הכרה בידועה בציבור כיורשת, בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה

1.     המבקשת הגישה בקשה לצו ירושה אחר עזבון המנוח ד.ש. ז"ל שנפטר ביום 21.4.11,(להלן: "המנוח") בהתבסס על סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 שכותרתו "מעין צוואה" כידועה בציבור של המנוח הזכאית ל-50% מעיזבונו. 2 בניו של המנוח מתנגדים לבקשה, בטענה כי הינם היורשים היחידים של המנוח, מאחר והמבקשת אינה עומדת בתנאי סעיף 55 לחוק הירושה ולא היתה ידועה בציבור של המנוח. מאחר ואחד היורשים הינו חסוי, ביקש ב"כ היועמ"ש במסגרת תגובתו מיום 23.12.12 ליטול חלק בהליך.

2.     המבקשת, אחות בבית חולים, גרושה+ילד במשמורתה, טוענת להיותה ידועה בציבור של המנוח שהיה אף הוא גרוש+ שני בנים בגירים ועבד כאיש אחזקה בבית חולים. המתנגד 1 בנו בכורו של המנוח. המתנגד 2 בנו הצעיר של המנוח שהינו חסוי ומיוצג ע"י אמו א.ג. שמונתה כאפוטרופסותו.

המחלוקת בין הצדדים והשאלות הדורשות הכרעה

3.     המחלוקת בין הצדדים הינה: האם המבקשת נכנסת בגדרי סעיף 55 לחוק הירושה והאם זכאית לחלק בעיזבון "כידועה בציבור" של המנוח?

המחלוקת המשפטית יסודותיה במחלוקת עובדתית לגבי כל יסודות הסעיף - א. חיי משפחה ב. משק בית משותף ג. לא נשואים לאחר.

יודגש כי גם כאשר אין מחלוקת בין הצדדים על קיומה של עובדה, נחלקו הצדדים על הפרשנות שיש ליתן  לעובדה ביחס ליסודות הסעיף.

   סיפורי הצדדים

4.   הצדדים הציגו שני נרטיבים שונים, בעניין מערכת  היחסים בין המבקשת למנוח:

הנרטיב של המבקשת- בת זוג של המנוח משנת 2009 ועד לפטירתו ביום 21.4.11. המבקשת שינתה את שם משפחתה לשם משפחת המנוח והמנוח רכש לה טבעת נישואין. לאחר גירושיה ממר א.א., נרשמו לנישואין ועמדו להינשא . ניהלו זוגיות קבועה ויציבה, חלקו מקום מגורים משותף, תחילה לסירוגין בבתי הצדדים, ומאמצע שנת 2010 בבית המנוח ברחוב ד.  לנו יחד וכן קיימו יחסי אישות. הופיעו בציבור כבני זוג וראו זה בזו כבעל ואישה. חסכו כספים שהושמו בארון בית החולים. בילו וטיילו יחד וציינו את ליל הסדר יחד עם גרושת המנוח. בחודש ספטמבר 2010 הזמינו רכב ניסאן שיתאים למבקשת שהחלה ללמוד נהיגה. החל מאוקטובר 2010 שיפצו את דירת המנוח כאשר למבקשת מפתחות של הדירה. המנוח רכש למבקשת נייד. חפציה של המבקשת היו בבית המנוח ונמסרו לה במהלך השבעה.

הנרטיב של המתנגדים- המבקשת לא היתה ידועה בציבור של המנוח. הקשר ביניהם היה  כחברים לעבודה ולא של חיי משפחה, כאשר המנוח מסיע את המבקשת לעבודה. המנוח סייע למבקשת, אישה נשואה מוכה וחד הורית ומסורבת גט, במאבקה מול בעלה. הצדדים קיימו קשר מיני בלבד, ללא כוונה להינשא ומבלי שהמבקשת מעורבת בחייו האישיים של המנוח.  הזוגיות לא הייתה ידועה לחברים ובני משפחה. הצדדים לא התגוררו יחדיו, שכן הבן א. התגורר בבית המנוח עד לחודש ינואר 2011 ובתקופת החלמתו שבועיים לפני פטירת המנוח. המנוח רק היה  אוסף את המבקשת בדרכם לעבודה בחלק מהימים. המבקשת לא השתתפה במימון הוצאות המחיה והדירה של המנוח. המנוח המשיך להיות בקשר עם גרושתו וטס עימה לחו"ל ולטיולים. חלק עימה חדר משותף וקיים עימה יחסי אישות. ציין את החגים עם גרושתו.

המתנגדים מציינים את קשיי הוכחה של המבקשת.  לא ידעה לתחם בזמן את משך הזמן בו קוים משק בית משותף לטענתה. לא הציגה כל תיעוד להעברת כספים ע"י המנוח לחשבונה. העדר תיעוד לרכישת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. אי הזמנה לעדות של הוריה בדבר קיום ארוחות משותפות עם המנוח ואי העדת בנה לעניין המגורים המשותפים עם המנוח, תוך ציון שמעבר למגורים עם המנוח בביתו פירושו הזנחת הבן. המנוח מימן את רכישת הרכב ולמבקשת לא היו זכויות בחשבון הבנק ולא הוספה כמוטבת בקופת הפנסיה. עובדות המעידות כי לא היתה ידועה בציבור של המנוח.

העדים בהליך

5.     למבקשת העידו: המבקשת(ת/2), י.ב.-חברה(ת/1), י.ח. (ת/3 ות/4), מ.מ. (ת/5 ות/6)

למתנגדים העידו:  י.ט.- השכנה (נ/6), ז.ס. (נ/7), א.ג. -הגרושה (נ/8), ל.כ. (נ/9), צ.ש.(נ/10), י.א. (נ/11), א.ש.- הבן (עמ' 62).

      תצהיר העד ו. הוצא מהתיק (עמ' 10).

בהחלטה מיום 31.12.13 נקבע כי תצהירו של א.-גרוש המבקשת, יישאר בתיק למרות שלא נחקר ולא העיד(63).