הכט ואח' נ' דאוד

פסק דין

בפניי ערעור מיום 10/10/10 על החלטת כב' הרשמת, בתיק אזרחי 13179-07-08, לפיה נדחתה בקשת הרשות להגן אותה הגישו המערערים (להלן : "הנתבעים" או "המבקשים") והתקבלה תביעתו של המשיב (להלן : "התובע" או "המשיב") במלואה.

המשיב מר חנא דאוד, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, על סך 153,992 ₪ כנגד שלושת הנתבעים. עילת התביעה היא, אי תשלום שכרו של המשיב, אשר ביצע עבודות עבור הנתבעים במפעלם אשר נמצא באזור התעשייה עכו.

על פי כתב התביעה, העבודות בוצעו על פי הנחיות הנתבעים, וההוראות אשר ניתנו על ידם באופן שוטף בשטח. סוכם בין הצדדים כי התמורה תקבע על ידי המהנדס אברהמי משה. על פי כתב התביעה, מר אברהמי היה איש אמונם של הנתבעים וחמו של הנתבע 1.

בכתב התביעה נטען, כי מר אברהמי הגיש חשבון בהתאם למוסכם, ממנו עלה, כי הנתבעים חייבים לשלם לו 401,603 ₪. אף על פי כן, הנתבעים שילמו לתובע 255,500 ₪ בלבד.

התובע מציין בכתב התביעה, כי הנתבעים מינו באופן חד צדדי את המהנדס טוביה ארז, לבדוק את החשבון מחדש. על פי המלצתו שילמו לתובע 100,000 ₪, סכום זה נכלל ב- 255,000 ₪ הנ"ל.

מר ארז ערך את החשבון הסופי אשר הסתכם בסך 374,246 ₪. לטעמו של התובע, היה צריך חשבונו של מר ארז להסתכם ב- 435,748 ₪, היות והוא החסיר מהחשבון סכומים שונים, כמו הוספות בגין רווח קבלני, הוצאות ועליית מדד תשומות הבנייה.

התובע דרש מהנתבעים את הפרש הסכום לפי מה שקבע מר אברהמי כמוסכם ביניהם, אך הנתבעים לא שילמו זאת, ולכן הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר. התובע צירף לתביעתו את החשבון של מר אברהמי (נספח א'), את החשבון המכונה "הרצה טכנית", אותו ערך מר טוביה ארז ביום 25/05/08 (נספח ב'), ואת החשבון הסופי אותו ערך מר אברהמי (נספח ג'). כמו כן, צירפו את מכתב הדרישה מיום 17/06/06.

הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת, בקשה למחיקה ו/או דחיית התביעה כנגד המערערים 1 ו-2 ובקשת רשות להתגונן. לעניין המערערים 1 ו-2 נטען, כי ההתקשרות היא בין התובע והנתבעת 1 בלבד. מר הכט הוא אמנם בעל מניות ומנהל של הנתבעת 3, אך מר פרפל איננו בעל מניות והוא לא מנהל ואף לא עובד אצל הנתבעת 3, הוא אביה של הגב' אסול פרפל, שהיא בעלת מניות. הם באופן אישי מעולם לא התחייבו ומעולם לא ערבו להתקשרות הנתבעת 3 עם המשיב.

בבקשת רשות להתגונן טענו הנתבעים, כי אין זה נכון שמר אברהמי ייצג אותם ואף לא פעל בשמם, ואין זה נכון שהוא היה מהנדס מוסכם על דעת שני הצדדים. מר אברהמי אמנם היה חמו של הנתבעת 1, אך כבר עובד 22 שנה עם המשיב. יתר על כן, מר אברהמי לא בדק את העבודות, לא פיקח על העבודות, ואין לקבל את מסקנותיו.

לעניין, המהנדס ארז, הרי נספח ב' אינו חשבון סופי אלא "הרצה טכנית", ואילו החשבון הסופי הוא על סך 254,741 ₪ ולא כפי שנטען על ידי המשיב.

המערערים צירפו לבקשת רשות להתגונן, את החשבון מיום 25/05/08, אשר צורף כאמור לכתב התביעה, וכן חוות דעתו של המהנדס ארז מיום 08/02/09.

לא למותר לציין כבר עתה, כי בחוות דעתו כותב מר ארז, כי החשבון נעשה מבלי שקיבל אסמכתאות שהיו חסרות לו מהמשיב, וכן על סמך מסמך שנמסר לו , שלא כולו היה ברור (הכוונה לחשבון בכתב יד – נספח א' לכתב התביעה). יש לומר כבר עתה, כי לאור דבריו של מר ארז בעת הדיון, כי ישב עם התובע וקיבל הבהרות, יש מקום לחקור באופן יותר מעמיק את דבריו של מר ארז בחוות הדעת.

טענה נוספת בפי המערערים היא, כי בעבודת המשיב נמצאו ליקויים רבים ועומדת להם טענת קיזוז.

היות ומדובר בבקשת רשות להתגונן ויש להם הגנה אפשרית, הרי מן הדין הוא ליתן להם רשות להתגונן. המערערים לא פירטו טענה זו ולא הגישו כל חוות דעת מקצועית התומכת בה, לא מבחינה מהותית ולא מבחינה כספית.

כב' הרשמת דחתה את הבקשה למחיקת כותרת בהחלטתה מיום 30/11/08 וקבעה, כי שלושת המסמכים דהיינו החשבון של מר אברהמי והחשבונות של מר ארז מהווים ראיה בכתב, המעידה לכאורה על חבות המערערים, ועל חוזה מכללא שנכרת בין הצדדים. כב' הרשמת כתבה בהחלטתה זו, כי סוכם בין הצדדים שמר אברהמי יבדוק את החשבון. בהחלטתה זו ציינה כב' הרשמת, כי הנתבעים 1 ו-2 הם בעלי המניות ובעלי הנתבעת 3.

באשר לבקשת הרשות להתגונן, התקיים בפני כב' הרשמת דיון ביום 10/12/09. הפרוטוקול נכתב בכתב יד. לאחר הדיון ניתנה החלטת כב' הרשמת ביום 10/10/10. בהחלטתה זו, קבעה כב' הרשמת, כי היא מקבלת את טענת התובע, כי הנתבעים הם אלו שהזמינו את העבודה, לא הובהר כי החברה צד להתקשרות, ואין כל מסמך בכתב, לפיו החברה בלבד היא זו אשר התקשרה עם הנתבעים. מן המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה, הסיקה כב' הרשמת, כי ישנה התחייבות מכללא של כל הנתבעים כלפי התובע, ולאו דווקא של החברה.

לעניין המהנדס אברהמי, קבעה כב' הרשמת, כי המצהיר, דהיינו מר הכט העיד, כי סיכם עם מר אברהמי שהוא יכין את החשבון להגשה.

לעניין החשבון אשר הוגש על ידי מר ארז, מדובר בשני חשבונות, אחד מהם היה הרצה טכנית שהסתכם ב- 374,286 ₪. החשבון מיום 22/05/08. ואילו החשבון מיום 04/06/08 שהוא נספח ג' לכתב התביעה, לא היה הרצה טכנית, אלא חשבון סופי שנערך על ידי המנדס מר ארז אשר בדק את הדברים יחד עם התובע. לאחר שמונה על ידי הנתבעים לבדוק את החשבון שערך אברהמי, ותוצאות בדיקתו מחייבות את הנתבעים.

טענת הקיזוז סתמית, כללית, ללא צירוף תחשיב או חוות דעת ויש לדחותה.