הכרעת דין בענייני מסכת מרמה במשחקי קלפים וסחיטה באיומים

כללי

1.         אזרח עומד לו לתומו בתחנת האוטובוס באור יהודה וממתין להגעת האוטובוס אשר יוביל אותו לתל אביב. רכב פרטי בו נמצאים הנהג והנאשם עוצר ליד התחנה ושואל את האזרח כיצד מגיעים לתל אביב (להלן - הנהג והנאשם). מתפתח דין ודברים קצר והשניים מצליחים לשכנע את האזרח לנסוע עמם לכיוון תל אביב ולכוון אותם בדרכם. בעודם נוסעים לכיוון תל אביב "מתקלקל" הרכב והנהג עוצר בצד הדרך. בסמוך למקום עצירת הרכב נמצא "במקרה" אדם נוסף, אשר מגיע לכיוון הרכב ומסביר ליושביו כי גם הוא זקוק ל"טרמפ" לכיוון תל אביב ונכנס לרכב (להלן - המעורב השלישי). הנהג יוצא מהרכב באמתלה כי הוא חייב לעשות שיחת טלפון, כאשר בזמן "ההמתנה הכפויה" לנהג מציעים הנאשם והמעורב השלישי לאזרח "להעביר את הזמן" במשחק קלפים כאשר המנצח בכל סיבוב ירוויח עשר אגורות. האזרח מתפתה ומסכים, ותוך זמן קצר מגיע לרכב אדם נוסף ממוצא בוכרי אשר "מופתע" לגלות כי בתוך הרכב מתנהל משחק קלפים, ומצטרף אף הוא למשחק "הספונטני" (להלן - המעורב הרביעי). המשחק מתפתח כאשר האזרח יושב במרכז המושב האחורי, ומשני צידיו יושבים המעורבים השלישי והרביעי. המשתתפים מפתים ולוחצים על האזרח להמשיך במשחק תוך העלאת סכומי ההימור, ולאחר זמן קצר ומספר ניצחונות, מתחיל האזרח להפסיד סכומי כסף משמעותיים. לאחר כמחצית השעה מגיע הנהג לרכב, ובהתאם לסיטואציה שנוצרה, הוא מתבקש על ידי חברי החבורה "לעזור" לאזרח ולהלוות לו כסף על מנת שיוכל להמשיך לשחק. האזרח מתחיל לחוש אי נוחות ומבקש להפסיק את המשחק, אולם החבורה אינה נענית לבקשתו ומבהירה לו כי "התחלת משחק, זה הולך עד הסוף". בתום המשחק, המעורב השלישי או הרביעי מנצח, ואילו האזרח מוצא את עצמו בהפסדים של אלפי שקלים אותם לווה מנהג הרכב. על מנת להבטיח את תשלום החוב, נלקחים מהאזרח תעודותיו ומכשיר הטלפון שלו, והוא מלווה על ידי החבורה לסניף הבנק או למקום אחר ממנו יוכל למשוך כספים על מנת לשלם לנהג את "חובו". לאחר שהנהג מקבל את התשלום, עוזבת החבורה את המקום.

            הטכניקה העבריינית כפי שתוארה לעיל תכונה להלן - " השיטה".

2.         כתב האישום החובק שלושה אישומים, מתאר כיצד הפעילו הנאשם וחבורתו (שלא נתפסה) את "השיטה" על שלושה מתלוננים שונים, אשר כל אחד בנפרד נפל קורבן למעשים [להלן - נריה (המתלונן באישום הראשון שהתרחש ביום 9.11.11), מרדכי (המתלונן באישום השני שהתרחש 8.11.11), ו אלכסנדר (המתלונן באישום השלישי שהתרחש ביום 26.10.11)].

            בכל אחד משלושת האישומים ייחסה התביעה לנאשם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, קבלת דבר במרמה, ואיומים.           

            תמצית ראיות התביעה וטיעוניה

3.         התביעה העידה מטעמה את שלושת המתלוננים אשר תיארו כיצד נפלו קורבן ל"שיטה", וכיצד, בסופו של בוקר, שילמו לנאשם וחבורתו אלפי שקלים.

4.         המתלוננים נריה ואלכסנדר זיהו את הנאשם במסדר זיהוי תמונות (ת/5; ת/6), בעוד שמרדכי הצביע במסדר הזיהוי על תמונתו של אדם אחר (שאין חולק כי אינו קשור לעבירה - ראה ת/7). יצוין כי במהלך עדותם בבית המשפט, הצביעו המתלוננים, לרבות מרדכי, על הנאשם כמי שהיה בעל תפקיד פעיל ומשמעותי בחבורה.

5.         ראיה נוספת אשר הוצגה להוכחת מעורבות הנאשם היא הכרעת הדין שניתנה במסגרת ת.פ 40282/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ראה אסופת המסמכים הכוללת את כתב האישום המתוקן וגזר הדין - ת/8, להלן - התיק הקודם). עיון בכתב האישום בו הורשע בתיק הקודם מלמד כי הנאשם פעל בצוותא עם שלושה עבריינים נוספים, בשיטה זהה, והורשע על יסוד הודאתו בשורה ארוכה של עבירות (כפי אלה שיוחסו לו כעת, ועבירות נוספות), וזאת ב-24 מקרים (אישומים 2-25) כלפי 24 מתלוננים שונים. על הנאשם הוטלו 38 חודשי מאסר וכן רכיבי ענישה נוספים.

6.         התובע, עו"ד שגב, עתר להרשעת הנאשם בהתבסס על עדויות המתלוננים, זיהוי הנאשם על ידי נריה ואלכסנדר במסדרי הזיהוי שנערכו בתחנת המשטרה, זיהוי הנאשם על ידי שלושת המתלוננים באולם בית המשפט, והוכחת מעורבות הנאשם בכל האישומים בדרך של עדות שיטה, כפי שזו נלמדת מהתיק הקודם.

            גרסת הנאשם ועמדת ההגנה  

7.         הנאשם הכחיש כי היה מעורב בהפעלת "השיטה" כלפי המתלוננים, והסביר כי אף שפעל בעבר כחלק מחבורה עבריינית אשר פעלה בשיטה זהה, הרי לאחר שחרורו מהכלא עבד בעבודה לגיטימית, ולא כשל פעם נוספת במעורבות עבריינית בכלל, ומהסוג המתואר בכתב האישום בפרט.

8.         ההגנה לא כפרה בסיכומיה בעיקרי המסכת העובדתית כפי שתוארה על ידי עדי התביעה, ומיקדה טענותיה באלה:

            א. העובדה כי מרדכי זיהה אדם אחר כמעורב באישום השני מקימה את הספק הסביר הנדרש לזיכויו.

            ב. נפל פגם במסדרי הזיהוי שנערכו למתלוננים אלכסנדר ונריה, שכן תמונות הניצבים לא היו דומות לתמונת הנאשם, שהוא האדם המבוגר ביותר מבין משתתפי המסדר.

            ג. אין די בעדות השיטה כדי ללמד על היותו של הנאשם חלק מאותה חבורה עבריינית בתיק הנוכחי.

            ד. התביעה לא הציגה ראיות המוכיחות כי המתלוננים רומו במהלך משחק הקלפים (במובחן מעצם יצירת הסיטואציה אשר הובילה אותם לשחק).

            ה. התביעה לא הוכיחה כי הופעל על המתלוננים לחץ מסוג כלשהו, אשר יכול לשמש בסיס להרשעה בעבירות של איומים וסחיטה באיומים.  

            זירת המחלוקת