הכרה בליקוי שמיעה של מכונאי רכב באל-על כמחלת מקצוע

בפנינו תביעה להכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל התובע כמחלת מקצוע כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.

         א.                  א.         בדיון בפני כב' השופטת מיכל לויט הגיעו הצדדים לרשימת המוסכמות והעובדות שבמחלוקת הבאה:

העובדות המוסכמות -

1)      1)      התובע יליד 1951, מכונאי רכב במקצועו.

2)      2)      התובע עובד באל-על מאז 1977.

3)      3)      בתקופה שמשנת 1977 ועד ליום 01/10/99 עבד כמכונאי רכב במוסך, ומחודש 10/99 עובד כמפקח צוות.

4)      4)      במהלך עבודתו היה חשוף לרעש מזיק של פטישי אויר, הרצות מנוע, מקדחות פטיש, מכשירים פנאומטים וכו' (צורף דו"ח עוצמות רעש).

5)      5)      התובע עבד ברעש מזיק. במהלך עבודתו כמכונאי במוסך עד 10/99 היה חשוף לרעש מזיק 8 שעות ביום.

6)      6)      מאז 1/10/99 הינו חשוף לרעש מזיק כ- 4 שעות ביום.

7)      7)      התובע הגיש ביום 15/04/03 תביעה להכרה בליקוי השמיעה ממנו סובל - ירידה בשמיעה וטנטון, לטענתו - כפגיעה בעבודה. לדבריו חש לראשונה בבעיית שמיעה ב-  3-4 השנים שקדמו להגשת התביעה.

8)      8)      התובע השתמש באמצעי מגן באופן חלקי.

העובדות שבמחלוקת -

2)      1)      מהו הליקוי בשמיעה ממנו סובל התובע?

3)      2)      האם יש קשר סיבתי בין הליקוי בשמיעה לבין עבודתו ברעש מזיק כמתואר (ע"פי תורת המיקרוטראומה)? 

(אם כן) -

4)      3)      - סעיף 83 סיפא.

5)      4)      האם מדובר במחלת מקצוע.

ב.    ביום 3.7.05 מינה בית הדין את ד"ר גורביץ, רופא מומחה בתחום האף-אוזן-גרון, על מנת שיחווה דעתו בעניינו של התובע.

ואלה השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו מאת המומחה: