הכרעה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שהגישו התובעות כנגד אחותן הנתבעת

פתח דבר

1.         עניינו של פסק הדין אשר בפני - הכרעה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שהגישו התובעות כנגד אחותן הנתבעת.

סיפור המעשה

2.         כאמור לעיל, שתי התובעות מזה והנתבעת מזה הן אחיות. האחיות אינן צעירות. התובעת 1 ילידת שנת 1935, התובעת 2 ילידת 1926 והנתבעת ילידת 1928.

3.         האחיות הן בעלות המקרקעין הידועים בגוש .... חלקות ... ו..., (להלן "המקרקעין"). על המקרקעין בנויים שני בנייני מגורים ברח' ... ב....ן (להלן "הנכס"). כנטען בכתב התביעה, שני הבניינים נשוא התביעה מורכבים כאמור בסך הכל מ-10 דירות מגורים, 8 מתוכן מושכרות בשכירות, כאשר אחת מהן מוחזקת ע"י הנתבעת אשר אינה מתגוררת בה מאחר והיא שוהה מספר שנים אצל בתה בסקוטלנד. 2 דירות מתוך ה-10 מושכרות לדיירים מוגנים.

4.         האחיות קיבלו את המקרקעין והבניינים מהוריהן במתנה.

5.         התובעות 1 ו-2 (האחות הבכורה והצעירה) תבעו בתביעה שלפני את הנתבעת בתביעה לפירוק שיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקה ביניהן.

6.         לטענתן של התובעות הן המבקשות לנהל כהלכה את הנכסים שבבעלותם המשותפת, על פי חובתן כבעלים אך הן נתקלות בקשיים בלתי מוצדקים שמערימה עליהם התובעת. לטענתן "עד כדי שיתוק כל פעילות שנועדה לניהולו ולתחזוקתו התקינה של הנכס, ומימוש זכויותיהן של התובעות כחלק מהבעלים".

7.         התובעות טענו עוד בתביעתן כי גם כאשר ביקשו לממש את זכויות הבנייה הקיימות לגבי הנכס, ולהתקשר לצורך האמור עם יזם, למסירת זכויותיהן הנכס, נתקלו גם בעניין זה בהתנגדות בלתי מוסברת מצד הנתבעת, אשר מערימה קשיים ומסרבת לפעול, יחד עם התובעות למימוש מקסימאלי של זכויות בנכס". (ראה סעיף 8 לכתב התביעה).

8.         התובעות טענו כי בשל מצבו התכנוני, הקנייני והפיזי של הנכס אין כל אפשרות מעשית לחלוקתו בעין, אין כל דרך מעשית וריאלית לפרק את הנכס ע"י רישום בית משותף וחלוקה בעין של הדירות בין הבעלים והן הוסיפו (ראה סעיף 10 לכתב התביעה) " מאחר והמדובר בשתי חלקות נפדרות ובשני בניינים נפרדים, אחד על כל חלקה, הרי במקרה של "פירוק בעין" יתעורר הצורך ברישום כפול של שני בתי משותפים".

9.         התובעות הוסיפו וטענו בכתב תביעתן כי "יחסיהם הרעועים והקשים של הצדדים מקימים אף הם כשלעצמם ספק רב בדבר יכולתם לנהל יחדיו את הבתים המשותפים, אם וככל שיורשמו וכאלה. מערכת היחסים המתוארת לעיל בין הצדדים ביכולתה לשתק לחלוטין את ניהול הבתים המשותפים" (ראה סעיף 11 לכתב התביעה). ועוד טענו התובעות כי "גם בשל קיומן של שתי דירות מוגנות בנכס, אין כל אפשרות לפרק את השיתוף בעין בין הצדדים, וכי הותרת דירות מוגנות בבעלות מי מהצדדים, תפגע קשה בעקרון השוויון שבין הצדדים, תוך יצירת קיפוח מהותי בין בעלות בדירה חופשית לבין בעלות בדירה מוגנת."

10.        לסיכום טענותיהן של התובעות הן טענו כי "הדרך היחידה, הצודקת והריאלית לפירוק השיתוף, הינה למכור את מלוא הזכויות בנכס לקונה אחד, וחלוקת התמורה בין הבעלים של הנכס".

11.        מנגד הכחישה הנתבעת את טענות התובעות וטענה כי דין התביעה להידחות ו/או להימחק על הסף כיוון שהתביעה טורדנית וקנטרנית, ועקב כך שהוגשה בחוסר תום לב.

12.        מכתב הגנתה של הנתבעת ניתן להגיע לשורש הסכסוך שבין האחיות. לטענתה של הנתבעת לאחר מות אימן של האחיות, השתלטה התובעת 2 על רכוש האב, וניהלה את כל הרכוש המשותף והחשבונות "מבלי שתינתן לנתבעת ולתובעת 1 הזכות לביקורת תוך העלמת נתונים ונסיון להסתיר מתוך כספים הנוגעים לרכוש המשותף, כשבתקופה זו נטלה התובעת 2 לעצמה רכוש וכספים מההכנסות מהרכוש". הנה כבר כאן נראה שרבה החשדנות מן האחיות.

13.        הנתבעת הוסיפה וטענה בכתב הגנתה, כי "דירה אחת מתוך הבניינים מוחזקת מזה עשרות שנים, ע"י הנתבעת המתגוררת בה, ומכח רשות בלתי הדירה, שניתנה לה ע"י אביה המנוח להתגורר בדירה עד היום פטירתה, ללא כל תשלום עבור השימוש בדירה". לטענתה לאחר פטירת האב, הפעילו אליה "לחץ נפשי רב" שכתוצאה ממנו, היא הסכימה לשלם שכ"ד בסך 400 $ מתוך כספי החשבון המשותף. לפיכך מוסיפה וטוענת הנתבעת כי אם ביהמ"ש ייעתר לתביעת התובעות "תפגע זכות זו של הנתבעת, ולכן גם מטעם זה, יש לדחות את תביעת התובעות".

            הנתבעת הוסיפה כי היא מתגוררת כעת בחו"ל משום היותה חולה והיא זקוקה לטיפול של בנה.

14.        לטענתה של הנתבעת, "מהיום שפנתה לאחותה, התובעת 1 ולבעלה נ. וביקשה לבדוק את החשבונות הרלבנטיים לניהול הרכוש והכספים המשותפים, חלה הידרדרות ביחסים מצד התובעת 1 כלפי הנתבעת, וזאת כנראה לאור דרישת הנתבעת שהועלתה פעמים רבות באופן אישי בשיחותיה עם אחותה".

15.        הנתבעת הכחישה טענת התובעות כי היא מערימה קשיים או כי היא מסרבת לחתום על מסמכים כלשהם וטענה כי לשם כך, שכרה את שירותי בא כוחה שיוכל לחתום על מסמכים כל עוד נמצאת היא במרחק. לטענתה אף מינתה את בא כוחה לחתום על כל מסמך נחוץ והנוגע לחשבון הבנק המשותף.

            לטענתה, "מיום בו מינתה הנתבעת את עו"ד רביזאדה שייצגה בניהול הרכוש המשותף, התובעות אחיותיה, מנסות להערים קשיים תוך מצג שוא כאילו הנתבעת מערימה קשיים בניהול הרכוש".