היקף חזקת השיתוף לגבי ידועים בציבור כאשר לא הייתה הוכחה כוונת שיתוף כלכלי

1.         הצדדים, אשר יכונו להלן "האישה" ו "האיש", חיו כידועים בציבור במהלך כ- 10 שנים, משנת 1996  ועד לפרידתם בשנת 2006.

2.         במהלך חייהם המשותפים נולדו להם ילדיהם: ר. ב- 18.6.97, ות. ילידת 22.10.00, (להלן: "הקטינים").

3.         עניינו של פסק דין זה בתביעת האישה בשמם של הקטינים לפסיקת מזונותיהם,  קביעת משמורתם, וסדרי הראיה, ובתביעתו של האיש לזכויותיו בזכויותיה של האישה אשר נצברו עבורה במספר קופות בחברות היי-טק בהם עבדה במהלך תקופת חייהם המשותפים, ומטלטלין (וראה כאמור בנספח א לכתב תביעתו).

4.         העובדות כתשתית להכרעה בשתי התביעות:

הצדדים החלו את חייהם תחת קורת גג אחת בדירה שכורה בשנת 1996.

בתחילת דרכם המשותפת החל האיש את לימודי המשפטים ולמחייתו עבד בעבודות זמניות. באותה עת סיימה האישה את לימודיה והכשרתה כמהנדסת תוכנה, והשתלבה בחברת מחשבים, תוך שבעת ההיא שימשה כמפרנסת עיקרית  את התא המשפחתי-הזוגי.

בשנת 1997 נולד ר., ובין הצדדים לא קיימת מחלוקת כי האיש טיפל בו, צוותא חדא עם לימודיו, בעוד שהאישה הקדישה שעות רבות, לעיתים לתוך הלילה, בעבודתה, בקידומה, ובהגדלת הכנסתה.

הכנסתה של האישה איפשרה את רמת החיים של המשפחה. הכנסתה של האישה בעת ההיא הייתה מעל ההכנסה הממוצעת במשק, ואיפשרה בין השאר לאיש לסיים את לימודי המשפטים בהצטיינות.

בשנת 2000 נולדה ת..

גם לאחר לידתה של ת. לא השתנה באופן מהותי המערך הכלכלי והארגוני בחיי המשפחה, דהיינו: הנטל הכלכלי העיקרי היה מוטל על כתפי האישה הכנסתה הייתה גבוהה באופן משמעותי מזו של האיש, אשר היה בתחילת דרכו כעו"ד, ובמקביל , טיפל גם בילדים בשעות המרובות בהם שהתה האישה בעבודתה.

בשנת 2006 נקלעו יחסי הצדדים למשבר עמוק, בעיקר לאור רצונה של האישה ברכישת דירה למגורי המשפחה ובכך לשפר את תנאי המגורים עבור הקטינים ועבורם, ולנוכח סירובו של האיש. מחלוקת זו אשר נראה כי הצטרפה למחלוקות נוספות שבין הצדדים הביאה לפירוד בין הצדדים אשר לא נישאו זה לזו, בכל שלב בחייהם המשותפים, ועל אף שלא הייתה כל מניעה אובייקטיבית לכך.

נטושה מחלוקת בין הצדדים, אם כי היא אינה משמעותית לענייננו, ובכך שלגירסת האישה בסמוך וקודם לרכישת הדירה אשר רשומה בבעלותה נטש האיש בצעד חד צדדי את משפחתו, ועזב את הדירה השכורה אשר שימשה כ-7 שנים את מגורי המשפחה. בעוד שלגרסתו של האיש הוא "נזרק" מהדירה על ידי האישה.

מספר חודשים לאחר הגשת התביעה למזונות, (אשר הוגשה ב- 30.8.06, ט.ס) עברו האישה עם הקטינים להתגורר בדירה בפ"ת אותה רכשה האישה בתמיכה כלכלית של הוריה, ובאמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא שנטלה מבנק משכן למשכנתאות בסך 800,000 ש"ח.

הנטל החודשי המוטל על האישה, בהחזרי המשכנתא ומחודש אוגוסט 2006 עומד על הסך של כ- 4,750 ש"ח .

במועד הגשת התביעה עמדה הכנסתה החודשית של האישה כעובדת בכירה בחברת ההיי-טק על סך של כ-13,500 ש"ח.

במועד הגשת כתב הגנתו לתביעת המזונות, צירף האיש תלושי שכר מהם עולה כי כעובד שכיר כעו"ד במשרדו של עו"ד ..., עמדה הכנסתו על כ-  10,000 ש"ח לחודש.

ביום 14.12.06 נפסקו מזונותיהם הזמניים של הקטינים בגובה של 4,000 ש"ח לחודש.

האיש הגיש תביעה מטעמו ביום 14.9.06, אותה הגדיר כ"בקשה לפירוק שיתוף" אלא שעל פי סעדיה, ובסעיף 12 לכתב תביעתו עתר:

ליתן צוו הצהרתי כי הינו הבעלים של מחצית הרכב שבשימוש האישה והרשום על שמה מסוג רנו קליאו שנת ייצור 1999. מחצית מפרטי המטלטלין המפורטים  בס"ק 2-16 (כולל) בנספח א המצורף לכתב תביעתו. וכן: