הירש נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק הדין של בית משפט לתעבורה בחיפה, אשר ניתן ביום 10.11.11, ע"י השופט ש. בנג'ו, בתיק תת"ע 6129-05-11.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגת רכב בדרך עירונית במהירות של 68 קמ"ש כאשר המהירות המותרת במקום היא 50 קמ"ש.

המערער נהג ביום 3.5.10 ברכבו בשד' ירושלים 69 בקרית ים, עוכב ע"י שוטר עקב נהיגה במהירות מופרזת ונרשם לו דוח ברירת משפט בגין עבירה לפי תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961, על פיו נדרש לשלם קנס, ברירת משפט, בסך 250 ₪.

המערער ביקש להישפט, כפר בעובדות כתב האישום ואכן בית המשפט שמע את הראיות, ונתן את הכרעת דינו ביום 10.11.11 לפיה הורשע המערער בעבירה שיוחסה לו.

בית משפט לתעבורה נתן אמון בעדותו של השוטר אשר ששון וסמך את ידו על דוח הפעולה שערך וסומן ת/1. כמו כן בחן את פעולות השוטר שהפעיל את הממל"ז ולא מצא כי נפל כל פגם בפעולותיו, התייחס לטווח שלא עלה על 300 מ', המדידה בוצעה כשהרכב נמצא בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים וכי תוצאות המדידה הוצגו למערער ואז הגיב באמירה שהדבר אינו הגיוני, תוך שהוא מוסיף כי הוא לא הסתכל על "הספידומטר" - עמ' 2 שורה 12 לפרוט'.

בית משפט לתעבורה לא האמין לדברי המערער והתרשם ממנו כמי שמנסה להרחיק את עצמו מהעבירה שיוחסה לו.

בית משפט לתעבורה שמע את הטעונים לעונש והטיל על המערער קנס בסך 500 ₪ שישולם ב- 5 תשלומים.

הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין ולחילופין כנגד גזר הדין.

המערער טוען כי בית משפט לתעבורה טעה עת האמין לשוטר וכי התנהלותו של האחרון לא היתה הולמת ואף בענין זה פנה לגורמים המטפלים בתלונות אזרחים כנגד שוטרים.

עוד טען המערער כי בית משפט לתעבורה לא ווידא שאכן השוטר שהעיד בפניו הוא אותו שוטר שרשם את הדוח. טענה זו הועלתה בשפה רפה וכבר אומר כי היה ראוי והולם לטעון טענותיו בענין זה מיד משהתייצב השוטר להעיד בפני בית משפט לתעבורה.

עוד ראוי לציין כי המערער ביקש להזמין עדים במסגרת שמיעת הערעור, בקשה שנדחתה, בהתחשב בעובדה כי ערכאת הערעור אינה שומעת ראיות. מה גם, המערער לא פירט את הרלוונטיות להעדתם ביחס לעבירה.

המערער טען כי הוא לא עצר בנקודה שצויינה על ידי השוטר וכי האחרון "תפר" לו את התיק.

זאת ועוד העלה המערער טענות נוספות הן בכתב והן בע"פ שלא מצאתי מקום להביאן במסגרת פסק הדין.

המשיבה ביקשה לדחות את הערעור תוך שהיא מוסרת כי טענות המערער ביחס להתנהלות גורמי אכיפת החוק יתבררו בפני הגורם המוסמך וכי בגוף הערעור המערער העלה 2 טענות האחת ביחס לזהות השוטר שהעיד בפני בית משפט לתעבורה והאחרת ביחס לטענת המערער שהוא לא נהג ברכב באותו היום.

ב"כ המשיבה הפנתה לפרוטוקול בית משפט לתעבורה תוך שהיא מדגישה כי טענות אלו לא הועלו שם.

לדעת המשיבה הכרעת הדין מנומקת, מפורטת, מביאה את דברי המערער וסוקרת את הראיות, לרבות עדות השוטר. בימ"ש לתעבורה קבע את ממצאיו עפ"י התרשמותו מהעדים. לדעת המשיבה אין להתייחס לטענות שהעלה המערער כטענות בעלמא ללא כל תשתית ראויה ושהובאה בפני בית משפט לתעבורה.

לאחר שעיינתי בהכרעת הדין של בית משפט לתעבורה, בגזר הדין, בראיות, בפרוטוקול העדויות ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הערעור.

בית משפט לתעבורה שמע את העדים, התרשם מהם וקבע את ממצאיו עפ"י התרשמותו. כמו כן, הוא בחן את אופן מדידת המהירות באמצעות הממל"ז ולא מצא כי נפל פגם כלשהוא בביצוע פעולות המדידה.

משבית משפט לתעבורה נתן אמון בשוטר וכי לא עלה בידי המערער לסתור את הראיות שהובאו בפני בית משפט לתעבורה ברי כי הוא היה רשאי לקבוע על יסוד אותן ראיות שהמערער אשם בעבירה שיוחסה לו.