הכרעה בתביעה לקבלת דמי שימוש עבור מגוריה של הנתבעת, בת זוגו לשעבר

זוהי הכרעה בתביעה שהגיש התובע לקבלת דמי שימוש עבור מגוריה של הנתבעת- בת זוגתו לשעבר, בבית המגורים בין השנים 2003 ועד לפירוק השיתוף בשנת 2010.

הרקע:

1. הצדדים נישאו זל"ז ביום 5.1.70 ולהם שלושה ילדים, כיום בגירים. הצדדים התגרשו זמ"ז בשנת 1996.

1. במהלך שנות הנישואין, היה בבעלות הצדדים בית מגורים, המצוי ברח' __________ (להלן: "בית המגורים").

1. ביום 11.3.93 חתמו הצדדים על הסכם גירושין (להלן: "ההסכם") אשר אלה ההוראות הנוגעות לענייננו:

"א. בית בני הזוג הרשום על שם שניהם והמצוי ברח' ________ והידוע כגוש ____ חלקה ___ (להלן: "הבית") יימכר למרבה במחיר.

ב. בני הזוג יעשו מאמץ למכור את הבית בכוחות עצמם, ובמידה ולא יעלה בידם למצוא רוכש עד ליום 31.5.93 מתמנה עו"ד מיכאל לב לשם ביצוע המכירה למרבה במחיר.

במידה והבעל ירצה בכך וידרוש זאת בכתב יתמנה עו"ד סתיו לשם ביצוע המכירה ביחד עם עו"ד מ. לב והאשה מסכימה לכך מראש.

ג. בני הזוג מתחייבים לשתף פעולה במכירת "הבית" ולאפשר הצגתו בפני כל רוכש פוטנציאלי.

ד. אישור הסכם זה מהווה צו פינוי כנגד הבעל וכנגד האשה אשר יכנס לתוקפו ביום 30.4.93.

ה. הצדדים מסכימים כי הדירה תימכר כפנויה ומוותרים על כל טענה כנגד מכירתה כפנויה.

ו. במעמד אישור ההסכם יחתמו בני הזוג על מלוא המסמכים הנדרשים לשם ביצוע המכירה.

ז. במידה והאשה לא תפנה את הדירה במועד בו התחייבה תחשב האשה כמוותרת על 6% מתמורת הדירה שהוקנו לה לפי הסכם זה, וחלקה בתמורת המכירה יעמוד על 50% מהתמורה.

במידה והבעל לא יפנה את הדירה במועד בו התחייב יחשב הבעל כמוותר על 6% מחלקו בתמורת הדירה וחלקו יעמוד על 38% מהתמורה.