הכרעת בית הדין הרבני במחלוקת בין הורי קטינה בנוגע למקום לימודיה

לפנינו מונחת להכרעה שאלת מקום לימודיה של [א'], כבת שש, בתם של הצדדים, העולה לכתה א'.

החלטה זו היא המשך של החלטת בית הדין המפורטת והמנומקת מיום כ"ג בתמוז התשע"ג (01/07/2013), ובה נתבקשו ההורים לפעול מתוך אחריותם ההורית ולהגיע להסכמה ביניהם בשאלה זו.

מצער כי ההורים לא השכילו להפנים את גודל אחריותם ומבקשים את הכרעת בית הדין בשאלה גורלית וחשובה זו למרות שבית הדין הבהיר בהחלטתו הנ"ל באופן חדמשמעי שכל עוד לא יגיעו ההורים לתובנה ברורה שעל כתפיהם מוטלת האחריות שלא לערב את בתם [א'] במאבקים שביניהם כל החלטה שתינתן ע"י בית הדין עשויה להיות חסרת ערך.

עמדות הצדדים וב"כ הובאו באריכות בהחלטת בית הדין כמו גם עמדת שירותי הרווחה [מ"ה] ולמותר לחזור על טיעוניהם ועמדותיהם.

לאור בקשת הצדדים וב"כ למתן הכרעה של בית הדין, בחן בית הדין את החומר המונח לפניו והעמיד את טובת הבת הקטינה בלבד לנגד עיניו.

לאחר העיון בחומר שבתיקים הכולל עמדות הצדדים ושירותי הרווחה ובהתחשב במכלול הנתונים סבור בית הדין, שהמקום המועדף לחינוך הבת הוא בית הספר "[פ' א']".

לדעת בית הדין אורח החיים המסורתי אותה פוגשת [א'] אצל אביה אינו זר לה והוא תואם את רוח בית הספר "[פ' א']" שם מתחנכים בנות ממגזרים שונים בחברה הישראלית.

העובדה שהקטינה שהתה בגן דתי בהסכמת הוריה כמו גם הסכמת האם לפנות לרישום הבת בבית הספר "[פ' א']" מהווה אינדיקציה לכך שלימודי הקטינה בבית הספר "[פ' א']" אין בהם צעד קיצוני וחריג ביחס להתנהלות ההורים בעבר. משמעות הדבר שהאם עשויה להשלים עם רישום הקטינה בבית הספר "[פ' א']" יותר מאשר האב בבית הספר האחר.

בית הדין התרשם מכנות דברי האב, ואכן הוא החל בהליך של התקרבות לדת ורישום הבת לבית ספר חילוני עשוי לפגוע בחינוך אותו הוא מעוניין להעניק לבתו הקטינה והדבר בנפשו.

נימוק נוסף עומד לנגד עינינו והוא שהמדובר בבית ספר שבו לומדים גם בנות להורים חילוניים ומסורתיים כך שהקטינה תימצא בחברה שאינה שונה מהרקע שממנו היא באה, והכרעה זו מהווה פשרה ראויה לחינוכה.

בית הדין סבור שהחשש לחוויית הפיצול וחוסר היציבות שעליה הצביעו שירותי הרווחה תעמיק בכל סוג של החלטה שאינה מוסכמת.

בית הדין לוקח בחשבון את המשמעות של חוויית הפיצול אולם יוצא מנקודת הנחה שהפגיעה עשויה להיות מכל החלטה שתינתן כל עוד לא יפנימו הצדדים כי עליהם להוציא את הקטינה ממאבקי הכוח ביניהם. אשר על כן, בית הדין סבור שיש לבחון את נסיבות המקרה והנפשות הפועלות במקרה זה כדי למזער למינימום את הנזקים העשויים לצאת כתוצאה מהחלטה הרת גורל זו.

מהעיון בחומר שבתיקים ושמיעת הצדדים באופן בלתי אמצעי במהלך הדיונים התרשם בית הדין מרצונם להיטיב לבתם מחד גיסא, ומיכולת ההכלה של ההורים את התהליך העתידי מאידך גיסא. בהתחשב בכלל הנסיבות תר בית הדין למצוא את הדרך הנאותה והממוצעת בבחירת מקום לימודי הקטינה.

בית הדין למד ממכתבה של המנהלת כי הנהלת המוסד ערה להתמודדויות עם ההבדלים בין אורח החיים של הבנות בביתם לבין החינוך המוענק בבית הספר, והצוות החינוכי משתדל שלא להיכנס לקונפליקטים או למתחים בנושא.

המנהלת ציינה במכתבה כי החינוך בבית הספר הוליסטי דתי ספוג בערכים ובידע של המסורת, ואין כפייה בנושאים דתיים כלל. משתדלים לחנך לכיבוד הורים מקסימלי גם במקרים שההורים לא שומרים תורה ומצוות.

בית הדין נוטה לקבל את האמור במכתבה של המנהלת מאחר והמדובר בבית ספר עם ותק של שנים רבות העוסק בחינוך בנות ממגזר זה של החברה הישראלית. העובדה שהאם בתחילת הדרך התכוונה לרשום את הקטינה שם מצביעה על כך שהיה לה אמון בסיסי בדרך חינוך זו.

בית הדין סבור, שהחינוך המוקנה בבית ספר "[פ' א']" לערכים יהודיים מקוריים אין בו כדי לפגוע בקטינה. אדרבה, חינוך זה - שאינה יכולה לקבל במסגרת בית ספר חילוני - עשוי להוסיף לרמת הידע שלה ביהדות ולשפר את המסוגלות שלה לחשיבה רחבה יותר על הזרמים שיש ביהדות ויסייע בידה לקבל החלטה נבונה ונכונה באשר לעתידה.

נמצא אפוא כי הקניית ערכים נוספים לקטינה חשובה להתפתחות חיובית בדרך חינוכה של הקטינה באופן שיהיה הולם את הרצונות של שני ההורים.

עוד ראוי לציון שחינוך בכיתה נפרדת לבנות בבית ספר [פ' א'] מקנה אפשרות מיטבית ללימוד פורה יותר ללא המתח המצוי בין בנים ובנות אף בגיל הצעיר, כפי העולה מחוויותיה של הבת שנצפו בהקשר זה באבחון באל"י.