הכרעת דין בתיק פ 1032/07

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         על פי עובדות כתב האישום, ביום 07/03/07 סמוך לשעה 22.00 נהגו המתלונן, אסד עבאס, (להלן: "המתלונן") והנאשם, כל אחד ברכבו בכביש "בית הבד", שבכפר כנא, זה מול זה. בין השניים קיים ריב אישי קודם.

            משחלפו שני הרכבים אחד על פני השני, קרא הנאשם לעבר המתלונן "מה אתה מסתכל עלי", המתלונן ענה לו כי לא הסתכל עליו, או אז, ירד הנאשם מרכבו, ובעקבותיו גם המתלונן, והנאשם תקף את המתלונן בגופו. המתלונן, אשר חשש כי הנאשם יעשה שימוש בסכין ויפצע אותו, ניסה להמלט לכיוון רכבו על מנת לברוח מן המקום, אלא שהנאשם הקדים אותו, שלף מרכבו צינור ברזל, אותו הכין מבעוד מועד, והחל לתקוף אותו באמצעות הצינור, בכל חלקי גופו, ובעיקר בראשו וברגלו השמאלית של המתלונן, בכוונה לגרום לו מום או נכות.

            כתוצאה ממכות צינור אלה, נפל המתלונן על הרצפה. חרף זאת, המשיך הנאשם להכותו בעודו על הרצפה, באמצעות צינור הברזל באורך של מטר לערך, ולא חדל מכך, עד אשר הגיעו אנשים למקום והתערבו בנעשה.

            כתוצאה מן האירוע המתואר, איבד המתלונן הכרה, והוא נפגע בכל חלקי גופו ונגרמו לו חבלות חמורות. בעת הגשת כתב האישום, היה עדיין המתלונן מאושפז בבית חולים רמב"ם, כשהוא סובל משברים מרוסקים בשוק שמאל, המטומה בעפעף עליון של עין ימנית, שטף דם תת עורי בעפעף העליון ומספר שברים בעצמות ראשו. המתלונן נותח ברגלו ורגלו גובסה. המתלונן סבל מחולשה פריפרית קלה בפניו עקב הפגיעות המתוארות בעין ובעצמות, ובעת הגשת כתב האישום, צפוי היה עדיין לעבור טיפולים רפואיים נוספים.

3.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ובעבירה המיוחסת לו. הנאשם לא הכחיש כי היה במקום האירוע במועד המיוחס לו בכתב האישום.

            לפי גרסת הנאשם, המתלונן הוא שחסם את דרכו באמצעות רכבו, ולאחר שיצא מן הרכב, אמר לו כי הוא מבקש לסגור עימו חשבון. המתלונן הוא שתקף את הנאשם, ובמהלך תגרה שהתפתחה ביניהם, הוא אף ניסה לתקוף אותו באמצעות צינור. במהלך אירוע זה נפל המתלונן מקיר תומך שהיה סמוך למקום עמידתם, ונחבל.

4.         בזירת ההתרחשות לא היו נוכחים אנשים נוספים, פרט למתלונן ולנאשם, ועדויותיהם הינן העדויות היחידות שהובאו ביחס לעובדות העיקריות בכתב האישום.

5.         מערכת היחסים בין המתלונן והנאשם :

            כאמור, בכתב האישום נטען, כי בין השניים קיימת הכרות מוקדמת ונתגלע ביניהם סכסוך. המתלונן התייחס לקשריו הקודמים עם הנאשם בכל אחת מן ההודעות שנגבו ממנו ובכל פעם מסר גרסה שונה.

א.         המתלונן, הכחיש בהודעתו הראשונה, שנמסרה ביום 08/03/07 שעה 11.37 בבית החולים, קיומו של סכסוך כלשהו בינו ובין הנאשם. לאחר שסיפר כיצד עצר אותו הנאשם בדרכו, ותקף אותו בצורה קשה, נשאל המתלונן מהיכן הוא מכיר את הנאשם והשיב: "אני וג'לאל עבדנו יחד באותו מקום בהום סנטר בתל אביב ואני מכיר אותו טוב וזיהיתי אותו בוודאות". בתשובה לשאלה האם יש סכסוך ביניהם השיב: "אין שום סכסוך ביני ובינו, וזו פעם ראשונה שזה קורה ואפילו אני ואחיו חברים טובים". (עמ' 2 להודעה נ/3, שורות 8-1).

ב.         רק בהודעתו השנייה מיום 10/03/07 (נ/4), כאשר נשאל המתלונן האם התגרה בנאשם לפני שהותקף על ידו, סיפר הנאשם כי כחודשיים קודם לכן התפתח ביניהם ויכוח במהלך העבודה, במהלכו ניסה הנאשם לתקוף אותו באמצעות שפכטל, אך אנשים אחרים התערבו ומנעו זאת ממנו (עמ' 1 לנ/4). לדבריו, מאז אותו אירוע הם אינם מדברים זה עם זה. המתלונן חזר וטען כי את אחיו של הנאשם הוא מכיר מזה 20 שנה. הודעה זו נמסרה לאחר שביום 08/03/07, נגבתה מן הנאשם הודעתו הראשונה, (ת/7) ובה מסר כי במהלך עבודתם המשותפת בריצוף פרץ בין המתלונן ובינו ויכוח, שהסתיים ללא אלימות פיזית, ולאחר שהסובבים הרחיקו אותם האחד מן השני.

ג.          בהודעתו השלישית של המתלונן הובאה גרסה נוספת לסכסוך העומד ברקע לביצוע המעשים. בהודעתו מיום 11/03/07 (נ/5) שנגבתה בעודו בבית החולים, נשאל המתלונן שוב על טיב יחסיו עם הנאשם בעקבות מה שמסר הנאשם במשטרה. הפעם השיב כי הנאשם "חשב שאני מסוכסך עם אחיו" ולכן, ניסה לתקוף אותו באמצעות השפכטל. (עמ' 2 לנ/5 שורות 23-26).

ד.         גרסה רביעית נגבתה מן המתלונן בהודעתו מיום 15/03/07 (נ/6). החוקר שגבה את ההודעה רס"ר נימר מזאווי, מצא לנכון לשאול אותו שוב, מה בדיוק הרקע לסכסוך, למרות מה שמסר עד כה. בתגובה השיב המתלונן כי אחיו של הנאשם והנאשם עצמו נהגו להתנכל לו בעבודה, ובאירוע האחרון לא הסתפק הנאשם בדיבורים, אלא תקף אותו ממש.

משמע, בניגוד לנאשם, אשר בשלב ראשון של החקירה טען כי המתלונן הוא שביקש לבוא עימו חשבון על אירועי העבר, ניסה המתלונן לשלול את האפשרות שהאירוע התרחש בעקבות סכסוך קודם. בהמשך המעיט באירועים הקודמים, וגרסאותיו השתנו מיחסי חברות קרובים עם אחיו של הנאשם, לרצף של התנכלויות מצד הנאשם ואחיו, שהגיעו לשיאן בהתקפה או ניסיון תקיפה, ונתק מאז בין השניים.

בעדותו אישר המתלונן (בעמ' 34), כי מה שמסר בהודעתו הראשונה לא היה נכון, והסביר זאת במצבו הרפואי הקשה. המתלונן אכן נחקר יום לאחר האירוע, בעת שסבל משברים ועדיין לא נותח, למרות זאת, אין במצבו הרפואי כדי להסביר את הבדלי הגרסאות. המתלונן נחקר, מסר גרסה מפורטת וסדורה והשיב בצורה מלאה לשאלה שהופנתה אליו בעניין זה.

החוקר אלי דהן שגבה את ההודעה לא זומן להעיד בבית המשפט, אודות מצבו של המתלונן, כאשר נגבתה ממנו הודעתו הראשונה, ומכל מקום, אין במצבו של המתלונן כדי להסביר את שלל הגרסאות המאוחרות יותר, לרבות הגרסה הנוספת שהובאה במהלך עדותו, שאיננה מתיישבת עם אף אחת מן הגרסאות הקודמות.

מעדותו בבית המשפט, עולה כי אחיו של הנאשם לא היה מעולם חבר טוב שלו, (עמ' 32 לפרוטוקול), המתלונן עבד עם הנאשם ואחיו בריצוף זה לצד זה, אך הם מעולם לא הציקו לו, עד לאירוע עם השפכטל ויחסיהם היו תקינים, (עמ' 33 לפרוטוקול), מבלי שהיה בפיו הסבר מדוע מסר גרסה אחרת בהודעתו, נ/6. לאחר אירוע זה הפסיק המתלונן לשוחח עם הנאשם ואחיו, ולכן קשה להבין כיצד יכול היה לומר, גם בהיותו נתון בכאבים, כי אין ביניהם סכסוך ואפילו קיימת חברות טובה בינו ובין אחי הנאשם.

במהלך החקירה הנגדית, שוב שינה המתלונן גרסתו וטען, כי דקות ספורות לפני שנכנס הנאשם לתמונה, התנהל ויכוח בינו ובין אחיו של הנאשם, (עמ' 51), גרסה דומה להפליא לגרסה שמסר הנאשם (בעמ' 73 לפרוטוקול).