הכרעת דין בתיק מרכז (מחוזי) 603/12

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מהשירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדר מיחידתו XXXX מיום 27/09/2012 עד יום 03/11/2012 , סה"כ 38 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

• ניתנה והודעה היום, ‏23/12/2012 , י בטבת תשע"ג, בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.

______________

אב"ד

גזר דין

הנאשם, טוראי ע.ב, הורשע על פי הודאתו בעבירה של היעדר מהשירות שלא ברשות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, בעקבות היעדרות מגדוד XXX במשך שלושים ושמונה (38) ימים עד למעצרו.

מתדפיסו האישי, ת/1 עולה כי הנאשם התגייס לצה"ל ביום 8.03.2010 והוא משרת כטבח.

בעברו של הנאשם שלוש היעדרויות קודמות ובגין אחת מהן, בת שבע מאות ושישה עשר (716) ימים, נשפט הנאשם בפני בית דין (ראו ת/2 מתאריך 20.8.2012). בגזר הדין הוטל על הנאשם, בין היתר, מאסר מותנה בן תשעים (90) ימים למשך שנתיים (2) שלא יעבור עבירה שעניינה העדר מן השירות שלא ברשות.  

התביעה הגישה לעיוני את אמרתו של הנאשם (ת/3) במסגרתה הסביר הנאשם את היעדרותו הנוכחית באופן הבא: " חזרתי לבסיס והסברתי להם שאני צריך לראות וועדת אי התאמה והם לא עשו עם זה כלום... התפללתי ולמדתי כמו תמיד". במכתב ממפקדיו של הנאשם (ת/4), נמסר כי לאחר שהנאשם סיים לרצות עונש קודם, הוא התייצב ביחידה למשך מספר דקות ונמלט.

ב"כ התביעה, סגן יצחק סנדקה, עתר להכביד עם הנאשם נוכח עברו המכביד והרקע להיעדרותו הנוכחית.

ב"כ הנאשם, סרן פינרסקי, עתר להקל עם הנאשם על אף עברו המכביד. הסנגור הדגיש כי מדובר בהיעדרות קצרה ואף הציג מסמכים בנוגע לאי התאמתו של הנאשם להמשך שירות ביטחון: מסמך הוועדה להתאמה לשירות לפיו הועדה המליצה בתאריך 13.12.2012 כי הנאשם יפוטר משירות ביטחון (ס/1); וכן מסמך ראיון מערך גחל"ת ממנו עולה כי לאור קשיי הסתגלותו למערכת הצבאית מן הראוי לבחון התאמתו להמשך שירות (ס/2).

עוד פירט הסנגור את נסיבותיו הקשות של הנאשם מבית, כפי שאף עולה מאסופת המסמכים האישיים והרפואיים שהוגשו (ס/3).

בהתאם, ביקשה ההגנה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם במועד הדיון (23/12/12), ולהאריך את תקופת התנאי שהושת עליו במסגרת גזר הדין הקודם.

דיון והכרעה

תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") עיגן את עיקרון ההלימה כעיקרון המנחה בענישה ופירט את השיקולים בהם רשאי בית המשפט להתחשב בעת גזירת העונש, תוך הבניית תהליך גזירת הדין. בהתאם להוראת סעיף 40ב לחוק העונשין בנוסחו החדש, " העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.."

בבואי לקבוע מהו מתחם הענישה ההולם, שומה עלי להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו ואף במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ראו סעיף 40ג(א)). בין נסיבות אלו יש למנות אף את הסיבות שהובילו את הנאשם לבצע את העבירה (ראו סעיף 40ט(5)).

במקרה דנן, הרי שיש ליתן משקל למשך ההיעדרות הקצר, אך בד בבד, יש ליתן משקל לסמיכותה להיעדרות קודמת ולכך שהנאשם החל בה, דקות ספורות לאחר שהתייצב חזרה ביחידתו וזאת, מכיוון שלא הופנה מייד לועדת התאמה לשירות. בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הנאשם אכן נמצא, בסופו של תהליך, כמי שאינו מתאים לשירות וכי ההמלצה בנושא ניתנה כבר בכליאה קודמת.

על רקע הפגיעה באינטרס הציבורי המובהק לקדם את השוויון בנטל השירות הצבאי, בשים לב לרמת הענישה הנהוגה ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה כמפורט לעיל - מצאתי כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין שלושים ימים בכליאה לבין ארבעים וחמישה ימים בכליאה. אכן נפסק לא אחת כי מי שנעדר מן השירות ראוי לעונש הולם ומרתיע אשר ישדר מסר ברור לפיו " מי שנפקד משירות , בפרט כאשר האמור בעבירה חוזרת ונשנית, צפוי לעונש מאסר ארוך ומרתיע" (ראו ע/220/98 טור' עובדיה נ' התובע הצבאי הראשי (1998); וע/29/05 רב"ט יהודה נ' התובע הצבאי הראשי (2005)).

בתוך מתחם הענישה מצאתי ליתן משקל לחומרה לעברו המכביד של הנאשם ומנגד, ליתן משקל לקולה, לנסיבותיו האישיות המורכבות אשר הקשו עליו לשרת בצבא ולפיטוריו מן השירות הצבאי (ראו סעיף 40יא לחוק העונשין).