הכרעה בשאלה האם ניתן לאכוף פסק חוץ אם לאו

  עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בשאלה האם ניתן לאכוף פסק חוץ  אם לאו.

הרקע:

1. הגב' ה.ה (להלן: "האם") הגישה ביום 18.11.2010 תביעה לאכיפת פסק חוץ שניתן, בבית משפט בניו-יורק ביום 23.05.03 כנגד בעלה לשעבר מר מ.פ. (להלן: "האב"). התביעה הייתה במסגרת אפ"ח 35385-11-10.

2. כבוד השופט נפתלי שילה (להלן: "המותב הקודם") , נתן ביום 10.02.2011 פסק דין בתובענה בהיעדר התייצבותו של האב (הוא הנתבע בתביעה האמורה).

3. האב הגיש תובענה לביטול פסק הדין, וביום 19.06.2014, ניתן בתה"ס 52291-11-12, פסק דין על ידי המותב הקודם לביטול פסק הדין שניתן על ידו ביום 10.02.2011 הפעם עקב אי התייצבותה של האם.

4. האם הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 19.6.14. ביום 12.11.14 התקיים דיון שבמהלכו הוסכם על ביטול פסק הדין שניתן ביום 19.6.14 ועל מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, שיבחן האם מתקיימים התנאים לאכיפה.

5. ניתן פסק דין במעמד הצדדים ביום 7.6.15 , וזאת לאחר שהוגשה חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט עו"ד אדווין פרידמן. בחוות דעת המומחה נקבע כי פסק החוץ אכיף ואף נקבע בפסק הדין שלא חלה התיישנות. יצוין כי בסוף פסק הדין ניתנה החלטה ע"י המותב הקודם, בה נקבע דיון נוסף לאור יתר טענותיו של האב. בדיון שהתקיים ביום 17.1.16 קבע המותב הקודם כי דין יתר טענותיו של האב להידחות.

6. האב ערער לבית המשפט המחוזי, ובמסגרת הערעור שנדון בעמ"ש 4804-03-16 (מיום 14.9.17) הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט של הערעור, כי התיק יוחזר לבית המשפט למשפחה, וידון בו באשר לטענות ההגנה לפי חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח 1958 וכן הכשלים שהיו בתביעה לטענת האב ובהם, אי הגשת תצהיר, אי הגשת תרגום, כשלים במסירה וכן הסוגיה שהושארה לשיקול דעת בית המשפט לפי סעיף 5 לחוות דעת המומחה.

עוד קבע כב' בית המשפט המחוזי שהשגותיו של האב בהתייחס לקביעותיו של המותב הקודם לעניין ההתיישנות תישמרנה וכי חוות דעת המומחה בכל הנוגע לתנאי האכיפה תישאר על כנה ולא יותר למערער לבקש לחקור את המומחה.