הכרעת דין בתיק דר 135/08

לאחר שמיעת ראיות החלטנו פה אחד לזכות את הנאשם, סגן אברהים הייב, מחמת הספק, מן האשמות שיוחסו לו במשפט זה.

רקע

סגן אברהים הייב (להלן אף: "הנאשם"), הואשם כי בתחילת השנה, בעת בה שימש כסגן מפקד פלוגה בגדוד XXXXXX, רימה והפר אמונים בכך שבידיעתו ולנגד עיניו, גנבו חייליו, במהלך פעילות מבצעית, פריטי סחורה מוחרמת במסוף המכס בכרם שלום (להלן: "המסוף"), הסמוך לגבול רצועת עזה.

תיאור המעשה והאישום

מן הראיות שהובאו לפנינו עלה כי ביום רביעי, ה- 9/1/2008, בסביבות השעה 19:30, נכנסו שני רכבי XXX צבאיים למשימת סיור במסוף, על מנת לוודא כי הכול שם תקין.

מדובר במתחם מגודר, אשר נוהל בידי גורמי המכס. בשל מיקומו הרגיש של המסוף (בשים לב לתקרית ביטחונית חמורה שאירעה בו בליל הסדר האחרון), שמרו כוחות צה"ל על קו הגבול מחוץ לו ומסביבו. אחרי הצהריים, בסיום יום העבודה, הייתה עוברת האחריות על המסוף לגדוד XXXXX. בידי צה"ל הושארה גם  שליטה על שערים, כך שתתאפשר לו גישה כל אימת שיידרש. בשעות החשיכה נהגו להפעיל תאורה היקפית פנימית, במינון שהושפע מצורכי ביטחון לצד שיקולי חיסכון.

מפקד הרכב הראשון, סגן פרג', שימש כסגן מפקד הפלוגה האחראית על הגזרה, אליה השתייך המסוף. בדרך לתוך המתחם, נעצר ופתח שערי כניסה.

מסתבר, כי ב"חצר המכס", על משטח לא מקורה, היו מונחים באותה שעה, בתפזורת, פריטי סחורה שהוחרמו מוקדם יותר על ידי המכס. הפריטים הורדו ממשאיות ישראליות, לאחר שלא הותרה העברתם למשאיות נכנסות לרצועת עזה, בשל חשד בטיבן וסיכון בטחוני הנובע מהן.

מזג האוויר היה חורפי וגשם טפטף. נראה כי, במהלך אותו לילה כבתה התאורה ההיקפית, לזמן מה, אולי בשל הפסקת חשמל. קיימות גרסאות מספר לגבי הזמן המדויק בו כבו האורות ולגבי משך ומידת העלטה.

מכל מקום, שני כלי הרכב נכנסו למתחם, כאשר פנסיהם והזרקור שעל גגם דולקים, ועצרו ליד הסחורה. הרכב הראשון, עבר תוך זמן מה ופנה לסרוק בזרקורו את השטח הסמוך לציר הגבול, שמא נחפרו ונפערו פתחי מנהרות.

על הרכב השני פיקד הנאשם. לידו ישב ואחז בהגה נהג, חייל מן הפלוגה, סמל ואל מסרי (להלן: "מסרי"). בחלק האחורי של הג'יפ ישבו קשר, סמל מחמד "לבאן" רחאל (להלן: "לבאן"), אף הוא חייל בפלוגה, וגשש, רס"ל ולאידה מוסא (להלן: "ולאידה"). האחרון, השתייך לכוח גששי הגדוד, וצורף לכוח קודם ליציאתו, בהוראת הנאשם.

שלושה מאנשי הצוות, הנאשם, מסרי וולאידה ירדו מן הרכב, בעוד לבאן נשאר בו ושוחח בטלפון. דקות ספורות לאחר מכן, התכנסו כולם בחזרה ונסעו מן המקום, כשעתה, על ה"סופה" מאחור, היו מונחים פריטים שנטלו מסרי וולאידה מן המסוף. מאוחר יותר שב הכוח לבסיסו, שם הורדו הפריטים והועברו למכוניתו של ולאידה ולחדרו.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי במהלך השהיה במסוף שלחו שני חיילים ידם בסחורה.

כנגד מסרי הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו נטילת קרטון ובו למעלה משלושים שרוולי כוסות חד פעמיות (בכל שרוול 100 כוסות).

כנגד ולאידה הוגש כתב אישום בגין נטילת חבילות של סיגריות. קודם למתן עדותו בפרשת התביעה בתיק זה, הורשע, לפי הודאתו, במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירה מופחתת בחומרתה של התנהגות שאינה הולמת, על שנטל שישה מארזי סיגריות מסוג "ג'מאל", מתוצרת מצרים. כל מארז, כך נרשם, הכיל עשרה "פאקטים", היינו: 60 "פאקטים". שוויו של כל "פאקט" 40 ש"ח, כך שערכן הכולל של הסיגריות שנטל ולאידה הגיע כדי שווי של 2,400 ש"ח (ראו: מוצג ת/7). הדיון בעניין עונשו עדיין לא נערך, בעת מתן העדות לפנינו, וגזר הדין טרם ניתן אז.

כתב האישום בענייננו ייחס לנאשם, סגן אברהים הייב (להלן גם: "הנאשם"), עבירה של מרמה והפרת אמונים, על שאת "כל זאת עשו סמ"ר ולאידה וסמל מסרי בידיעת הנאשם". בנוסף, הואשם על שביצע את האמור לעיל בעבירה נגזרת של התנהגות שאינה הולמת את דרגתו ועמדתו בצבא.

הנאשם כפר באשמה.

את גרסתו ניתן למצות בכך, שלאחר שירד מן הרכב, פסע אל מאחורי גושי בטון, שוחח בטלפון נייד עם חייל מפלוגתו, לא ראה ולא ידע דבר אודות גניבת פריטי הסחורה, קודם שדיווח עליה מנהל המסוף למפקד הגדוד, ביום שלמחרת.

פרשת התביעה