הייב נ' מדינת ישראל

החלטה

זוהי בקשה "לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 13.11.2006", בו חויב המבקש, בין היתר, בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד למשיבה בגובה 25,000 ₪.

לטענת המבקש הוגש ערעור לבית המשפט העליון נגד פסק הדין, וזה עתיד להתברר ביום 15.2.2012.

עוד טוען המבקש, כי בינו לבין המשיבה מתקיימים מגעים לסיום המחלוקת בפשרה. לטענתו, הינו זקן, חולה וחסר כל הכנסה או מקורות קיום. עוד נטען כי נגד המבקש נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל ובמסגרתו מעוקלים כספי קיצבת הזיקנה אותם הוא מקבל מאת המוסד לביטוח לאומי.

המשיבה מתנגדת מצידה לבקשה, מן הטעם שנושא ההוצאות כלל לא נכלל במסגרת הנושאים העומדים למשא ומתן בין הצדדים וכי מעולם לא ויתרה היא, במסגרת הצעת הפשרה כפי שהובאה לעיון בית המשפט העליון, על תשלום ההוצאות אשר נקבעו בפסק הדין. לסיום טוענת המשיבה, כי הכלל הוא שלא יעוכב ביצוע פסק דין, מקום בו ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם וכאשר יתקבל הערעור. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר ברכיב כספי.

בהינתן העובדה כי הדיון בערעור קבוע ליום 15.2.2012, ונוכח כך שהמשיבה לא פעלה עד לאחרונה לממש את רכיב ההוצאות בפסק הדין שניתן עוד בשנת 2006 (צו העיקול שצורף לבקשה הינו מיום 18.10.2011), כמו גם העובדה כי הצדדים מנהלים מגעים לסיום המחלוקת בפשרה (מבלי להיכנס לשאלה אם נושא ההוצאות נכלל במסגרת זו אם לאו), וכן מפאת גילו של המבקש והיותו נתמך קיצבת זיקנה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בנסיבות אלה, רואה אני לעכב את ביצוע רכיב ההוצאות שפסק הדין, עד למתן פסק הדין בערעור התלוי ועומד בפני בית המשפט העליון.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ב, 16 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: