8. טענות אלה של ההגנה נותרו במסגרת טענות והשערות בלבד. לא הובאה ראיה כלשהי לכך שלמי ממשפחת אבו גרארה היה נשק בעת האירוע, גם עיצאם, שמסר אמרה מפורטת באשר לאירוע, לא הזכיר כי היה בידי מי ממשפחת אבו גרארה נשק. עוד יצויין כי אחד מהעדים, ע.ת. 14 לאפי אבו צראר (להלן: "לאפי"), שהינו גיסו של נאשם 2, ומתגורר בסמיכות למשפחת אבו גרארה, ואשר לעדותו אתייחס בהמשך, העיד כי כאשר שמע את בני משפחת אבו גרארה צועקים "חראמיה" משמע "גנבים", הוא ניגש בריצה לחנות המכולת, וראה שם את מוסא כשהוא זורק אבנים לכיוון החנות. מוסא אמר ללאפי שיש בתוך החנות גנבים עם נשק, ו "שאל אותי אם יש לי נשק ואמרתי שלא, שאני אביא משהו מהבית מקל או משהו". שאלתו של מוסא את לאפי, על פי גרסת לאפי, שכן מוסא לא העיד על פנייתו ללאפי, אם יש ברשותו נשק יכולה להצביע על כך כי למשפחת אבו גרארה לא היה נשק, שכן, אילו היה להם נשק, מה היה לו למוסא לשאול את לאפי אם יש לו נשק. לאפי העיד כי הלך לכיוון הבית שלו, ואולם בטרם הגיע לביתו שמע יריות, ואז שב מיד לחנות וראה את האני שוכב פצוע על הכביש מחוץ לחנות.

זיהוי עיצאם ונאשם 1 ע"י יאסר

9. עוד במהלך האירוע, או בסמוך אליו, אמר יאסר לאחרים כי זיהה את נאשם 1 ועיצאם שהם שניים מתוך שלושת השודדים. לאפי סיפר שכאשר שב לחנות לאחר ששמע יריות, ראה את יאסר אשר צעק אליו כי רול ועיצאם הם שירו לעברם (עמ' 56 לפרוט'). אין מחלוקת כי יאסר כאשר טען שהוא זיהה את אחד מרעולי הפנים לאחר שקצה הכפיה נפלה מפניו, לא נקב בשמו של נאשם 1 זוהיר, אלא שטען כי שם רעול הפנים שזיהה הינו "רול". ההגנה, טענה כי רול איננו נאשם 1, וכי מדובר בכינוי שמכונים בו אנשים רבים, והוא אינו שם הכינוי של נאשם 1.

10. בסיכומיהם תקפו ב"כ הנאשמים את עדותו של יאסר. בטרם אתייחס לטענות ההגנה כלפי יאסר כאן המקום לציין כי את עיצאם זיהה יאסר על פי קולו, ועיצאם אישר בעדותו לפנינו כי אכן היה אחד משלושת רעולי הפנים, ובהיותם בחנות דיבר. העובדה שיאסר זיהה את עיצאם שאישר שהיה בחנות מלמדת, במידת מה, על יכולת הזיהוי של יאסר.