הכרעה בתביעה בסכום קצוב בגין מתן הלוואה

מונחת לפני תביעה (תמ"ש 26580/09) לסכום כסף קצוב,  על פי הסכם, אותה הגיש התובע אחיו של נתבע 1, (להלן: "התובע"), כנגד אחיו וגיסתו נתבעת 2 (להלן: "הנתבעים"), על סך כולל של 550,000 ש"ח.

מנגד, הוגשה ע"י הנתבעת תביעה תמ"ש 37847-05-10 ל"פסק דין הצהרתי", לביטול הסכם ההלוואה נשוא התביעה הנ"ל.

כמו כן הגיש התובע תביעה נזיקית, כנגד הנתבעת, לעניין בעלות על רכב מדגם וולוו, הרשום על שם התובע, ואשר הנתבעת השתמשה בו לשימושה הפרטי במהלך  ארבע השנים שקדמו לתביעה.

הדיון בכל התביעות  נדון במאוחד.

רקע עובדתי

התובע הינו אזרח ותושב ישראל, ואחיו של נתבע 2.

הנתבעים, נישאו זה לזה בשנת 19.3.96 ומנישואין אלו נולדו שתי בנות.

לנתבעת אשר אלו נישואיה השניים, ילד בגיר מנישואיה הראשונים.

משעלו היחסים בין הנתבעים על שרטון, הגיש הנתבע ביום 5.7.09  תביעת גירושין בבית הדין הרבני בירושלים.

ביום -10.1.10 התקבלה החלטה בבית הדין הרבני -  בהסכמת הצדדים - כי עליהם להתגרש בגט פיטורין,  וכי הצדדים יקיימו משא ומתן לגיבוש הסכם הגירושין.

הנתבע, מתגורר ביחידת מגורים נפרדת, בבית התובע, לאחר תקופה בה חי בנפרד מהנתבעת, תחת קורת גג אחת.

לנתבעים  בית בכ' א', אשר נרכש בסכום של 230,000 $,  ששוויו לעת התביעה הוערך על ידי הצדדים בסך של 1,500,000 ש"ח עד 1,800,000 ש"ח.

ביום 1.1.08, הנתבעים חידשו את המשכנתא על הנכס, ועדכנו אותה לסכום של 370,000 ש"ח.

הנתבע עבד בתקופה הרלוונטית כמנהל מכירות  בחברת ד' והשתכר כ-12,000 ש"ח- 9,000 ש"ח, הנתבעת עבדה בעבר בביתה בטיפול בילדים והשתכרה בגבולות  7,000 ש"ח -5,000 ש"ח, ובשנים האחרונות עבדה כאומנית בציור על קרמיקה ועץ וכן כאשת מכירות.

הנתבע פוטר מעבודתו בד', וקיבל פיצויים בחודשים יולי ואוקטובר 2008, בסכום כולל של

כ-125,000 ש"ח.

הנתבע הוציא את הכספים מחשבון הבנק, ללא ידיעת הנתבעת, והעביר חלק מכספי הפיצויים לתובע בשיק על סך 63,000 ש"ח. 

בני הזוג חיו ברמת חיים יפה, נסעו לחו"ל, ונפשו במלונות באילת מספר פעמים בשנה.

הנתבע הימר בקזינו בנסיעותיהם לחו"ל ולעיתים גם הנתבעת. הנסיעות מומנו על ידי הקזינו, תמורת הפקדה של 6,000$ להימורים,  הנתבע אף הרבה לרכוש כרטיסי מזל בתחנת פייס.