היתר אישה שנייה בגלל טענת מאוסה עליי

לפנינו בקשת הבעל להיתר נישואין לשאת אישה שנייה.

רקע ועובדות

הצדדים נישאו באלול תשע"א (2011). אלו נישואין שניים של שניהם. לאישה היו שני בנים מנישואיה הקודמים, ולאיש היו שישה ילדים מנישואיו הקודמים. מנישואין אלו נולדו להם שתי בנות.

האישה הגישה בקשה ליישוב סכסוך ביולי 2018, ובינואר 2019 הגישה תביעה לשלום בית ומזונות אישה. האיש הגיש במרץ 2019 תביעה לגירושין.

ביום ט' במרחשוון התש"פ (07/11/2019) פסק ביה"ד כי על האישה לקבל את גיטה. הרקע לפסק דין זה הוא כדלהלן.

האיש תבע גירושין בטענה שאינו יכול לחיות עם האישה, לדבריו היא מתפרצת בהתקפי זעם פעמים רבות מולו ומול כל הסביבה שלה ללא קשר לאירוע מסעיר כלשהו, היא אפילו הכתה אותו פעם, הוא אף השמיע הקלטה שבה היא מקללת אותו. ההתנהגויות שלה גרמו לו בושות ונזקים במקומות עבודתו, והוא נאלץ לעזוב את [פ'] בגללה. לדבריו יש לה הפרעת אישיות. הם ניסו ייעוץ אצל כמה גורמים אך ללא הועיל. האיש נחוש להתגרש, ואם לא – הוא מבקש היתר אישה שנייה. הצדדים פרודים קרוב לשלוש שנים. האיש אף בא בינתיים בקשרי שידוכין עם אלמנה מאנגליה. האיש אמר בדיון שהוא מוכן לשלם לאישה כתובה ולקחת את שתי הבנות למשמורתו ובלבד שיהיה גט.

האישה לעומת זאת מאשימה את האיש שהיה עסוק בעצמו ובטלפונים, ולא התפנה כלל לצורכי הבית. היא הודתה שהתפרצה, אך טענה שזה נבע מהתנהגות האיש כלפיה. היא הרגישה בודדה על אדמת נכר. בעניין האלימות, טענה שרק נגעה בו כשלא התייחס אליה. היא טענה שאם יהיה ייעוץ נכון אפשר יהיה לשוב לשלום בית, והיא אכן מעוניינת בשלום בית, ואומרת שהיא אוהבת אותו. לטענתה האיש צריך לעבור טיפול ולא היא. היא טענה בדיון ובסיכומים ששלחה שמה שהביא לחיכוכים ביניהם היה המתח שהיה שרוי בו האיש בגין התחייבויותיו לגרושתו הראשונה, סך של 9,000 ₪ לחודש עבור מזונות ילדיו. הם גם עברו כמה קשיים, כגון הוצאת הלעז על הגט מבעלה הראשון. לפיכך היא מבקשת שיפנו אותם לייעוץ.

ביה"ד ניהל מו"מ בין הצדדים. בשלב מסוים נאמרו על ידי האישה אמירות שהדהימו את ביה"ד, כי היא מוכנה לוותר על הבנות שיהיו במשמורת האב בארץ זרה. אך ייתכן שהיה זה רק תרגיל להצעה בחשבה שהבעל לא יקבל את ההצעה, אולם הבעל בנחישותו לגירושין נעתר לכל בקשות האישה, ואף הסכים לתת לאשה את כל הדירה ב[פ']. בסופו של מו"מ האישה אכן נרתעה וחזרה בה, וביקשה שלום בית.

ביה"ד התרשם במהלך הדיונים מהאימפולסיביות המוגזמת, הכעסנות וחוסר השליטה העצמית של האישה.

בדיון שהתקיים ביום 4/7/2019 בקשה האישה שביה"ד יפנה אותם לייעוץ, וגם הצהירה שאם היועצת תחליט שאין מנוס מגירושין היא תסכים להתגרש.

ביה"ד הפנה את הצדדים לגב' פנינה פרנקל לייעוץ נישואין. היועצת שלחה חוות דעת שנסרקה לתיק ביום 4/9/2019. חוות הדעת הייתה חד משמעית שאין מקום לשלום בית, הבעל נחוש באופן בלתי ניתן לשינוי להתגרש.

לאור חוות הדעת קיים ביה"ד דיון ביום 28/10/2019. בדיון סירבה האישה להתגרש, היא ביקשה מהבעל לפצות אותה בכמיליון ₪. עיקר טענותיה היו לגבי חלקה בדירה המשותפת שלה ושל בעלה הראשון. ביה"ד שדן בנישואיה הראשונים זיכה אותה במחצית הדירה ואילו ביה"ד של ר' ניסים קרליץ טען שהחלוקה צריכה להיות לפי השקעה, ולכן יצא לעז על הגט. לדבריה הבעל הנוכחי לחץ עליה לוותר כדי שלא יהיה פגם בילדים שייוולדו להם. הבעל דחה את דבריה וטען שלא הייתה כפייה או לחץ. לדבריו, הוויתור בסך הכול על הכספים שמגיעים לה מחלקה בדירה היה רק על סך של 150,000 ₪.

כמו בביה"ד גם מול היועצת הודתה האישה כדלהלן (ציטוט חלקי): הייתה במתח. לא הייתה בשליטה. בכתה וצרחה הרבה. עברה פעמיים התקפי חרדה. לא יכלה לעמוד בלחצים, והייתה התפרצות קשה מצידה מול חיים, צעקה עליו וקיללה אותו. היא מסבירה כל זאת שהתנהגותה הנסערת נבעה מקשיי ההתאקלמות שלה בחו"ל, והייתה כמו שיכור שלא יודע מה הוא עושה, כשהיום, לדבריה, היא נרגעה והחלימה.

בסיכום חוות הדעת מסכמת היועצת שהתנהגותה הייתה בהחלט חורגת מגדר הנורמה, וגם עכשיו היא עסוקה בעצמה וקשה למקד אותה.

בדיונים שהתקיימו לאחר קבלת חו"ד היועצת התרשם ביה"ד ביתר שאת כטענות האיש כי התנהגותה האימפולסיבית וחוסר השליטה העצמית המוחלטת של האישה הינן חלק בסיסי מאופייה ומאישיותה, ואינן תלויות בנסיבות חריגות.

הפירוד הממושך, חוסר הסיכוי לשלום בית, המאיסות שמאס בה האיש באמתלא מבוררת, והצער שציערה אותו האישה והשיאתו שם רע בסביבתו הובילו את ביה"ד למסקנה שעל האישה לקבל את גיטה מידי האיש.

האישה הגישה ערעור על פס"ד זה, אך נדחתה על הסף.

ביה"ד ערך לצדדים בירור שמות, והאיש שלח גט לביה"ד מחו"ל. ביה"ד קבע לצדדים דיון לסידור גט ליום ז' באדר תש"פ (3/3/2020), אך האישה לא הופיעה.