היעדרות שלא ברשות למשך 2,250 יום

מורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום.

·         ניתנה היום, ‏22/04/12 , ‏ל' ניסן תשע"ב , והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

___________

אב"ד

גזר - דין

1.       הנאשם מורשע על פי הודאתו בכתב אישום המייחס לו היעדרות שלא ברשות למשך 2,250 יום. בפועל מיחס כתב האישום לנאשם  השתמטות מן השירות למשך כ6 שנים.

2.       עמדת התביעה למאסר בפועל לתקופה ממשית, כשברקע לכך, בפרט, אורך התקופה.

3.       במוקד טענות ההגנה, בפרט, אם כי לא רק, הטענה שבפועל לא ידע הנאשם שעליו להתייצב ולהתגייס, וכתימוכין לטענה זו הפנתה ההגנה להחלטת מותב המעצרים בעניינו של הנאשם בה אף ניתן ביטוי להבהרת התביעה שמסתמך כתב האישום על צו פוקד כללי שחייבו להתייצב לשירות לפני כשש שנים ולא על צו שהופנה כלפיו אישית.

4.       נכון אני לייחס לטענה זו משקל קטן יותר מכפי רצון ההגנה. תחילה אציין, שמשהודה הנאשם בכתב האישום, הודה הוא גם ביסוד הנפשי הרלוונטי על כל המשתמע מכך. חשוב מכך, שמתקשה אני מאוד להאמין שלא ידע הנאשם, והגם שמדובר במי שעלה לארץ בינואר 2004 שבישראל חלה חובת גיוס גם כלפי עולים חדשים, ולכל היותר, וגם בכך אינני בטוח, ניסה לנצל כשל בירוקראטי כלשהו שבגללו לא נשלח אליו צו פוקד ברמה האישית. ער אני לעדויות ההגנה בעניין, ואולם גם משקלן אינו נקי מספקות. בת זוגו העידה לטובתו ששמעה מפיו כי הוא לא חייב להתגייס. ספק רב בעיני כמה משקל ניתן ליחס לעדות של בת זוג לטובת בן זוגה שהיא שמעה ממנו שהוא לא חייב בגיוס. תמוהה עוד יותר הייתה עדות מעסיקו שהילל ושיבח את כישוריו בתחום המחשבים והאינטרנט. כשלעצמי, שאלתי עצמי למה נועדה עדות זאת שכל תכליתה היה לספר בשבחי יכולותיו של הנאשם גם במישור האינטלקטואלי. במאמר מוסגר אף יש בכך להכביד על הטענה שאינו כשיר לשירות באשר נקבע לו פרופיל 21. מכל מקום לטעמי, מי שיכולותיו וכישוריו כה גבוהים לבטח ידע כי חייב הוא בגיוס. אין המדובר, למשל, בעולה שאינו יודע קרוא וכתוב וכיוצא בזה. כללו של דיון. גם אם מתבסס כתב האישום על צו פוקד כללי ידע - כך אני מאמין- ידוע היטב, הנאשם שאנשים במצבו מחויבים בגיוס. טענתו, לתפיסתי מיתממת לחלוטין.

5.       במישור הנסיבות האישיות צוין כי הוא אב לתינוקת, מאמין אני לדברים, שמצבו הכלכלי קשה, גם לכך מאמין אני, אם כי לאור עדות מעסיקו מובטחני כי בפני נאשם שיצליח לכסות את חובותיו, וכל שנותר לבית הדין להתייחס אליו נוגע לפרופיל שנקבע לו וכי אינו כשיר עוד לשירות ממילא, ההגנה אף טענה שסביר שאף אילו התייצב לפני כמה שנים היה נקבע לו אותו פרופיל: ייתכן שכן וייתכן שלא. אילו היה מתייצב במועד, גם היינו יודעים. בכל מקרה, אין המדובר בפרופיל המתייחס ליכולתו הקוגניטיבית של הנאשם, שידע, יכול היה, וצריך היה להתייצב לגיוס במועד, או לפחות סמוך לכך.

6.       בנסיבות העניין לא אמצה את הדין עם הנאשם אך אתקשה מפסיקה שלא תיתן ביטוי למורת הרוח מהתנהגותו. ער בית הדין לעדויות בדבר גישתו הציונית של הנאשם, כי נתן במשך שנים קורסים בתחומי השואה והציונות, וכי התנדב לשירות כשלושה חודשים בשנת 2003 במסגרת תוכנית המיועדת לעולים בפוטנציה. ואולם, ספק כיצד מתיישבת טענה זו עם החלטתו שלא להתגייס. במאמר מוסגר אוסיף, שעצם השירות של שלושה חודשים עוד מוסיף ומחזק את מסקנתי הברורה שעל הפרק נאשם שידע את חובת הגיוס. היה הוא במסגרת צבאית, ומפיו אתקשה לשמוע את הטענה שלא ידע כלל שצריך הוא להתגייס. הטענה מופרכת על פניה.

7.       סוף דבר, גוזר אני כדלקמן:

א.      מאסר לתקופה של חמישים (50) יום. מתקופה זו תנוכה תקופה של שלושים וחמישה (35) יום בהם כבר שהה במעצר.

ב.      כמו כן ירצה הנאשם עוד חמישים (50) יום אם יעבור בשנתיים (2) הקרובות עבירה נוספת על סעיף 94 לחש"צ.

·            זכות ערעור תוך 15 יום.

·            ניתן היום, ‏22/04/12 , ‏ל' ניסן תשע"ב , והודע בפומבי ובמעמד הצדדים.

_________

אב"ד

העתק נכון מהמקור