הילה ר.ג. יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית ואח'

החלטה

ביום 23.4.13, ניתן על ידי פסק דין בתובענה, במסגרתו חייבתי את הנתבעת לשלם לתובעים חלק מהסכום הנתבע על ידם, והכולל בין היתר את נזקי התובעות 1 ו- 2 (להלן: "התובעות"), עקב אי קבלת דמי שכירות מהנכס נשוא התובענה וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני לתובע 3 (להלן: "התובע").

התובעים הגישו את הבקשה נשוא החלטה זו, למתן פסיקתא בהתאם לפסק הדין. ב

מסתבר שקיימת מחלוקת בין הצדדים, במספר ענייניים, ולאחר שהוגשו התגובות, להלן החלטתי:

חיוב הנתבעת במע"מ

התובעות טוענות שיש לחייב את הנתבעת בתשלום מס ערך מוסף בגין הפיצוי שנפסק עבור אבדן דמי השכירות מהנכס, לתקופת העיכוב שנקבעה בפסק הדין. הנתבעת טוענת שאין מקום להשית מע"מ, שכן רכיב זה לא נתבע בכתב התביעה ולחלופין כי תשלום זה יעשה כנגד חשבונית מס כדין. התובעים אינם מכחישים כי לא נתבע במפורש בכתב התביעה רכיב המע"מ בגין דמי השכירות, אך סכום זה בא לידי ביטוי בחוו"ד השמאי של התובעת שצורפה לכתב התביעה כמו גם בא לידי ביטוי בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת ומומחה בית המשפט. עוד נטען כי על פי הדין, יש פטור מתשלום מע"מ על דמי שכירות, וכי מומחה בית המשפט הפחית לצורך חישוביו את סכום המע"מ מדמי השכירות שקבע, כאשר גרע את מע"מ התשומות.

אמנם רכיב המע"מ, לא נתבע במפורש בכתב התביעה, אך נטען ולא הוכחש כי לפי חוות דעת המומחה מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה, ועליה הושתת סכום התביעה, כללה גם רכיב המע"מ. לכן, זכאיות התובעות לרכיב המע"מ בגין הפיצוי האמור. זאת ועוד, גם לפי מומחי הצדדים האחרים, הובא רכיב המע"מ בחשבון, מבלי שנטען על ידי הנתבעת שאין לכלול אותו מחמת שלא נתבע בכתב התביעה. לפיכך, לסכום שעל הנתבעת לשלם, עבור רכיב אבדן דמי השכירות, יש להוסיף מע"מ והוא ישולם כנגד חשבונית מס כדין.

הפרשי הצמדה וריבית

לסכום החיוב שהושת על הנתבעת בגין עיכוב הבנייה, לא נפסקו ריבית והפרשי הצמדה. משכך, עתרו התובעות לחייב את הנתבעת בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד חישוב המומחה מטעם בית המשפט מיום 1.1.05. הנתבעת טוענת כי אין מדובר בשגגה שניתן לתקנה באמצעות פסיקתא. ככל שכן, על בית המשפט לעשות את החישוב באופן יחסי למועד כל חודש של עיכוב, החל מיום 1.5.05. הגם שנראה שהיה מקום לפסוק ריבית והפרשי הצמדה לכאורה לפי שיטת הנתבעת, אזי מבלי להביע מסמרות, תוספת ריבית והפרשי הצמדה, בין לפי שיטת הנתבעת ובין לפי זו של התובעות, איננה בגדר טעות סופר או השמטה שניתן לתקנה באמצעות פסיקתא.

פיצוי בגין נזק לא ממוני לתובע

אין מקום לשיערוך של הפיצוי בגין הפיצוי עבור נזק לא ממוני שנפסק לתובע, שכן הסכום שנקבע, הוא כערכו ליום מתן פסק הדין. את האשם התורם יש להפחית גם מרכיב זה, וכמות שנקבע במפורש בסיפת פסק הדין.

ב"כ התובעים יערוך פסיקתא לפי המתחייב לעיל. יעבירה מראש לעמדת ב"כ הנתבעת, ולאחר מכן יגיש בקשה לאישורה על ידי בית המשפט.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים ותסגור את הבקשה.

ניתנה היום ‏‏ד' סיון, תשע"ג, ‏13 מאי, 2013, בהעדר הצדדים.