הכרעת דין בתיק פ 1022/07

אלכסנדר מנויינקו (להלן: " הנאשם"), הועמד לדין על פי כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של:

א.         חבלה בכוונה מחמירה, - עבירה לפי סעיף 329 (א)(1)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק").

ב.         סחיטה באיומים, - עבירה לפי סעיף 428 (רישא) לחוק.

ג.          החזקת סכין שלא כדין, - עבירה לפי סעיף 186 לחוק.

על פי האישום השני יוחסה לנאשם גם עבירה של אחזקה ושימוש בסם מסוכן במשקל של 1.7 גרם סם, מסוג הירואין.

מן המפורט באישום הראשון עולה כי, המתלונן מיכאל אלבץ (להלן: " מיכאל"), שהינו תושב צפת, חזר בתאריך 4/2/07 לארץ, לאחר שהייה בת כחצי שנה באוקראינה. בתאריך 7/2/07, בשעות הצהריים, התקשר הנאשם אל מיכאל והזמין אותו להיפגש במרכז רסקו בצפת. מיכאל נענה להזמנה. לאחר שמיכאל הגיע למקום המפגש, ניגש אליו הנאשם, אחז במעילו, ואמר לו כי, הוא יודע שיש בחשבונו בבנק סכומי כסף גדולים, מאחר וחזר מחו"ל, ודרש ממנו כי, ימסור לו סכום של 1,000 דולר ארה"ב. באותו מעמד איים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שאמר לו כי, אם לא ישלם לו ידקור אותו "ויעשה לו רע".

מיכאל לא נעתר לדרישת הנאשם, ומיד לאחר הפגישה עימו ניגש לביתו של אלכסנדר גורביץ (להלן: " המתלונן"), הנמצא בסמוך, סיפר לו על המקרה בתקווה שהמתלונן ישוחח עם הנאשם כדי שזה יפסיק את איומיו.

לאחר שמיכאל עזב את ביתו של המתלונן, הוא פגש ביציאה מן הבנין את הנאשם, זה דרש ממנו שוב למסור לידיו סכום של 1,000 דולר ארה"ב - מיכאל סירב.

המתלונן יצא מביתו ובנוכחות מיכאל שאל את הנאשם, האם זה נכון שהוא דרש כסף ממיכאל, הנאשם הכחיש והשלושה נפרדו.

באותו יום, סמוך לשעה 19:00, עת חזר המתלונן לביתו, הפתיע אותו הנאשם שהמתין לו בחדר המדרגות של הבנין, בכך שזינק לעברו כשהוא אוחז בידו סכין מטבח גדולה, דקר את המתלונן בגבו, בחזהו ובזרועו, בכוונה לגרום לו חבלה חמורה. כתוצאה מהדקירה נפל המתלונן על הרצפה ונחבל בראשו, נגרם לו פצע דקירה בגב בעומק של 8 ס"מ, חתך בזרוע שמאל, חתך שטחי בחזה וחבלות בראש. המתלונן פונה לקבלת טיפול ואושפז למשך יומיים.

על פי האישום השני - ביום 12/2/07, בעת מעצרו של הנאשם, נתפס ברשותו סם מסוכן מסוג הירואין במשקל כולל של 1.7 גרם, בו החזיק לשימושו העצמי. לאחר תיקון כתב האישום נקבע כי, כמות הסם היא 0.029 גרם (ראה עמ' 2, לפרוטוקול).

הנאשם הודה מיד בתחילת הדיון  באישום השני, ואילו באשר לאישום הראשון כפר. לפיכך נשמעו ראיות.

ניתוח הראיות:

מטעם התביעה הוגשו בהסכמת הסניגור, הודעת הנאשם ת/1, הודעת ד"ר ארקדי רפופורט - ת/2, דוחות פעולה ת/3 ו- ת/4, מזכרי שוטרים ת/5, ת/6 ת/7 ותעודה רפואית ת/8.

[1]        הופיע למסירת עדות השוטר אריק לוגסי, אשר שמש כחוקר שצילם את זירת האירוע, צילם המתלונן בחקירתו, וגבה הודעת ד"ר רפופורט  - הבהרת תעודה רפואית. לדבריו הנאשם טען כי, הוא הותקף וכי כאשר הגיע למקום ראה את המתלונן כבר פצוע, המתלונן קרא לו ודקר אותו בידו.

השוטר לוגסי ביצע בדיקה בחב' סלקום לאחר שהנאשם טען כי, המתלונן התקשר אליו ביום שישי ואמר כי, אם ישלם לו 50,000 ש"ח, יבטל התלונה. תוצאת הבדיקה היתה כי, לא היו שיחות נכנסות לפלפ' של הנאשם.

הוצא צו מעצר כנגד הנאשם בשל כך שלא אותר. בדוח רכז מודיעין נאמר שהנאשם התחייב בפניו להגיע ביום א', אולם נעצר על ידי המשטרה, משלא התייצב.

[2]        עוד הופיע החוקר עמוס אלון, אשר חקר את הנאשם ואת המעורב מיכאל אלבץ, ביחס לתלונת הנאשם אשר טען שניסו לסחוט אותו.

[3]        שמעתי את עדותו של מיכאל אלבץ. הודעותיו במשטרה הפכו בהסכמה, כחקירה ראשית.