היתר נישואי אשה שנייה כשהראשונה אינה משתפת פעולה עם הגורמים המשפטיים

בפנינו תביעת בעל למתן היתר נישואין לשאת אשה שנייה.

נסיבות מקרה זה אינן שגרתיות, כאשר מדובר באשה אשר אינה משתפת כל פעולה עם מערכות המשפט, קרי – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, ורובו של ההליך המשפטי מתנהל באמצעות מתן החלטות במעמד צד אחד.

בל נטעה – האשה כן מצויה בפרטי ההליך משפטי! האשה התייצבה בתחילת ההליך לדיונים ספורים ולאחר מכן הובאה לדיונים בצווי הבאה ע"י משטרת ישראל ונכחה בדיונים, שמעה את המתרחש, אף שלעתים לא הסכימה להגיב לשאלות בית הדין ואף לא הסכימה להסתכל לכיוון שולחן הדיינים. בחלק מהדיונים האשה לא הסכימה אף לשהות באולם הדיונים, והוחזקה באולם כנגד רצונה ע"י חברי יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר.

כפי שיפורט להלן, בשלב מסוים האשה חויבה להתגרש, ברם, לאחר שהבעל הבין כי כל הסנקציות האמורות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה–1995 לא ישפיעו עליה לקבלת הגט, הגיש הבעל תביעה למתן היתר נישואין.

הצדדים נשואים משנת 93, ללא ילדים. פרודים כשלוש שנים.

פירוט השתלשלות העניינים בתיק זה

להלן נפרט את השתלשלות העניינים בתיק זה באמצעות ציטוטים נבחרים מהחלטות העבר. כן נצטט קטעים נבחרים מתוך החלטת בית הדין מיום כ"ט במרחשוון תשע"ג (14.11.2012) – פסק דין לגירושין, בתביעת הבעל לחיוב האשה בגט ושלילת כתובתה ומזונותיה.

דיון ראשון התקיים ביום ט"ז בטבת תשע"ב (11.1.2012), ונפרט מהלכו לאור האמור בהחלטת בית הדין מהיום הנ"ל –

בפנינו תביעת גירושין של הבעל.

הצדדים נשואים 18 שנה, ללא ילדים.

בפתח הדיון בית הדין מנסה לברר עם האשה את עמדתה, אולם היא לא מגיבה לשאלות בית הדין.

בית הדין התרה באשה כי אם היא לא תגיב, יוטלו עליה הוצאות משפט גבוהות, בגין גזילת זמן שיפוטי יקר והטרחת הצד השני. אולם, למרות התראה, האשה לא מגיבה.

הבעל מפרט עמדתו: הוא כבר תשעה חודשים לא בבית, האשה רצה אחריו עם פטיש, האשה רבה אתו כל העת, צועקת עליו כל הזמן. אין כל קשר ביניהם בחודשים האחרונים.

ב"כ הבעל מוסיפה: הבעל פתח תיק בבית המשפט, תביעה רכושית ופירוק שיתוף. נועד דיון ליום ראשון, והשופט כבר מינה שמאי ואקטואר. האשה לא אפשרה לשמאי להיכנס. לאור התנהגות האשה שאינה הגיונית, מבקשת לחייב את האשה בגט.

עוד טוענת כי האשה לא עובדת והבעל עובד. טוענת כי הבעל היה איש מוכה ע"י האשה.

בשלב זה בית הדין מתרה שוב באשה להגיב לשאלות שנשאלת או לדבר בפני בית הדין, ומפרט בפניה את האפשרויות הקבועות בחוק בגין זילות בית הדין ושיבוש מהלכי דיון, הטלת הוצאות משפט או מאסר.

עתה האשה מגיבה.

האשה נשאלת ע"י בית הדין האם היא רוצה שלום בית או גירושין. האשה מתחמקת מתשובה. עונה על דברים שלא נשאלת. לאחר הפצרות רבות של בית הדין, מגיבה האשה כי לאור התביעה של הבעל, אי אפשר לחיות עמו כך. עוד טוענת כי לאחר שיראו את הוכחותיה, בית הדין עצמו יסבור כי היא צריכה להתגרש.