היבל נ' האפוטרופוס הכללי - כונס הנכסים הרשמי

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב איחור בהעברת כספים מהנתבע לתובע.

2.התובע היה צד להליך משפטי כנגד מר דב שטרן (להלן: "החייב") בת.א.4275/00 אשר בו ניתן פסק דין כנגד החייב ב-1.12.05.

החייב לא קיים פסק הדין והתנהלו הליכים נוספים כולל הליכי פשיטת רגל במסגרת תיק פש"ר 1938/06.

הצדדים הגיעו לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בבית משפט המחוזי בתל אביב ביום 8.8.10 אשר לפיה החייב היה אמור לשלם לתובע, באמצעות הנתבע, את הסכום של 400,000 ₪ .על פי תנאי הפשרה, היה על הנתבע להעביר את הסכום האמור בשק בנקאי לפקודת ב"כ התובע.

ביום 7.9.10 החייב העביר לידי הנתבע את מלא הסכום.

ביום 20.10.10 פנו עורכי הדין של התובע לנתבע בבקשה להעברת הסכום בהתאם לתנאי הפשרה.

ביום 25.10.10 הנתבע שלח שיק בנקאי לפקודת התובע, לא כנדרש על פי תנאי הפשרה,ולכן

ב-3.11.10 השיק הוחזר לנתבע בבקשה להחליפו.

אולם הכסף לא הועבר והתובע ,באמצעות ב"כ פנה לבית המשפט ביום 25.11.10 על מנת שהנתבע יפעל בנדון.

התובע פנה שוב לנתבע בבקשה לקבל את כספו ב-7.12.1- וב-26.1.11 רק ביום 14.2.11 הסכום הועבר בהתאם לפשרה לידי ב"כ התובע.

על סמך העובדות האמורות, אשר אינן במחלוקת ,התובע עותר לסכומים הבאים:

א. ריבית והצמדה כדין מ-7.9.10 עד 14.2.11 על סכום של 400,000 ₪ - 8,447 ₪.

ב. כנ"ל עד ליום הגשת התביעה – 488 ₪.

ב. עוגמת נפש – 2,500 ₪.

ג. הוצאות – עריכת כתב התביעה – 1,000 ₪.

סה"כ – 12,435 ₪.

3.עמדת הנתבע היא שהוא פעל כדין ובאופן סביר בכל הקשור לטיפול בכספי החייב והעברתם לתובע. מיד עם החזר השיק הבנקאי הראשון לידי הנתבע, וביטולה ביום 30.12.10, הנתבע הכין שיק נוסף ב-5.1.11. השיק נשלח "ביום זה או סמוך לכך" על ידי הנתבע לנאמן על מנת שהנאמן ימסור את השיק לתובע.

לטענת הנתבע, אין בידיו כל תיעוד לגבי מועדי שליחת השיק. (סעיף 7 לכתב הגנה).

במישור אחר, לטענת הנתבע, אין בית משפט זה המקום לבירור התובענה.