הכרעת דין בתיק פ' 2037/06

כללי

1.                  משאית נגנבה בתל אביב. על פי ה"איתורן" הוברר כי המשאית נוסעת מתל אביב לירושלים, ולאחר מכן, במחלף שער הגיא, פנתה לכיוון בית שמש. המשטרה ניהלה מרדף אחר המשאית. לאחר שזו נסעה במהירות, וביצעה עבירות תנועה רבות, ירו אנשי המשטרה לעבר גלגלי המשאית, והיא נעצרה.  השוטרים  הבחינו  באדם  הרוצה לצאת מן הקבינה של המשאית, ועצרו אותו. נגד אדם זה הוגש כתב אישום על גניבת הרכב וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

הנאשם טוען כי הוא אינו הנהג שביצע את הגניבה ואת הנהיגה המסוכנת, אלא טרמפיסט היה, ומי שהיה הגנב והנהג - הוא אדם  אחר. האחר, אכן העיד בבית המשפט כי הוא הגנב והנהג במרדף.

האם  הוכיחה התביעה כי אכן הנאשם הוא הגנב והנהג?

זה לב ליבו של  הדיון בתיק שלפנינו.

2.                  אציג תחילה את כתב האישום ואת תגובת הנאשם. לאחר מכן, אסקור, בקצרה, את הראיות שהוגשו בתיק. לאור נתונים אלה, אבדוק את שתי החלופות האפשריות לביצוע העבירות (שעצם קיומן לא הוכחש): הנאשם כמבצע או הנאשם כטרמפיסט. פועל יוצא מכך, תהיה הכרעת הדין.

כתב האישום

3.               כתב האישום מתאר גניבת משאית מסוג סקניה, שאליה צמודה עגלה נגררת, ואשר חנתה ברח' שדרות ירושלים 207,  יפו. ביום 6.2.07, בשעה 01:00 בלילה,  נגנבה המשאית, כאשר כתב האישום מייחס לנאשם את גניבתה בדרך של שבירת החלון האחורי בתא הנהג,  והנעת המשאית באמצעות פירוק חלקים ממערכת ההנעה. על פי כתב האישום, נהג הנאשם - גונב המשאית - את המשאית לכיוון חברון, דרך כביש מס' 1 (תל אביב-ירושלים), ומשם, לאחר מחלף שער הגיא, בכביש 38, לכיוון בית שמש.

לאחר שאותרה גניבת המשאית על ידי חברת איתורן, הוצב מחסום ארעי באזור מחלף שער הגיא, בכביש תל אביב ירושלים, על ידי שוטרי תחנת בית שמש. הם הבחינו במשאית וסימנו לה לעצור, אך הנאשם - שנהג במשאית הגנובה - התעלם מהוראות השוטרים והמשיך בנסיעה מהירה, תוך שהוא פונה ימינה לכיוון כביש 38.

השוטרים רדפו אחרי המשאית בניידת, כשאורות החירום בה  פועלים והם קוראים לנאשם, באמצעות מערכת הכריזה, לעצור. השוטרים ניסו לעקוף את המשאית, והנאשם, כתגובה, הסיט את המשאית שמאלה אל נתיב הנסיעה בה נסעה ניידת המשטרתית, כדי לנסות ולהוריד את הניידת מהכביש. למרדף הצטרפו כוחות  משטרה נוספים, שהוזעקו על ידי הניידת. הנאשם, בהמשך המרדף, נסע בפראות, במהירות גבוהה מן המותר  ומן הסביר בהתאם לתנאי הדרך, כשהוא סוטה בין נתיבי הכביש, תוך נסיעה גם בנתיב התנועה הנגדי, והכל כדי לנסות ולמנוע מהניידת לעוקפו. בסמוך לצומת שמשון הוקם על ידי המשטרה מחסום ברוחב כביש, במסלול הנסיעה לכיוון בית שמש.  הנאשם, לאחר שהבחין במחסום, סטה לנתיב הנגדי, עבר את המחסום במהירות, כשהוא חוצה את הצומת כשאור אדום דלוק ברמזור, ובכך כמעט פגע ברכב פרטי שהגיע מולו. בהמשך המרדף, ניסתה ניידת המשטרתית לעקוף את המשאית עוד כ-10 פעמים, אך הנאשם המשיך לנהוג בפראות, תוך  מעבר מסוכן בין נתיבי הנסיעה,  חציית קו הפרדה רצוף (קו לבן), כשהוא מנסה לנגוח בניידת ולהסיטה מן הכביש. בכך, כך נטען בכתב האישום, סיכן הנאשם את חיי השוטרים שהיו בניידת וכן  את כלי הרכב והנוסעים בהם, שנסעו אותה עת בכביש. הנאשם לא עצר, על אף הוראות השוטרים לעשות כן, במערכת הכריזה. השוטרים ירו באוויר, אך גם לאחר מכן לא נעצר הנאשם. בסמוך לאזור הר טוב, ירה אחד השוטרים מנשקו לעבר גלגלי המשאית, וגרם לנקר בגלגל האחורי שמאלי של המשאית.  הנאשם המשיך בנסיעה, על אף  זאת.  השוטר ירה עוד מספר יריות לעבר גלגל נוסף, עד שהמשאית נעצרה.

בשלב זה, עקפה ניידת המשטרה את המשאית, עצרה סמוך לחזית השמאלית שלה ואחד מהשוטרים  ירד מהניידת, כדי לתפוס את הנאשם. בתגובה, חידש הנאשם את נסיעת המשאית  לעבר השוטר ולעבר הניידת, כשהוא נוגח בעוצמה את הניידת  פעמיים וגורר אותה עמו, עד שנהג הניידת הצליח להתרחק מהמשאית.

 הנאשם המשיך בנסיעה בכביש, עד שהגיע לאזור מעויר, ואז קפץ מהמשאית וניסה לברוח רגלית. שוטרים שהבחינו בו דלקו אחריו ותפסו אותו. הנאשם נאבק עם השוטרים, ותקף אותם במכות ובבעיטות.

הנאשם הינו תושב יהודה ושומרון (העיירה יאטה שבנפת חברון),  והוא שהה בישראל שלא כדין.

4.               העבירות שיוחסו לנאשם  בכתב האישום, הן אלה:

א.                סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן -  "החוק");

ב.                 מעשה פזיזות ורשלנות - עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק;

ג.                   פריצה לרכב - עבירה לפי סעיף 413ו סיפא לחוק;

ד.                 חבלה במזיד ברכב - עבירה לפי סעיף 413ה לחוק;

ה.                גניבת רכב - עבירה לפי סעיף 413ב לחוק;

ו.                   הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק;