הכרעת דין בנושא המניע הדרוש לשם עבירה לפי חוק המאבק בטרור

בעניין הנאשם 3 

בהתאם להכרעת דין זו, נקבע כי הנאשם (להלן – הנאשם) עבר את העבירות שבהן הואשם בכתב האישום, שהן עבירה של חבלה בכוונה מחמירה כמעשה טרור, לפי סעיף 329 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) בצירוף סעיף 37 בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן – חוק המאבק בטרור).

כתב האישום הוגש ביום 9.3.2018 נגד הנאשם ושני נאשמים נוספים, שלושתם קטינים. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, אך טען כי אין להרשיעו בעבירה לפי חוק המאבק בטרור וזאת לטענתו, בשל היעדר ראיות שבכוחן לבסס את העובדה שעבר את העבירה "מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי" (מטעמי נוחות, להלן יכונה מניע זה גם – מניע אידיאולוגי), כנדרש לשם הרשעה בעבירה זו. כן טען, כי כלל לא היה מקום להאשימו בעבירה זו וזאת מטעמי מדיניות, לנוכח נסיבות חלקו בעבירה, והיותו קטין, שאין לחובתו הרשעות קודמות.

בהתאם להסדר דיוני מוסכם, שתוכנו יפורט בהמשך הדברים, הוגש כל חומר החקירה והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב בעניין השאלה אם יש להרשיע את הנאשם גם בעבירה לפי חוק המאבק בטרור. זו אפוא, השאלה היחידה הטעונה הכרעה במסגרת הכרעת דין זו.

רקע תמציתי ופרטי ההסדר הדיוני

2.מאז הוגש כתב האישום, התקיימו דיונים רבים במסגרת ההליך הנדון בעניין שלושת הנאשמים. בין השאר, הועלו מטעמם טענות שונות, בהן גם בעניין ההודעות שנגבו מהנאשמים (טענות זוטא), וזאת לצד מגעים שהתנהלו בין הצדדים מתוך ניסיון להגיע להסכמות שונות. בסופו של דבר, כפי שעוד יפורט, הוסכם על הסדר טיעון רק בעניין הנאשמים 1 ו-2.

3.בדיון מיום 30.1.2020 הודיעו הצדדים על הסכמתם להצעת בית המשפט בעניין הסדר דיוני (שעלתה בין השאר, בדיון מיום 22.1.2020). בהתאם להסדר הדיוני המוסכם, ניתנה בדיון זה תשובתו המפורטת של הנאשם לאישום (שתפורט בהמשך הדברים), והצדדים הודיעו כי הוסכם שכל חומר החקירה יוגש ללא חקירת העדים. עוד הוסכם, כי הצדדים יסכמו בכתב בשאלה אם לנוכח תשובת הנאשם לאישום ולנוכח חומר החקירה, ניתן להרשיע את הנאשם גם בעבירה לפי חוק המאבק בטרור. כן הוסכם, כי הצדדים רשאים לטעון כל טענה, לרבות בעניין הגשת חומר החקירה מבלי שהנאשם העיד ונחקר בחקירה נגדית.

4.קודם להודעת הצדדים על תוכן ההסדר הדיוני המוסכם כאמור, הודיע בא-כוח הנאשם כי הסביר לנאשם את תוכנו ואת משמעותו, לרבות את המשמעות של אי מתן עדות בבית המשפט, וכי הנאשם אכן ביקש שחומר החקירה יוגש בלי שיעיד.

במסגרת תשובתו המפורטת של הנאשם לכתב האישום, טען בא-כוחו את תמצית שתי טענותיו. האחת, כי אין בראיות כדי לבסס את המניע הדרוש לעבירה לפי חוק המאבק בטרור. השנייה, למרות הסמכות הנתונה למאשימה לקבוע את סעיף העבירה שעל פיו יואשם הנאשם, אף בית המשפט מוסמך לבקר את סבירות ההחלטה של בחירת סעיף האישום.

5.בהתאם להסדר הדיוני, חומר החקירה הוגש לבית המשפט ביום 6.2.2020, סיכום טענות המאשימה הוגש ביום 13.2.2020 וסיכום טענותיה של ההגנה הוגש ביום 20.2.2020.