הכרעה באשר לחלוקת רכוש ואיזון משאבים

הצדדים, בני זוג גרושים, מתקוטטים בעניינים שונים הנוגעים לחלוקת רכושם ואיזון המשאבים בניהם . להלן נביא קיצורן של העובדות הנדרשות לנדון -

1.                       הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י ביום 17.6.97, לאחר שהכירו בבית חב"ד בארה"ב.   לצדדים אין ילדים משותפים .

2.                       את עיקר פרנסתם מצאו הצדדים מעיסקו של הנתבע אשר חבר למספר שותפים בתחום הנדל"ן. השותפים היו רוכשים דירות ומוכרים אותן לאחר שיפוץ ברווח כספי. ברווחים  היו השותפים חולקים על פי יחס השקעותיהם כאשר התובע עצמו היה מקבל מחצית מהרווח בשל עבודת היזמות שלו .  (ראה סע' 10- 15 לתצהיר הנתבע וכן ראה עדותו בעמ'  54 שורה 11-17 לפרוטוקול).

3.                       בסמוך לשנת 2002 עלו הצדדים ארצה ורכשו דירה בא. שנרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין (להלן  - הדירה בא.). מאחר ולא נמצאה לצדדים פרנסה בשפע בארץ, החל הנתבע לצאת מעת לעת לארה"ב לצורך המשך עסקיו וגיוס משקיעים .

4.                       ביום 27.2.04 רכש הנתבע דירה ברח' ש. 10 ב*** תמורת סך של 117,000$ (להלן- הדירה בש.) וביום 1.11.04 נרכשה דירה נוספת ברח' צ. 4 *** תמורת סך של 89,000$ (להלן- הדירה בצ.). שתי הדירות נרשמו בלישכת המקרקעין על שמו של הנתבע בלבד.

5.                       כבר עתה נאמר כי עיקר מחלוקתם של הצדדים נוגעת לדירות בש. ובצ.. התובעת טוענת כי הדירות נרכשו ע"י הצדדים מכספם המשותף, שמקורו בריווחי הנתבע, וכי הן נרשמו על שמו מטעמים עיסקיים בלבד. הנתבע טוען, מאידך, כי הדירות נרכשו מכספים שהפקידו בידיו משקיעים שונים אשר ביקשו ממנו להשקיע עבורם ברכישת דירות בארץ . הנתבע טוען, איפוא, כי עליו להחזיר למשקיעים את כספם וכי חלקה של הנתבעת בדירות מגיע, לכל היותר, כדי מחצית מחלקו ברווחים שיופקו  מדירות אלו, ככל שיופקו.

6.                        מכל מקום, בין לבין השתבשו יחסיהם של הצדדים, ואפשר שהיה זה כיון שנתרחקו בדיעותיהם האחד ממישנהו - הנתבע התחזק באמונתו הדתית ואילו התובעת החלה לזנוח את אורחות הדת . כיוון שהתחדדה המחלוקת והחריף העימות שבין הצדדים,  עזבה התובעת את דירת הצדדים במהלך חודש יולי 2005, וכשנה וחצי לאחר מכן, ביום 3.1.07, התגרשו הצדדים זה מזה בגט פיטורין בבית הדין האזורי ב***. מעת שכך,  באה לפיתחו של ביהמ"ש המחלוקת הרכושית  שעל עיקרה רמזנו לעיל . 

7.                    ואלו התביעות המונחות לפנינו -

עוד קודם לגירושיהם הגישה התובעת תביעה לפירוק שיתוף ולשמירת זכויות ע"פ סע' 11 לחוק יחסי ממון (תמ"ש 21320/05). הנתבע מצידו השיב לה בתביעה כספית בה עתר לחייבה להשיב מטלטלין שונים אותם נטלה מדירת המגורים ללא רשותו והסכמתו (תמ"ש 21321/05), ראתה התובעת שכך והגישה תביעה נוספת כנגד הנתבע, הפעם עתרה לחיובו בדמי שימוש ראויים בגין שימושו ברכבם המשותף של הצדדים ובדירת מגוריהם בא. וכן במחצית מדמי השכירות שהתקבלו מהשכרתן של שתי הדירות בש. ובצ. (תמ"ש 21322/05). כעבור זמן, ולאחר שהחל בית המשפט בשמיעת הראיות באשר לתובענות הנזכרות, הצטרפה משפחתו של הנתבע לקלחת המשפטית ואביו של הנתבע הגיש תביעה כספית כנגד בני הזוג ובה עתר לחיוב הצדדים בהשבת הלוואה שנתן להם לצורך רכישת דירת מגוריהם בשיעור של כ -300,000 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה (תמ"ש 21323/05).

8.                       ביום 27.5.08, לאחר מאמצים רבים ושעות אין ספור בהן דיברתי לליבם של הצדדים על מנת להביאם לכלל הסכמה, הגיעו הצדדים להסכם כולל לסילוק מלוא המחלוקות שבניהם, אלא שביקש הנתבע שינתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין מותנה למשך עשרים וארבע שעות להסכמות הצדדים על מנת שיוכל לקבל את ברכת רבו למוסכם. נעתרתי לבקשת הנתבע, ואולם הייתה זו דווקא התובעת שהודיעה לבית המשפט כי היא חוזרת בה מכל ההסכמות שכן אין ליבה שלם עמן . כיוון שכך ובלית ברירה נדרש אני ליתן החלטתי באשר למחלוקות הצדדים.

9.                       קודם שנבוא לגופם של דברים, נציין כי במהלך סיכומי טענותיה העלתה  ב"כ הנתבע טענות ועובדות רבות שלא בא זיכרן בכתבי טענותיו של הנתבע ו/או בתצהירים מטעמו. לטענות אלו לא מצאתי מקום, ע"פ רוב, ליתן את הדעת, זולת למקרים בודדים בהם התייחסותי לטענות אלו נעשתה מתוך שיקול הדעת הניתן לבית המשפט מכח סמכותו ע"פ סע' 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן- החוק) לחרוג מדיני הראיות לצורך עשיית משפט צדק.

זכויות הצדדים בדירות   

10.            כאמור, לצדדים דירה בא. אשר הייתה רשומה בלישכת רישום המקרקעין על שם שניהם בחלקים שווים (להלן- הדירה בא.). במסגרתם של ההליכים שהתקיימו לפני הוריתי על פירוק השיתוף בדירה ובסופו של יום רכש הנתבע את זכויותיה של התובעת בדירה זו . עניין חלוקת זכויות הבעלות בדירה בא. בא, איפוא, על פתרונו.

נותרה המחלוקת אודות הדירה בש. והדירה בצ. .

לטענת התובעת הדירות שייכות לצדדים בחלקים שווים שכן הן נרכשו על ידם לצרכי השקעה תוך שהם מתפרנסים מדמי השכירות המתקבלים מהשכרתן. לטענתה היא נכחה עם הנתבע בעת החתימה על ההסכם לרכישת הדירות ואף הייתה מעורבת בשיפוצם ובהתנהלות עם בעלי המלאכה השונים אשר נדרשו לצורך כך. התובעת טוענת כי הדירות נרשמו אך ורק על שמו של הנתבע מטעמי נוחות עיסקית בלבד .

הנתבע מכחיש טענות התובעת וטוען כי הדירות בש. ובצ. נרכשו על ידו באמצעות כספים שקיבל לצרכי השקעה ממשקיעים שונים בארה"ב וכי רובצת עליו החובה להחזיר למשקיעים את כספם.  

11.                   אחר ששמעתי ארוכות טענות הצדדים ועדויות העדים מטעמם, מצאתי כי יש להעדיף את גירסת התובעת.

הנתבע נכשל בהבאת גירסאות רבות וסותרות באשר למקור הכספים ששימשו לרכישת הדירות, הוא לא הביא לעדות את המשקיעים הנטענים, לא הציג ראיות ברורות באשר להעברת כספי השקעה לחשבונותיו, לא הציג כל חוזה התקשרות עם המשקיעים הנטענים, ולא נתן הסבר משכנע לעובדה שרק הוא נרשם כבעלים על הדירות ולא איש מהמשקיעים הנטענים. ומאידך, היותה של התובעת מעורבת בחתימת החוזים לרכישת הדירות, בשיפוצם ובהתנהלות מול  בעלי המקצוע, כמו גם העברתם של דמי השכירות שהתקבלו מהדירות לחשבון הבנק של הצדדים ולשימושם שלהם בלבד - כל אלו ועוד, כפי שיפורט בהמשך הדברים, מערערים את  גירסתו של הנתבע לפיה הדירות שנרכשו מכספי משקיעים ומחזקים את גירסת התובעת לפיה הדירות הינן חלק מרכושם המשותף של הצדדים. להלן נבהיר ונחדד את הדברים .

12.                   בכתב הגנתו ציין הנתבע כי לצורך כספי ההשקעה גייס סך של 120,000$ ממר א. נ. וכן גייס הלוואות נוספות מעוה"ד א. ר.. ואולם בתצהיר עדותו הראשית מיום 2.10.06 טען הנתבע כי הכספים ששמשו לרכישת הדירות הועברו אליו בדרך הבאה - סך של 100,000$ ממר מ. ר., סך של 20,0000$ ממר א. נ., סך של 55,000$ ממר י. ר. וסך של 98,350$ ממר אפי פ..