הירש נ' סופרין ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה ע"ס של 8,360 ₪ בגין תאונת אופנוע .

ביום 8/12/09 בשד' בן גוריון בת"א ארעה תאונת דרכים בין רכבה של התובעת שהינו קטנוע לבין רכבו של נתבע 1 שהינו נהג מונית.

לטענת התובעת עת שחצתה את שד' בן גוריון מונית שחנתה בתחנת אוטובוס, מצד ימין לרכבה של התובעת עשתה פניית פרסה אסורה ללא איתות, וללא תשומת לב, וכתוצאה מכך ארעה התאונה.

לטענת הנתבעים הנתבע 1 החל מבצע פניית פרסה על מנת לשנות את כיוון נסיעתו תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות. לטענת הנתבע 1 הוא ביצע את פניית הפרסה כפי שמצופה ממנו כחוק, הוא נסע במהירות איטית, ורק לאחר שהתיישר עם רכבו הגיחה התובעת ופגעה בחלקו השמאלי קידמי.

סע' 44 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 קובע כי לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי, אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה או סיכון לעוברי דרך. מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפנייה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה.

בענייננו, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים המעורבים בתאונה, החלטתי לדחות את התביעה ולהעדיף את גירסתו של נתבע 1.

בפני גירסה מול גירסה, והעובדה שהתובעת לא הביאה לעדות את העדה שנכחה איתה בעת התאונה, הרי שאי הבאת עד עומדת לתובעת לרועץ.

כבר נקבע לא אחת כי אי ה באת עד רלוונטי מעוררת מדרך הטבע את החשד שיש דברים בגו, וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. נקודת המוצא היא שאי הבאת העד יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו.

יתרה מכך אני רואה לציין כי עדותו של נתבע 1 נמצאה בעיני מהימנה, וכי התאונה ארעה לאחר שכמעט והשלים את פניית הפרסה, ועל כן על התובעת היה להיזהר.

סוף דבר:

לאור האמור והמפורט לעיל, דין התביעה להדחות.

הנני לפסוק הוצאות בסך 250 ₪ לכל נתבע שישולמו תוך 30 יום מהיום.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"א אב תש"ע, 01/08/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה ברוורמן, שופטת

הוקלד על ידי: עירית ברק