הכרעת דין בתיק פ 1026/05

1.         בפנינו כתב אישום אשר מייחס לנאשם מס' 1 (להלן: "ג'וזיף") עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 333 + 335 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), לנאשם מס' 2 (להלן: "ג'ול") עבירה של תקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

2.         מכתב האישום עולה התמונה הבאה:

בתאריך 04/02/05 החל מהשעה 22:30 בערך, בילו ג'וזיף וג'ול ובני זוגם בדירתם של ג'וזיף ובת זוגו ברח' הגפן 720/64 בנצרת עילית (להלן: "הדירה"). במהלך הבילוי שתו כל הארבעה משקה אלכוהולי. לאחר השעה 01:00 בתאריך 05/02/05, עזבו ג'ול ובת זוגו (להלן: "ימית"), ופנו לביתם בהליכה רגלית. באותו המועד ובאותה השעה, רץ אולג אומוטוב (להלן: "אולג") מול ג'ול וימית ברחוב. ג'ול פנה אל אולג בדברים ודחף אותו בחוזקה. בתגובה ומתוך התגוננות, היכה אולג את ג'ול והלה ניסה לתקוף את אולג שוב, אולם אולג הכניע את ג'ול לקרקע מתוך כוונה למנוע ממנו להמשיך ולתקוף אותו שוב. אז הגיח ג'וזיף אשר הגיע מהדירה כאשר היה מצוייד בסכין. התנפל על אולג ודקר אותו מספר פעמים בגופו באמצעות הסכין (להלן: "הדקירות"). כתוצאה מהדקירות נגרמו לאולג חתכים במרפק שמאל ובאגודל יד ימין, וכן פצע דקירה באורך 2 ס"מ בבית חזה שמאלי.

3.         מאחר והנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום, שמעתי ראיות, להלן אנתח את הראיות שהביאו הצדדים:

            ראיות המאשימה:

מטבע הדברים אולג אשר היה מעורב באירועים, הינו העד המרכזי אשר תיאר בפרוטרוט את התרחשות האירועים.

בהודעה הראשונה במשטרה מיום 06/02/05 (ראה נ/3) שמסר אולג לחוקר מופיד אבראהים (להלן: "החוקר") ונמסרה תחת אזהרה בתור חשוד בביצוע עבירה של גרימת חבלה חמורה, באותה עת היה אולג עדיין מאושפז בבית חולים העמק. תחילה תיאר לחוקר את ג'ול, לאחר מכן סיפר אודות מפגשו תחילה עם ג'ול וימית ואיך התפתחו העניינים. בהמשך ציין כי באותה לילה ירד גשם והוא רץ לביתו, אז עצר אותו ג'ול וקרא לו: "ילד למה אתה רץ", אולג עמד וג'ול התקרב אליו, תוך כדי כך הבחין אולג בג'ול לפי מראה עיניו ולפי צורת דיבורו כי ג'ול היה שיכור, הוא ענה לג'ול בשאלה מה הוא רוצה, שוב שאל ג'ול את אולג לאן הולך ואולג ענה, לביתו. בהמשך שאל אולג את ג'ול: "מה אתה שיכור?", וג'ול השיב לו: "מה אני שיכור?". בעקבות זאת דחף ג'ול את אולג באומרו תמשיך לרוץ. בתגובה לכך אולג הכה את ג'ול בידיו על צווארו, הסביר זאת כי מאחוריו היו מדרגות וחשש שאם ידחוף אותו ג'ול בשנית הוא יפול. אולג ציין כי בשל המכה שנתן לג'ול, האחרון זז קצת אחורה וכמעט נפל. באותה עת אמר אולג לימית להחזיק אותו והיא צעקה לעברו: "תעזוב אותו הוא שיכור". ג'ול התאושש והושיט את ידו לעבר הצוואר של אולג, שוב נתן לו אולג מכת אגרוף בפניו, בעקבותה נפל ג'ול על המדרכה עם הגב לאחור. בהמשך ציין אולג כי ג'ול ניסה לקום אולם לא הצליח בגלל שהיה שיכור, וכן מעוצמת המכה שנתן לו. שוב פנה אולג לימית להחזיק את ג'ול שלא יקום, אולם ימית לא עשתה דבר ורק צעקה לעברו של אולג. לאחר מכן התאושש ג'ול וקם אולם נפל קדימה, בשלב זה ניגש אליו אולג כאשר ג'ול היה כורע בירכיים, החזיק אותו והתכוון לתפוס את ג'ול ולשים את ידיו מאחורי גבו על מנת להחזיק אותו במצב שלא יקום שוב, באותו רגע הופיע אדם נוסף ואולג הרגיש שתי דקירות עמוקות בחזה ובאמת יד שמאל. אולג הוסיף כי גם האדם הנוסף נראה שיכור, מכיוון שניסה לדקור אותו כמה פעמים, אולם פגע בו רק פעמיים, אולג סיפר כי ראה את הדוקר בעיניים אחרי הדקירה. הסביר כי הדוקר נשכב בלי שיגע בו אולג, ובידו הייתה סכין מטבח גדולה ולהבה בן 7 - 10 ס"מ וידית שחורה באורך כשבעה ס"מ, אולג חטף מהדוקר את הסכין ותוך כדי כך כנראה חתך אולג לעצמו את אגודל יד ימין. בהמשך ציין אולג כי לא נגע בדוקר בכלל, לאחר מכן ברח לכיוון ביתו. בתוך חדר המדרגות ליד ביתו הושיט אולג את ידו כדי להוציא את מפתחות הבית, באותו שלב נפלה הסכין ואולג נכנס הביתה מבלי שיאסוף את הסכין שנפלה. אולג הודיע להוריו כי דקרו אותו וביקש להזמין אמבולנס, אביו הזמין מספר 101 ואולג בעצמו שוחח עם מגן דוד אדום אשר אמרו לו שישלחו אמבולנס, בינתיים אמו של אולג הלכה לשכנים ואולג חיכה לאמבולנס, אחרי עשר דקות התקשר אולג שוב לאמבולנס והם הודיעו לו כי שלחו אמבולנס ולקח כבר את הפצוע, והם ישלחו עוד אחד, כעבור רבע שעה הגיע אמבולנס ופינה אותו לבית החולים. לשאלת החוקר חזר אולג על תשובתו הקודמת כי הוא לא תקף בכלל את הדוקר כי הדוקר היה שיכור, לאחר הדקירה נפל הדוקר לבד על גבו. בהמשך תאר אולג את הדוקר, ציין גם בפני החוקר כי ברחוב פעלה מנורה אחת ויכל לראות בקושי. בהמשך ציין כי עת שהגיח הדוקר התאספו כבר במקום הרבה אנשים.

לשאלת החוקר השיב אולג כי הפגיעות בפניו של ג'ול היו מהאגרופים שנתן לו, אולם לא נתן הסבר לכך כי לג'ול היה חתך בידו. לשאלת החוקר מדוע לא ברח מלכתחילה הרי ג'ול היה שיכור ולא יכל לרוץ אחריו ולתפוס אותו, ואולג השיב: "אני בעצמי לא יודע לענות על שאלה זו" (עמ' 3 שורה 23). בהמשך ציין אולג, כי לפי התיאור שמסרה לו אמו, הדוקר  הגיע לחדר המדרגות שלהם.

בהודעתו השניה מיום 08/02/05 אשר נגבתה מאולג לאחר שהשתחרר מבית החולים, וגם הודעה זו נגבתה ממנו תחת אזהרה בתור חשוד בתקיפת וגרימת חבלה חמורה וכן בקטטה, הודעה זו נגבתה מאולג אחרי שנערך לו מסדר זיהוי תמונות, הוא סיפר כי הגיע למשטרה ישר מבית החולים. במשטרה הציגו בפניו שמונה תמונות וביקשו לדעת אם תמונת הדוקר נמצאת ביניהם, ואולג הצביע על תמונת הבחור שדקר אותו שהייתה תמונה מס' שניים בשורה העליונה, והוא בטוח במאה אחוז כי הבחור שבתמונה הוא שדקר אותו עם סכין מטבח וממנו חטף אולג את הסכין כפי שמסר בהודעתו הקודמת.

במהלך מתן הודעתו השניה, נדרש אולג ע"י החוקר ליתן הסבר לסתירה לכאורה על פיה בהודעתו הראשונה סיפר כי אינו מכיר את הדוקר, אולם במהלך מסדר הזיהוי ולשאלת הסניגור סיפר כי ראה את הדוקר באזור פעם או פעמיים, ואולג הסביר כי אכן הוא אינו מכיר את הדוקר, אולם לאחר שעיין היטב בתמונתו, נזכר כי ראה את הפנים האלה באזור פעם או פעמיים.

בחקירתו הראשית בבית המשפט, סיפר אולג כי היה במסיבת יום הולדת של החבר שלו, עם סיום המסיבה התפזרו, אחרי שהפסיק הגשם רץ אולג לביתו, בדרך פגש את ג'ול והצביע עליו באולם בית המשפט. אודות התרחשות הדברים חזר אולג על גרסתו שמסר בהודעותיו במשטרה והצביע על הפגיעה בבית השיחי בצד שמאל, הדגיש גם כי נתן לג'ול אגרוף שלושה פעמים, אולם ציין כעובדה כי עת שניסה להוציא מהדוקר את הסכין נחתך עמוק באצבע יד ימנית (עמ' 5 שורה 6). הוסיף כי לאחר שתפס את הסכין ורץ, קרא לאנשים שעמדו במרחק של כ- 20 מטר ממנו להזמין אמבולנס כי הדוקר דקר אותו (עמ' 5 שורות 10 - 9).

בחקירתו הנגדית, חרף חקירתו הארוכה והמתישה של הסניגור, נשאר אולג איתן בגרסתו שמסר הן בחקירה ראשית והן במשטרה. במהלך חקירה זו ציין אולג כי מזה שנה - שנה וחצי הוא מתאמן באופן חובבני באגרוף, הוא שלל שתיית אלכוהול, לבקשת הסניגור ערך אולג שרטוט המתאר את המקום בו התרחש האירוע (ראה נ/1). לשאלת הסניגור סיפר אולג כי מהדחיפה של ג'ול לא נפל, אולם לא המשיך לרוץ, הרגיש מאויים ועליו להגן על עצמו (עמ' 8 שורה 17). בהמשך אישר אולג את מה שסיפר במשטרה כי את המכה הראשונה אשר נתן לג'ול הייתה באזור הצוואר (עמ' 8 שורות 19 - 20), רק בעקבות המכה השלישית נפל ג'ול על הרצפה (עמ' 8 שורה 21). הוסיף כי את שלושת האגרופים שנתן לג'ול היו באזור הפנים, ואישר גם את מה שסיפר במשטרה כי ג'ול ניסה לקום ולתקוף אותו, אז נתן לו את האגרוף השלישי (עמ' 9 שורות 11 - 10). אישר גם את מה שסיפר במשטרה כי תוך כריעת הברך הרגיש בדקירה (עמ' 9 שורה 15), ואף הדגים בבית המשפט איך קיבל את הדקירות ביד ובבית השיחי כאשר היה כורע ברך (עמ' 9 שורות 24 - 20). בהמשך הופנה אולג להודעתו הראשונה נ/3 עמ' 1 שורה 44 ואילך שם אמר כי קודם הרגיש דקירה ואולג חזר על גרסתו בבית המשפט כי קודם ראה את הדוקר, לאחר מכן הרגיש בדקירות. בהמשך הסביר אולג כי בהודעתו במשטרה נ/3 לא סיפר כי לאחר שהוציא מהדוקר את הסכין, נפלה לו וזאת מכיוון שמסר הודעה זו כאשר היה מאושפז בבית החולים, היו לו צינור ומשככי כאבים ולא מסר את הפרטים הקטנים (עמ' 10 שורות 19 - 18). לשאלת הסניגור השיב אולג כי הדוקר יצא מהבלוק בו עמד ג'ול עם אנשים אחרים, והיה איתו לפחות אדם אחד שאינו מכיר (עמ' 11 שורות 11 - 10). הבחור השלישי לא התקרב אליו בכלל. לשאלת הסניגור השיב אולג כי עת שישב בבית להמתין לאמבולנס, סיפרה לו אימו כי כאשר הייתה אצל השכנים עלה במדרגות של הבלוק בחור עם סכין גדולה שהיה עליה דם, אותו בחור עם הסכין שאל אותם איפה הבחור, השכנים גרשו אותו וצעקו לעברו והבחור הלך (עמ' 12 שורות 11 - 8). בהמשך חזר אולג ואישר את כל האמור בהודעתו במשטרה נ/3. לשאלת הסניגור סיפר איך התנהל מסדר הזיהוי והדגיש כי לא ראה תמונתו של ג'וזיף לפני עריכת מסדר זיהוי תמונות.

עדותו של אולג מהימנה עליי, הוא הותיר עליי רושם חיובי, פרש בפניי את המסכת העובדתית בצורה שלמה, עקבית, רצופה, הגיונית ומתקבלת על הדעת ללא כל כוונה להפריז או לטפול אשמת שווא על הנאשמים. אומנם היו פה ושם סתירות בין עדותו בבית המשפט ובין הודעותיו במשטרה, אולם סתירות אלה היו זניחות, קלות, שוליות ואינן יורדות לשורש העניין, לציין כי סתירות כגון אלה הן סתירות טבעיות ואופייניות לבני אדם שמוסרים אותה גרסה בשתי הזדמנויות או יותר.

חיזוק ותמיכה לגרסתו של אולג ניתן למצוא בראיות הבאות:

א.          המזכר שערך החוקר (ראה נ/6) : המדובר במזכר שרשם החוקר בתאריך 06/02/05 בעת שאולג היה מאושפז בבית החולים. מזכר זה משקף את גרסתו הראשונה של אולג שמסרה לחוקר טלפונית. במזכר זה סיפר אולג את עיקר הפרטים המהותיים הנוגעים לאירוע כגון תיאור ג'ול והדוקר, תחילת האירוע ותגובת אולג באגרופים, דקירתו, תיאור הסכין והוצאתו מהדוקר, בריחתו לביתו וכן נפילת הסכין בחדר המדרגות ליד הבית. בנוסף הסיפור של אימו בנוגע לבחור שהגיע עם הסכין לחדר המדרגות.

כל הפרטים המהותיים הנוגעים לאירוע נשוא כתב האישום כפי שנרשמו ב- נ/6 מתיישבים ותואמים את גרסת אולג שמסר בהמשך הן במשטרה והן בבית המשפט, לכן יש לראותה כמחזקת ותומכת בגרסת אולג, להדגיש כי המדובר בגרסה ראשונית שנתן אולג טלפונית לחוקר למחרת יום האירוע וכאשר עדיין היה מאושפז בבית החולים, מטבע הדברים גרסה זו כשמה הינה גרסה ראשונית שלא מתעמקים בה כפי שאישר זאת החוקר בעדותו (עמ' 16 שורה 9).

החוקר ציין בעדותו כי רשם את כל מה שאמר לו אולג בשיחת הטלפון (עמ' 16 שורות 9 - 8). בעניין זה ראוי לציין כי עדותו של החוקר נראית לי מהימנה, המדובר בחוקר משטרתי מנוסה שמילא את תפקידו נאמנה, ואין כל סיבה שלא להאמין לו.

ב.          התיעוד הרפואי (ת/6) , עיון בתיעוד הרפואי מלמד כי אולג נפגע בבית החזה מצד שמאל, וכן ביד ימין ובמרפק שמאל. ראיות אלה מתיישבות עם גרסת אולג והן תומכות ומחזקות אותה. לציין כי הסניגור בסיכומיו (עמ' 74 שורות 21 - 20) לא חלק על כך כי אולג נדקר באותו אירוע.

ג.          מסדר זיהוי תמונות (ת/4): מעדות אולג, החוקר וכן טכנאי הזיהוי כהן שמואל (להלן: "טכנאי הזיהוי"), אשר באמצעותו הוגש דו"ח מסדר הזיהוי עם לוחות התמונות בצירוף פרוטוקול של שאלות שהפנה הסניגור לאולג במהלך מסדר הזיהוי (ראה ת/4) עולה כי, אולג השתתף במסדר זיהוי תמונות שנערך במשטרת נצרת עילית בנוכחות טכנאי הזיהוי, החוקר וכן הסניגור. טכנאי הזיהוי ציין בעדותו כי לפני שנערך מסדר הזיהוי הפנה הסניגור את תשומת ליבו לסימני הפציעה המופיעים על פניו של ג'וזיף אשר עלולים לזהותו משאר הניצבים, לכן צבע טכנאי הזיהוי טיפקס על גבי סימני הפציעה. בתמונתו של ג'וזיף וכן בשאר התמונות של הניצבים (ראה עמ' 27 שורות 15 - 12). עדות זו מתיישבת עם האמור בפרוטוקול שצורף לדו"ח המסדר, ואף מעיון בתמונות של הניצבים כולל תמונתו של ג'וזיף עולה, כי הם נצבעו בטיפקס במקומות זהים בפניהם של כל הניצבים. במהלך המסדר הפנה הסניגור שאלות לאולג והחוקר אסר על אולג להשיב על השאלות שאינן רלוונטיות למסדר הזיהוי. במהלך המסדר זיהה אולג את התמונה של ג'ול כתמונת האדם שדקר אותו, לשאלת הסניגור ענה כי הייתה תאורה במקום וכי זיהה את הדוקר במאה אחוז.