הכהן רבין חיימו ב נ' מדינת ישראל

החלטה

1.העורר נעצר לראשונה ביום 6.4.10 ומאז הוארך מעצרו מעת לעת עד שביום 3.5.10 קיבל בית משפט קמא את עתירת המשיבה, הנתמכת באישור היועמ"ש, להאריך את מעצרו של העורר ב- 8 ימים נוספים, דהיינו, עד יום 9.5.10 בשעות הערב.

החלטה זו היא נושא הערר שבפני.

2.בית משפט קמא עיין בדו"ח סודי במ/1, שאף אני עיינתי בו, ובו פירוט מקיף של פעולות החקירה שבוצעו בעניינים נושא החקירה מדי יום מאז מעצרו של החשוד, והבקשה, כמו ההחלטה של בימ"ש קמא מתייחסת לצורך לבצע פעולות חקירה נוספת ביחס לפרשיות נוספות שרק בימים האחרונים חלה בהן התפתחות והחשדות נגד העורר בקשר אליהן התחזקו.

בית משפט קמא קבע כי פעולות החקירה הדרושות רבות ומרביתן מחייבות את המשך מעצרו של העורר, שאינו משתף פעולה עם חוקריו ובכך מאריך את החקירה, וזאת מבלי לפגוע בזכות השתיקה של העורר, גם אם הדבר אינו מסייע לקידום החקירה.

3.ב"כ העורר טוען בהודעת הערר ובטיעוניו בפני כי חשודים רבים בעבירות חמורות מאלה המיוחסות לעורר בקשר לפרשת הולילנד שוחררו למרות שיש להם אינטרס לשבש את החקירה יותר מאשר יש לעורר אינטרס לעשות כן. כמו-כן, אין ראיות מוצקות לטענת המשיבה כי שיחרורו של העורר עלול לגרום לשיבוש החקירה.

ב"כ העורר טוען כי בתקופת המעצר הכוללת שבה נתון העורר ארוכה באופן בלתי מידתית כאשר מדובר בעבירות כלכליות והחשדות שבקשר אליהן נחקר העורר בזמן האחרון, הן אותן חשדות שהיו כלפיו מתחילת חקירתו ומעצרו.

לטענתו, זכותו של העורר לשתוק ואין בכך כדי לגרום להארכת מעצרו, שנועד כדי לחלץ ממנו דברים ולפגוע בזכות השתיקה.

4.ב"כ המשיבה מבקש לדחות את הערר, חרף תקופת המעצר הארוכה ואומר כי גם המשיבה חפצה לסיים את החקירה, שמלווה בפיקוח צמוד של פרקליט המדינה אשר אישר המשך מעצרו של העורר מעבר ל-30 יום, אך פעולות החקירה שפורטו בדו"חות הסודיים מצדיקות את המשך מעצרו של העורר מחשש לשיבוש.

ב"כ המשיבה הציג בפני את ההודעה שנגבתה מהעורר אתמול ופעולות חקירה נוספות שבוצעו והכחיש טענת ב"כ העורר שמעצרו של העורר התבקש על מנת לכפות עליו למסור גרסה מפלילה.

5.עיינתי, כאמור, בדוח הסודי שהוצג בפני בית משפט קמא ובנספחים שצורפו אליו וכן עיינתי בדו"ח א.ט. 5.5.10 המפרט את הפעילות החקירתית המתוכננת לתקופת המעצר הנוכחית ואת התפתחות החקירה מאז מעצרו האחרון של העורר, אשר הוארך כאמור ביום 03.05.2010.

עיון במסמך הנ"ל, כמו גם דברי העורר בפני, מעלה כי מדובר בפרשות חדשות שלא נחקרו עד עתה, החשדות בקשר אליהן הוצגו בפני העורר, לרבות הצגת מסמכים, אך הוא מילא פיו מים, בלשון המעטה, וגם אם לטענתו בפני כי הפרשות לא מוכרות לו, יכול היה לומר את הדברים בחקירתו ולקדם, גם על ידי תשובה זו, את החקירה. משלא עשה כן, ואין בכך כדי לפגוע בזכות השתיקה שלו, החקירה מתארכת ודורשת ביצוע פעולות נוספות שהיו נחסכות אילו שיתף העורר פעולה.

6.אינני רואה עין בעין עם ב"כ העורר את הטענה כאילו לחשודים ששוחררו יש אינטרס גדול מזה של העורר לשבש את החקירה, שכן אלה מסרו את גרסתם ואילו העורר טרם מסר גרסה באשר לחשדות החדשים שהוצגו בפניו ושחרורו, ולו בתנאים מגבילים, עלול לחבל בחקירה.

כך הדבר במיוחד כאשר על פי האמור עמודים 3 – 4 לדו"ח במ/1 שהוצג בפני בית משפט קמא, יש חשש המבוסס על התנהגות העורר שאם ישוחרר הוא ישבש את החקירה. חשש זה מתגבר לאור מהותן של פעולות החקירה שעל המשטרה לבצע, על פי המתוכנן, במהלך מעצרו הנוכחי של העורר (ראה למשל הפעולות הנזכרות בעמ' 5 אמצע לדו"ח א.ט. 5.5.10 ולפעולות הנזכרות בעמ' 10 לדו"ח הנ"ל) .

7.אינני מתעלם כלל ועיקר מתקופת מעצרו הארוכה של העורר אך פעולות החקירה שבוצעו, אשר הביאו לחשיפתם של חשדות חדשים והחשש משיבוש החקירה בכל הקשור לפעולות המתוכננות מצדיקות את המשך מעצרו של העורר לתקופה שהתבקשה על ידי המשיבה ונקבעה על ידי בית משפט קמא.

8.ב"כ העורר הלין על כך כי שלטונות בית המעצר בו מוחזק העורר היום לא אפשרו לו להתפלל ביחד עם אחרים. הדבר לא ידוע לב"כ המשיבה ורשמתי בפני נכונותו לברר את העניין.

9.לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום כ"א אייר תש"ע, 05/05/2010 במעמד ב"כ הצדדים והעורר.

אברהם טל, שופט

סגן נשיא