הכללית החדשה נ' קרית גת ואח'

החלטה

לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי למתן סעד זמני המורה למשיבים לחדול מהצמדת פקחים לעובדים אחרים במשיבה לשם דיווח על כל מהלכי העובדים; להימנע מלחייב עובדים לקיים מעקבים אחר עובדים אחרים; ולהימנע מלפטר עובדים או למנוע מהם באופן חד צדדי ללא הסכמת המבקשת, את המשך התייצבותם לעבודה.

רקע עובדתי

1. המבקשת היא ארגון העובדים היציג של עובדי המשיבה 1 (להלן - "ההסתדרות").

2.המשיבה 1 היא הרשות המוניציפאלית המופקדת על ניהול העיר קריית גת (להלן - "העירייה" או "המשיבה").

3.המשיב 2 הוא ראש העיר של המשיבה 1 (להלן - "המשיב").

4.על יחסי הצדדים חלות בין היתר הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן - "חוקת העבודה").

5.ביום 22.10.13 התקיימו הבחירות המוניציפאליות במשיבה ובמסגרתה נבחר המשיב לכהונה נוספת. ביום 30.10.13 כינס המשיב אסיפת עובדים שהצדדים חלוקים לגבי האווירה ששררה בה. לטענת המבקשת התנהלה האסיפה באווירה מאיימת של המשיב כלפי העובדים ואילו המשיבים טענו כי האסיפה לא נשאה אופי מאיים אלא שהמשיב פרס בפני העובדים את תוכניותיו לקדנציה החדשה.

6.ביום 3.11.13, התכנסה במשרדי העירייה ישיבת "פורום א'", ישיבת הבכירים בעירייה שבה משתתפים כ-40 מנהלים בעירייה. עובדי מחלקות הגינון, החירום והפיקוח, קיבלו הוראה להשתתף בדיון כמשקיפים. במסגרת אותה ישיבה, הודיע המשיב לגב' לוגסי, מנהלת האגף לביטחון וסדר ציבורי (להלן - "הגב' לוגסי") כי בדעתו להצמיד לכל עובד במחלקת הגינון ובמחלקת החירום, עובד אחר של העירייה ממחלקת הפיקוח שילווה את העובד המפוקח לכל מקום וידווח על התנהלותו (להלן - "החלטת הפיקוח"). יו"ר ועד העובדים, מר ראובן אלקבץ (להלן - "מר אלקבץ"), הודיע כי ההחלטה אינה מקובלת על העובדים וכי הוא מבקש את ביטולה. העובדים הופנו לגשת לחדר סמוך להמשך תדרוך עם הגב' לוגסי אלא שלטענתם זו מנעה את כניסתם של עובדי מחלקת הגינון לחדר ועל כן עזבו עובדי המחלקה את משרדי המשיבה.

7.מחלקת הגינון מונה חמישה עובדים, הכוללים את מנהל המחלקה והאחראית על מערך המים בעירייה העוזרת למנהל המחלקה וכן שלושה עובדים האחראים על פיקוח עבודות הגינון בעיר המבוצעות על ידי קבלנים חיצוניים. אחד משלושת העובדים העוסקים בפיקוח על עבודות הקבלנים הוא מר אלקבץ, שהוא גם גיסו של מי שהתמודד כנגד המשיב על רשות העיר. העובד השני הוא מר ניסים אלמקייס שהיה פעיל במערכת הבחירות הקודמת במטהו של המשיב ואולם סירב לסייע לו במערכת הבחירות האחרונה. מנהל מחלקת הגינון הוא גיסו (האחר) של מר אלקבץ.

ככלל, עובד מחלקת גינון מתייצב לעבודה בשעה 07:00, מדפיס כרטיס ואמור לצאת לשטח עם מנהל העבודה של הקבלן על מנת להסביר לו היכן צריך לעבוד ומה צריך לעשות. לצורך העבודה משתמשים עובדי מחלקת הגינון ברכבם הפרטי.

8.עוד באותו היום, 3.11.13, הוצאו לכל עובדי מחלקת הגינון שלא נכנסו לפגישה עם גב' לוגסי מכתבי שימוע לפני פיטורים בעילה כי הם סירבו להצטרף לפגישה עם גב' לוגסי (מב/2). על אף התנגדות המבקשת להחלטת הפיקוח ודרישתה לביטול הזימונים לשימוע (מב/3) החלו למחרת היום, פקחי המשיבה להצטרף לעובדי הגינון. עובדי מחלקת הגינון סירבו לשתף פעולה עם הצעדים החד צדדיים של המשיבה ובעקבות כך הוצא מכתב נוסף לכל עובד ובו צוין כי גם עניין זה יובא לדיון במסגרת השימוע. ביום 4.11.13 וביום 10.11.13, הודיעה המבקשת בצורה ברורה כי היא מתנגדת לשורת הצעדים החד צדדיים שננקטים על ידי המשיבה.

9.ביום 10.11.13 התקיימו ישיבות השימוע ובמסגרתן התנגדו חברי הוועד לפיטורים בטענה כי הם נעדרים עילה. ביום 11.11.13 הודיע ועד העובדים לעובדי המשיבה כי אין לשתף פעולה עם הליווי של עובדי הפיקוח (מב/8). ביום 24.11.13 נמסרו לעובדי מחלקת הגינון הודעות על פיטוריהם (נספח מב/9).

10.בהודעות הפיטורים נקבע כי פיטורי העובדים יכנסו לתוקפם ביום 24.1.14 כולל תקופת ההודעה המוקדמת אלא שהעירייה מוותרת על עבודתם בתקופת ההודעה המוקדמת. עוד מודיעה העירייה לעובדים כי קיימת להם האפשרות לפנות להליך בוררות, אך עליהם להודיע לעירייה על כך ולדאוג לקיומו של ההליך במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

11.במהלך הדיון בבית הדין הודיע בא כוח העירייה כי אין התנגדות להעברת המחלוקת לבוררות על פי הוראות החוקה, אלא שעמד על תוקפן של הודעות הפיטורים.

טענות המבקשת

12.לטענת המבקשת, פעלה העירייה באופן חד צדדי, ללא הסכמה, תוך התעלמות בחוסר תום לב ממעמדה ועמדתה של נציגות העובדים ומהוראות חוקת העבודה האוסרות שינויים בתנאי העבודה ופיטורים חד צדדיים.

13.המבקשת טוענת, כי התנהלות המשיבים ומקורם של הצעדים החד צדדיים שנקטה כנגד העובדים הם בנקמנות אישית על בסיס פוליטי של ראש העירייה כנגד יו"ר ועד העובדים ועובדים נוספים שלא תמכו בבחירתו. לדבריה, החלטת הפיקוח היא בלתי חוקית ומהווה פגיעה בחוקת העבודה.

עוד טוענת המבקשת, כי חוקת העבודה הגבילה את כוחה של העירייה לשנות את הגדרת תפקידי הפקחים ואף הגבילה את כוחה של העירייה לפטר את עובדיה. המבקשת טוענת, כי על העירייה מוטלת החובה לשתף את נציגות העובדים בכל הליך הנוגע לפיטורי עובדים בעירייה, כי קיום הליך של בוררות הוא חובה וכי עד לסיומו אין כל תוקף להודעות הפיטורים.

לטענת המבקשת, המשיבים "מציבים עובדות בשטח" תוך שהם מפעילים את הכוח הנתון בידיהם שלא בתום לב ושלא בהגינות. לדבריהם, פיטורי העובדים נגועים באפליה, בשרירות ובשיקולים זרים. לדברי המבקשת, בשל האיסור לפיטורים על רקע של פעילות עובדים בהתארגנות יש להטיל את נטל ההוכחה על המשיבים להראות כי הליך הפיטורים נעשה כדין, משיקולים עניינים.