היד השלישית בע''מ נ' אימפורט ספורט בע''מ ואח'

פסק דין

התיק שב למותב זה על-פי החלטת כבוד השופט יצחק כהן בע"א 703/08, לצורך קביעת ממצאים עובדתיים. בהתאם להחלטתו מיום 26.05.09, פסק-הדין מיום 03.06.08 בוטל והתיק הוחזר לבימ"ש קמא "על מנת שישוב וישמע את טענות הצדדים, ואם יש צורך אף עדים נוספים מטעמם, ויקבע את הממצאים העובדתיים שיש צורך לקבוע כדי לבחון האם המערערת אכן חייבת סכום כלשהו למשיבה אם לאו. במסגרת זו, יתיר ביהמ"ש קמא לצדדים, אם יבקשו זאת, לתקן את כתבי הטענות, ובכלל זה יתיר להם, אם יבקשו, לצרף את מר יגאל בינת כצד שלישי או כנתבע".

אומר כבר עתה כי לא הונחו כל ראיות חדשות בפני, לא נשמעו עדים נוספים ולא תוקנו כתבי הטענות. ביום 08.07.09 הגישה הנתבעת בקשה לצירופו של יגאל בינת כנתבע נוסף, אולם האחרון לא אותר.

פסק-הדין נכתב מבראשית, על-סמך החומר הקיים בתיק.

טענות הצדדים כדלקמן:

ביום 30.11.04, סיפקה התובעת, חברת היד השלישית בע"מ, לנתבעת, חברת אימפורט ספורט בע"מ, על-פי הזמנתה, 480 קורקינטים חשמליים מתוצרת "לנקו". עלות הסחורה הסתכמה בסך כולל של 139,200 ₪. ראה לעניין זה תעודת משלוח 3178. הסחורה שווקה באמצעות מחסן התובעת המנוהל על-ידי חברת תהלי סחר בע"מ. לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה עבור הסחורה.

לטענת הנתבעת, טרם ההזמנה נשוא כתב התביעה, הזמינה הנתבעת ביום 14.11.04 מאת הסוכן, יגאל בינת, אשר עבד בין היתר עם התובעת 500 קורקינטים מסוכן בשם יגאל בינת. בעבור 500 הקורקינטים שילמה הנתבעת לסוכן את מלוא התמורה באמצעות שיק מזומן.

לאחר מספר ימים התברר כי הסחורה פגומה ולקוחות החלו להחזיר את הקורקינטים הפגומים. הנתבעת פנתה לסוכן והאחרון התחייב להחליף את הסחורה מיום 14.11.04 בקורקינטים מסוג איכותי יותר, מסוג "לנקו", ללא תוספת תשלום. לטענת הנתבעת, ביום 30.11.04 הגיע המשלוח בכמות של 480 יחידות.

הראיות בתיק

מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר דני אברג'יל, בעל החברה (ת/1).

על-פי האמור בתצהיר, 500 הקורקינטים החשמליים אשר הוזמנו מאת הסוכן, יגאל בינת, אינם משווקים על-ידי התובעת. בינת סיפק לנתבעת קורקינטים מספק אחר, כפי הנראה מחברת הום קאר בע"מ. עוד נכתב בתצהיר כי בניגוד לאמור בכתב ההגנה, הסחורה הפגומה לא הוחזרה לתובעת על-ידי המוביל (חברת שלידר).

מחקירתו עולה כי הסוכן בינת עבד בחברה כשכיר. הסוכן פנה אליו וטען כי הנתבעת רוצה לרכוש מהתובעת 480 קורקינטים. מר אברג'יל שלח אותם באמצעות תעודת משלוח ו"בדיעבד התברר שנעשו כל מיני דברים לא כל כך טובים בחברה" (עמ' 6 לפרוט').

מר אברג'יל טען כי את הסחורה הפגומה לא קיבל לידיו, כי הוא לא שיווק אותה מלכתחילה וכי החשבונית בגינה היא לא שלו. לטענתו חברה אחרת בשם "הום קאר" שיווקה את הסחורה הפגומה (את 500 הקורקינטים).

ביום 13.12.05, שלחה התובעת לנתבעת מכתב התראה (נ/1) בו הודיעה לנתבעת כי "... ע"ח רכישת 480 קורקינטים חשמליים ... נותרתם חייבים ... את הסך של 139,200 ₪ כולל מע"מ והכל לאחר שקוזזה חלקה של התמורה אשר שולמה על ידכם. לעניין זה ראה תעודות משלוח מס' 3179, 3178 כפי שהוצאו ע"י חב' תהלי סחר בע"מ" (ההדגשה אינה במקור).

מר אברג'יל נשאל לעניין התמורה שקוזזה, אולם הוא לא ידע להשיב על כך וכן עורך-דינו, אשר ערך את המסמך, "הופתע" כלשונו וטען כי יכול ונפלה טעות בידו (עמ' 12 לפרוט').

מר אברג'יל טען כי פנה לסוכן בינת מפעם לפעם שיגבה את הכסף "וכל פעם הם אמרו מחר מחרתיים שבוע שבועיים".

מטעם התובעת הוגש תצהיר נוסף, של מר אייל ערד, אשר שימש כמנהל מכירות בחברת תהלי סחר בע"מ (ת/2). על-פי התצהיר, ביום 30.11.04, סיפקה התובעת לנתבעת באמצעות חברת תהלי, 480 קורקינטים חשמליים מתוצרת "לנקו". לגבי הסחורה הפגומה (500 הקורקינטים), "הרי שאלה מעולם לא הושבו לידי תהלי וממילא מקורם אינו בתובעת או בתהלי מטעמה של התובעת".

הן מר ערד שלל בחקירתו עסקת החלפה, לה טענה הנתבעת. כן הוסיף כי הסוכן יגאל נדרש לגבות את התמורה עבור הסחורה "... יגאל נדרש לזה לא פעם על ידי דני מהתובעת. והוא נשאל לא פעם על ידי. והוא טען שהוא מטפל בזה. והוא מטפל בגביה ובכל, ופשוט הוא נעלם".

מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנהל החברה, מר יוסי אלימלך (נ/2). על-פי האמור בתצהיר, כל ההזמנות של המוצרים התבצעו מול הסוכן בינת, אשר טיפל גם בכל בעיה שנוצרה. למיטב ידיעתו, הסוכן שיווק מוצרים של מספר חברות. לנתבעת לא היה כל קשר עם החברות, אלא עם הסוכן בלבד.

ביום 10.11.04 הזמין מר אלימלך מאת הסוכן 350 קורקינטים. הסוכן המציא חשבונית מס 176 של חברת היד השלישית, היא התובעת. התמורה שולמה לסוכן בשיק ע"ס 85,750 ₪ לטובת היד השלישית.