היבי נ' ופיתוח הכפר ואח'

פסק דין

1.על המבקש הוטל קנס מינהלי בסך של 26,100 ₪ בגין עבירה אשר בוצעה ביום 20.7.07. הקנס הוטל על המבקש ביום 29.4.08 ועל פי טענות המשיבה 1 (מדינת ישראל) הומצא למבקש ביום 12.5.08, על פי אישור מסירה.

2.העבירה בגינה הושת הקנס הינה על פי תקנה 64(א) ותקנה 71 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד- 1964 ועניינה הובלת בשר שלא מלווה בתעודה וטרינרית. המבקש טוען כי היה נהג שכיר של המשיבה 3 אותה העת ולא הייתה לו כל שליטה ביחס לשאלה מה יובל בתוך הטען אם לאו ואם היה מסרב להוביל מטעם כלשהוא היה מפוטר.

3.המבקש הגיש המרצת פתיחה זו על מנת שבית המשפט יכריז כי הקנס המנהלי אינו באחריותו ויש להשית אותו על המשיבה 3 המעבידה שלו. המבקש אף צירף תצהיר של מנהל המשיבה 3 המאשר את טענותיו וכי המשיבה 3 נכונה לקבל על עצמה את הקנס.

4.נעשו ניסיונות זימון רבים של מנהל המשיבה 3 לדיון על מנת לנסות להסדיר עמו את שתלום הקנס ובדרך זו לפתור את הבעיה. אולם, למרות כל הניסיונות הוא לא התייצב לדיונים.

5.על אף שהצדדים לא התמקדו בכך בסיכומי טענותיהם אין לי אלא לדחות את המרצת הפתיחה מאחר ואין זה ההליך המתאים לברור בקשת המבקש.

6.חוק העבירות המנהליות, תשמ"ו -1985 קובע כי מי שהותשת עליו קנס מינהלי רשאי לבקש את ביטולו סעיף 8א(א). כמו כן יכול הוא להגיש בקשה להישפט סעיף 13 .ניתן גם לבקש ארכה להגשת בקשה להישפט. המועדים להגשת בקשה אשר כזו מוארכים שעה בה מגישים בקשה לביטול הקנס המינהלי.

7.נמצא כי הדרך לדיון בקנס מינהלי בבית המשפט הינה באמצעות בקשה להישפט. במקרה כזה נדון הדבר במסגרת ההליך הפלילי ולבית המשפט מסורות סמכויות כמפורט בחוק.

8.איני מוצאת כי ניתן לעקוף דרך זו באמצעות פניה בהמרצת פתיחה לסעד הצהרתי. אין בית המשפט בהליך זה שומע את הראיות ביחס לעבירה עצמה וכיול לפסוק האם יש להשית על הנתבע את הקנס אם לאו והאם יש להשיתו על אחר. אין ההליך אשר לפני מאפשר לי לטעמי להכריז כי על הנתבעת לשאת בתשלום קנס מינהלי שהדרך לדון בו היא באמצעות ההליך הפלילי.

9.אין מדובר בסדרי דין גרידא אשר לעיתים נשמע הדבר כ"בירוקרטיה" סביב השאלה כיצד יש לקרוא להליך המשפטי. מדובר בתוכנם של דברים. אין לפני את הודעת הקנס עצמה אין לפני את תצהיר הפקח אשר גילה את העבירה אין לפני את כל החומר הנדרש. המשיבה 3 זכאית גם היא להליך משפטי הוגן ולא להשית עליה קנס באמצעות הליך של המרצת פתיחה.

10.הקושי העומד לפני המבקש הוא חלוף הזמן הרב. יחד עם זאת כאמור יכול ויהיו בידיו במקרה זה טעמים מיוחדים לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט. טענתו לאכיפה בררנית על פיה על מי ששלחו אותו לא הושת כל קנס ודווקא על השוטר ביותר מי שאין לו ברירה אלא לבצע את עבודתו הושת מלוא הקנס.

11.אוסיף ואציין כי התובע היה מיוצג בפניותיו למשיבה 1 לביטול הקנס. בתשובות הופנה המבקש להליך של בקשה להישפט. תשובות אלו נשלחו לבא כוחו. לא מדובר באדם לא מיוצג. למרות זאת לא פנה להליך המתאים.

12. איני מוצאת כי בסמכותי הלענות ולדון בבקשה לגופה. לבית המשפט סמכות כללית ליתן סעד. אולם, לא נכון הוא הדבר שעה בה המחוקק קבע מה הוא ההליך לקבלת אותו הסעד.

לפיכך, הבקשה כפי שהוגשה בהליך שהוגשה נדחית.

13.איני מוצאת לנכון לעשות צו להוצאות.

14.הנני קוראת למבקש לנסות ולפנות לבית המשפט או לגורמי החנינה בהליכים המתאימים. אין בכך כדי להביע עמדה ביחס לסיכויי בקשתו, שכן כאמור אין לפני את כל החומר הנדרש לצורך הכרעה. יחד עם זאת דומני כי נכון הוא לאפשר למבקש את יומו על אף שיישן על זכויותיו הנטענות.

ניתן היום, כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: