היתר להגירת אם ושני קטינים מן הארץ

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע, אביהם של שני קטינים, להתיר את הגירתה והגירת הקטינים מן הארץ אל ניו זילנד הרחוקה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים:

1. התובעת אזרחית ניו זילנד, נוצרית בדתה. הנתבע ישראלי ויהודי. השניים הכירו זה את זו בשנת 2003 עת שהו במדינת ניו יורק בארה"ב.

2. לאחר זמן מה מהיכרותם, ניהלו הצדדים מערכת זוגית, ממנה נולדו ילדיהם, בשנים 2007 ו-2009.

3. הנתבע היה עסוק בעבודתו כמוסיקאי ואילו הנתבעת טיפלה בילדי בני הזוג ובנוסף טיפלה בילדים בביתה "לצורך פרנסת התא המשפחתי".

4. התובעת מתארת בתביעתה, כי יחסי הצדדים נקלעו למשבר, והנתבע בגד בתובעת עם נשים זרות. לאחר שהתובעת נפגעה, הבטיח הנתבע לסור מדרכו הרעה, התנצל והבטיח שהדברים לא יחזרו על עצמם. התובעת אשר לא רצתה לפרק את התא המשפחתי ואהבה את הנתבע, החליטה לסלוח לנתבע.

5. באפריל 2010, הודיעו לנתבע כי אימו מאושפזת בבית חולים במצב קשה וכי עליו להגיע ארצה לאלתר. הנתבע החל בהכנות לנסיעה ואף ביקש לצרף אליו את ילדי בני הזוג כדי שאימו תפגוש אותם. התובעת לא התנגדה, והנתבע נסע עם הילדים ארצה.
6. בינתיים, וכפי שהנתבע הודיע לתובעת, מצב אימו הדרדר, והנתבע ביקש מהתובעת להגיע ברגעים הקשים והיא הגיעה ארצה ב-13.5.2010.

7. חודש ימים לאחר שהתובעת הגיעה ארצה נפטרה אימו של הנתבע. בכל אותה העת, התגוררו הצדדים בבית אימו של הנתבע ב..... לאחר 3 חודשים, מכרו הנתבע ואחיו את בית מגורי האם המנוחה והצדדים תכננו לחזור לארה"ב.