היות מקום מושב הנתבעת ה באיטליה אינה הופכת את ישראל לפורום לא נאות

1.         לפני בקשה לדחייה התובענה על הסף בטענה להעדר סמכות סמכות מקומית או עניינית או מחמת שאין בית משפט זה פורום נאות ולחלופין להעביר את התובענה לבית משפט השלום בתל - אביב, ע"פ תקנה 3 (לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התסד"א").

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה המתנגדת לבקשה, הן פרוצדורלית, בטענה כי לא  צורף לבקשה תצהיר לאימות העובדות והן לגופו של עניין, בטענה כי ממכלול הנסיבות והטענות לא הצליחה המבקשת להראות כי הזיקה נוטה לכיוון בית המשפט הזר.  לטענתה המשיבה בית משפט זה מוסמך להיזקק לתביעה מכיוון שהיא עונה על החלופות הקבועות בסעיף 3(א) לתסד"א.

2.         העובדות הצריכות לעניין הן אלה:

בין המבקשת למשיבה נכרת הסכם לייצור של סרט מסוע (להלן: "ההסכם"). לטענת המבקשת בתובענה שלפני לא מתקיימות החלופות המנויות בתקנה 3 לתסד"א. לטענתה, מקום עסקיה הנו באיטליה ולא בישראל, מקום יצירת ההתחייבות הנו באיטליה, המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות הוא באיטליה וכך גם מקום מסירת הנכס ומקום המעשה או המחדל שבשלו הוגשה תובענה זו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בית משפט זה גם אינו הפורום הנאות לדון בתובענה שכן מירב הזירות האופפות את המקרה נשוא תביעה זו, מצביעות לעבר פורום המתאים יותר והראוי יותר - בית המשפט באיטליה. לחלופין, במקרה ובקשתה לא תתקבל מעלה המבקשת טטענה נוספת והיא כי בכל מקרה לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה שכן הסמכות נתונה לבית משפט השלום בתל אביב.

דיון:

3.         תחילה למסגרת הנורמטיבית; תקנה 3(א) הדנה בתובענה שאינה כולה במקרקעין, קובעת את חלופות מקום השיפוט. על פי הוראות התקנה, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו מצויה אחת מהחלופות שבתקנה (א. גורן -  סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה שמינית - 2005] עמ' 26 - 27). כאשר המסגרת הדיונית להכרעה היא תקנה 3 לתסד"א הנטל הוא על התובעת/ המשיבה להראות כי מתקיימת לפחות אחת מהחלופות בתקנה, המקנות סמכות מקומית לבית המשפט אליו הוגשה התובענה. על כך ניתן ללמוד מלשון התקנה: "תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה..". הואיל וכך, שומה עלינו לבדוק אחת לאחת את כל החלופות הרלוונטיות בתקנה ולראות האומנם התקיימה אחת מהן המקנה לבית משפט זה את סמכות מקומית לדון בסוגיה שלפניו, ואם קיימות אלטרנטיבות שונות, לקבוע את הסמכות לפי מבחן מירב הזיקות.

להלן אתייחס עתה לחלופות השונות שבתקנה 3א ואבחן אותן אחת לאחת, תוך התייחסות לטענות הצדדים.

סעיף 3(א) לתסד"א קובע:

3...". תובענה שאינה במקרקעין

(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

 (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

 (2) מ   קום יצירת ההתחייבות;

 (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

 (4) מקום המסירה של הנכס;

 (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים...".

מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע:

4.         המבקשת טוענת כי מקום עסקיה הוא כאמור, באיטליה ולא בישראל. אכן טענה זו לא נסתרת גם ע"י המשיבה שציינה בסעיף 4 לכתב התביעה שהוגש על ידיה כי  "הנתבעת הנה חברה זרה שמקום מושבה באיטליה ועיסוקה בייצור ומכירה של מוצרי גומי".

מקום יצירת ההתחייבות:

5.         לטענת המבקשת מקום יצירת ההתחייבות הנו באיטליה שכן המשיבה העבירה באמצעות הפקס למבקשת את כתב ההזמנה החתום על ידה וזו האחרונה חתמה על כתב ההזמנה באיטליה. לעניין הסמכות יש להפעיל את מבחן מתן חתימת הקיבול, שכן רק בעת חתימת הקיבול ההסכם נכרת, ובענייננו חתימת הקיבול הייתה באיטליה.